|
|
עמוד:10
סיפורו של ארוש אשטוואן בימי סער ושחור של בידוד מסך הברזל נמלט ארוש אשטוואן ממזרח אירופה , בסיוע אנשי ביל"ו ראובן מירן חקר וכתב ארוש אשטוואן נולד בשנת 1916 בעיר משקול בהונגריה . ב1939- גויס לצבא ההונגרי , וב1944- הצליח לברוח מהשירות הצבאי והתחבא בבודפשט . כששב לעיר הולדתו , שנה אחר כך , לא חיכו לו עוד אמו ושתי אחיותיו - הן נספו בזמן הגירוש הגרמני . ארוש חזר לצ'כוסלובקיה , שם היה בזמן המלחמה , ונשא בשנת 1945 אישה בעלת אזרחות אוסטרית . לזוג נולדו שני ילדים . בשנת 1949 ניסה ארוש , לראשונה , לברוח עם משפחתו למערב , אך נתפס בידי הצ'כים ונמסר לידי ההונגרים . ניסיון בריחה כושל זה נסתיים בחמישה חודשי מאסר . אשתו וילדיו שוחררו . בשנת 1952 החליטו ארוש ואשתו להתגרש למראית עין , על מנת שיוכלו , האישה והילדים לפחות , להגר למערב , מכוח נתינותה האוסטרית של רעייתו . אשטוואן נשאר בגפו בהונגריה . בטרם צאתה הבטיחה לו אשתו שתעשה כל שביכולתה כדי להביאו אליה . הם קבעו סימן זיהוי - שליח אלמוני יופיע עם תמונות ילדיהם . האישה עזבה באוגוסט , 1952 ושנה אחר כך הופיע אלמוני בפתח דירתו של ארוש ... האלמוני ביקש לראות את תעודת הזיהוי של ארוש , ואחרי שבחן אותה מסר לארוש מכתב מאשתו . במכתב נכתב בין השאר שעליו לצפות שיבואו אליו בעוד ימים מספר עם תמונות הילדים . ארוש עזב מיד את מקום עבודתו ואת דירתו ועבר לגור אצל אחיו . על שינוי כתובתו הודיע לאשתו בגלויה . עוד חודש עבר עד ששוב קיבל מכתב . הפעם הזדהה מוסר המכתב בשם דוד אילן וביקש ממנו לבקר למחרת בצירות ישראל בבודפשט . כאן הודיעו לו , כי היות שעזב את עבודתו יקבל תמיכה חודשית מהצירות החל בנובמבר . בראשית ספטמבר קיבל ארוש מכתב נוסף , ובו נמסר כי תמונות הילדים עדיין אינן מוכנות . במאי 1954 הגיע עוד מכתב מאשתו של אשטוואן ובו נמסר לו שיוכל בקרוב לעלות לישראל . האישה והילדים הגיעו אף הם ארצה , לקיבוץ מעגן . ערמון , איש הצירות , מסר לו שאסור לו מעתה להיראות בסביבת הצירות . הפגישה הבאה נקבעה להיות ברחוב . נקבע שאם יאותת ערמון וייצור עמו קשר עין , ימשיך ארוש ללכת אחריו . בפגישה שאכן התקיימה ברחוב , נקבעה פגישה נוספת לאותו הערב . לפגישה זו היה אמור ערמון להביא לארוש מזוודה . בערב הגיע ערמון והביא עמו מזוודה עם חפצים ששלחה אשתו של ארוש וטבליות ברום להרגעתו . ערמון עדכן את ארוש שנסיעתו תהיה למחרת וכי תצטרף אליו למסע אישה שאינו מכיר . פגישת ההיכרות ביניהם נקבעה אף היא למחרת היום , בגן ציבורי בעיר . בפגישה נמסרו לשניים דרכוניהם הזרים , והם למדו את פרטיהם האישיים החדשים . בפתק נפרד נרשמו פרטיהם האישיים לצורך שינון נוסף לקראת הנסיעה . ערמון הסביר להם את אופן הנסיעה לבלגרד . תחילה היה עליהם להגיע לתחנה הראשונה - עיירה ושמה קונסטמיקולוש . בעצירת הרכבת יהיה עליהם להשמיד את כרטיסיהם הקודמים ולקחת את הכרטיסים לבלגרד שהוכנו בשבילם מראש במעטפה . בסמוך לתחנת הרכבת נפגשו השניים ווידאו שאין בידם דבר שעשוי להסגירם . בקונסטמיקולוש השמידו השניים את הכרטיסים המקומיים ושוחחו בגרמנית בלבד . הם נכנסו לקרון הרכבת לבלגרד והרכבת יצאה לדרך . בת לווייתו של ארוש התנהגה בעצבנות מופגנת . היא עישנה , אכלה שוקולד ונטלה עוד ועוד ברום . בגלל החשש שתשכח את שמה החדש , עדיין שמרה את הפתק עם הפרטים . ארוש לקח ממנה את הפתק , קרע אותו במהירות וזרק אותו מהחלון . אחרי כמה דקות הופיע במקום מבקר הכרטיסים דובר ההונגרית . המבקר ביקש לראות את הכרטיסים , אך ארוש העמיד פנים שאינו מבין הונגרית . האישה , לעומת זאת , הראתה שהבינה את דבריו והוציאה מארנקה את הכרטיס המתאים . באחת התחנות עלה חייל וביקש להיכנס לתא ששהו בו השניים . מבקר הכרטיסים לא הסכים והעבירו לתא אחר . מאוחר יותר נרדם ארוש בקרון . כשהעירה אותו האישה הוא התבלבל ודיבר אליה בהונגרית , אך איש לא היה בקרון והטעות עברה בשלום . 1 : 00 בלילה - תחנת הגבול היוגוסלבי . שוטרי הגבול עלו לרכבת וביקשו לראות את הדרכונים . ארוש שיחק את המשחק כאילו אינו מבין . האישה מיד הוציאה את דרכונה ופלטה בהונגרית "בבקש - " ... את ההברה האחרונה הספיקה לבלוע ברגע שהבינה את הטעות . השוטרים בדקו את הדרכונים בדיקה שטחית וירדו עמם מהרכבת . ארוש ניסה להזהיר אותה שתהיה שקטה , אך עצביה הלכו והתרופפו . ארוש הביט מבעד לחלון וראה את משרד שוטרי הגבול . כאן דפדפו השוטרים בדרכונים ובדקו אותם ביסודיות . איש המשטרה הזעיק עוד שוטרים . ליד הקרון עמד שוטר חסר סבלנות ושאל את השוטרים שבמשרד לפשר העיכוב . השוטרים השיבו שיש עוד להחתים את הדרכונים . הזמן חלף , וכבר החלו נשמעות קריאות להוריד את הנוסעים הגורמים לעיכוב ולאפשר לרכבת לזוז . ארוש הכין את עצמו ואת בת לווייתו למקרה של תקלה . הוא הזכיר לה את סיפור הכיסוי : הם זרים , הם הכירו זה את זה רק בתא , ואיש אינו יודע דבר אודות רעהו . בתום בת לווייתו של ארוש התנהגה בעצבנות מופגנת . היא עישנה , אכלה שוקולד ונטלה עוד ועוד ברום אלפי יהודים נאמנים ידעו שיש מי שחושב , דואג ופועל , מבלי ליאות ובכל תנאי , לפילוס נתיבים להצלתם
|
|