|
|
עמוד:13
אסון ; כשל שנבע מן העובדה ששירותי המודיעין לא נערכו כראוי מבעוד מועד מבחינת סדר העדיפויות . האחריות לכשל הזה נופלת בחלקה גם על הדרג המדיני , היינו ראשי הממשלות ושרי הביטחון של העשור האחרון , שנמנעו מלכוון את שירותי המודיעין ולהנחית עליהם סדרי עדיפויות חדשים . בסוגיית מקומו של האתגר הגרעיני בסדר העדיפויות העברנו בדוח מסר חד כתער : אם קיים חשש להתפתחותו של איום גרעיני על ישראל , הוא צריך לקפוץ לראש סדר העדיפויות . בנושא זה החשוב גובר על המיידי . כוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לא נסכים להשלים עם מצב שמדינה עוינת בפוטנציה , מדינה ערבית , מתקדמת בכיוון הגרעיני בעוד אנו איננו יודעים . האיום הזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות , אף שהטרור לוחץ יותר ביום-יום . המסר השני שהעבירה הוועדה קשור לראשון : יש לטפל במבנה של מערך המודיעין הישראלי . כמה שנים אפשר להמשיך ולומר ש'אילו היינו מקימים את מערך המודיעין מחדש , היינו בונים אותו אחרת , אבל עכשיו כמובן אסור להזיז אבן , כי אנחנו בעיצומה של המלחמה ? ' הוועדה הגיעה לידי מסקנה שלא נכון למתוח את תחומי העיסוק של המודיעין הצבאי המשובח של צה"ל , היינו את אמ"ן , גם למודיעין מדיני-אסטרטגי ולמודיעין תעשייתי-גרעיני . הרי הדרישה משירותי המודיעין היא לחשוף את נושא הגרעין לא בשלב הנשק המבצעי אלא בשלבי הפיתוח והמחקר ובהקמת התעשייה הגרעינית , ובשלב כינונם של הסכמים חשאיים בין מדינות העוסקות בפלורפירציה . בשלבים כאלה אין מדובר במודיעין צבאי קלסי , ולפיכך סברה הוועדה שהנהגת התחום הזה צריכה להיות בידי גוף חיצוני לצה"ל שיש לו ראייה גלובלית ודגש יומינטי חזק , כמו ה"מוסד . " נימוק נוסף לעניין זה הוא הנימוק הגאוגרפי . המודיעין הצבאי הקלסי מכוון לספק לצבא התרעה מפני מלחמה , בהתבסס על איסוף נתונים ועובדות ולאו דווקא על הערכות מדיניות , כמו גם לגלות את יכולותיו הצבאיות של הצד האחר ולייצר לכוחות הלוחמים התרעות ומטרות בעת מלחמה . מכאן שמודיעין כזה נבנה מלכתחילה באוריינטציה של טווחים קצרים ובינוניים , ולאו דווקא באוריינטציה גלובלית . הוועדה מצאה שמן הראוי להבדיל בין העיסוק במודיעין מדיני-אסטרטגי ובין העיסוק במודיעין צבאי גרידא , הן מבחינת נושאים והן מבחינת טווחים . לשון אחר : להפוך את ה"מוסד" לגוף שייטול את ההנהגה והאחריות בנושאים ששויכו לאמ"ן עד היום . המסר המרכזי השלישי כלל ביקורת על הדרג המדיני . הוועדה מצאה שקהילת המודיעין מכווינה את הממשלה בהרבה נושאים , אך הממשלה מצדה מועלת בתפקידה ולא מכוונת את קהילת המודיעין די הצורך . אנו מצפים שהדרג המדיני יגדיר את סדרי העדיפויות באופן ברור יותר , ועליו לשקול בינו לבינו : מה בכלל בסדרי עדיפויות ? במה מוכנים להסתכן ? איך בונים את הכוח לחמש או עשר השנים הבאות ? מה נצטרך אז ? לאילו טווחים ? אילו מדינות נצטרך לכסות ? עד איפה ובאיזה סוג כיסוי ? כל הדברים האלה בסופו של דבר הם ההנחיה הכללית שצריכה לבוא מהדרג המדיני . ומאחר שמצאנו כי חלק מהקושי נעוץ בעובדה שהממשק שבין הדרג המדיני ובין שירותי המודיעין אינו יעיל , המלצנו לתת לדרג המדיני כלים חדשים , ואף להטיל עליו מחויבות חדשה , לעסוק בנושאים אלה ; וזאת שלא כפרקטיקה המקובלת שלפיה הדרג המדיני מסתפק בהאזנה לדיווחים של ה"מוסד" ואמ"ן . זה כמובן לא נוח גם לדרג המדיני . אחרי הכול , למה לו להוסיף אחריות על כתפיו ? אני מבקש לחזור ולדון עמך בנקיטת עמדה כלפי סוגיית גוף האזנה . נקיטת עמדה באופן נחרץ כל כך , האם אין בה משום חדירה לתחום הקבינט , למגרש הרשות המבצעת ואולי אף לרשויות הממלכתיות ?
|
|