|
|
עמוד:43
את השטח , זהו הפתרון הריאלי ביותר . " אלברט קיבל את המלצתו של אבי , והחטיבה נעה בציר החדש . למחרת דיווח אלברט בקשר " : קוניטרה בידי . " אבי היה הקצין היחיד באמ"ן שזכה למילות הוקרה מוועדת אגרנט על מהלך שנקט כמה ימים לפני ה6- באוקטובר , בעת שהתריע בפני פיקוד צפון על אפשרות של מלחמה , בניגוד להערכת אמ"ן המפורשת שגרסה כי הסבירות למלחמה נמוכה . ערב מלחמת יום הכיפורים היה אבי רק שלוש שנים בחטיבת המחקר ובתפקיד רע"ן 5 הממונה על סוריה , עיראק ולבנון . חדש , עדיין מנסה להתרגל לחיי קצין בצבא הקבע , בוגר בגילו וגם בוגר בכושר חשיבתו , בתחושת האחריות הלאומית שנשא עמו במעלה הדרך ממרחביה . פרק שלם מיוחד למלחמת יום הכיפורים ולקחיה , וכמוה יוחדו פרקים להפצצת הכור הגרעיני בעיראק ולמלחמת לבנון . בכל פרק מוצגת הראייה הכוללת , האסטרטגית , ובצדה הממד האישי של אבי . וחוט אחד מחבר את הצד האישי בכל שלושת האירועים המהותיים הללו בתולדות ישראל : יושר אישי , חשיבה עצמאית , ספקנות והנכונות "לעמוד על שלך" כנגד דעות של גדולים ובכירים . בשלב כלשהו בערב מלחמת יום הכיפורים "זכה" אבי לנזיפות מצד צמרת אמ"ן על העצמאות המחשבתית שהפגין ; נזיפות אלו השפיעו עליו לשלילה " . ומצפוני מייסר אותי , " הוא אמר לוועדת אגרנט " , על שלא זעקנו בקול גדול יותר שבסוריה מכינים מלחמה , ולא בדקנו אם ניתן להשליך מזה גם על הנעשה במצרים . " כעשר שנים לאחר מכן , והוא ראש חטיבת המחקר של אמ"ן , נכונותו " לעמוד על שלו" מקבלת ביטוי מובהק בוויכוחים ששיסעו את הצמרת הביטחונית הישראלית ב , 1980 / 81- בשאלת הפצצת הכור הגרעיני בעיראק . מפקדו , ראש אמ"ן , התנגד נמרצות לתקיפה , והערכתו עמו . רצה הגורל , ונקבע ל28- באוקטובר 1980 דיון מכריע בנושא אצל ראש הממשלה , וראש אמ"ן נעדר באותה שעה מהארץ . אבי החליפו בדיון . לפני כן כינס אצלו לדיון את כל קציני המחקר הנוגעים בדבר . ההערכה המודיעינית המנומקת והמבוססת שגיבשו בדיון הביאה לכלל מסקנה ש"נוצרה הזדמנות היסטורית לתקוף את הכור . " את ההערכה הזאת , המנוגדת להערכת ראש אמ"ן , הציג אבי באותו דיון מכריע . סופו שראש הממשלה מנחם בגין הכריע בעד התקיפה , אך השהה את ביצועה בשל התנגדותו העזה של סגנו , הפרופסור יגאל ידין . כשחזר ראש אמ"ן ארצה , הוא דרש מאבי לכתוב הערכה הנוגדת את ההערכה שהציג באותו דיון אצל ראש הממשלה . אבי סירב " . אני מצטער , " הוא אמר לראש אמ"ן " , המודיעין שהצגתי בממשלה הוא תוצאה של תהליך מקצועי מסודר , מתוך שמירה על חופש הביטוי . ההערכה שהגשנו לממשלה התבססה על החומר המודיעיני ועל דעת כל אלה ששותפו במידע , ואין מקום שאנחנו נכתוב נייר נגדי לדעתנו . " לקראת המלחמה בלבנון - אבי , ראש חטיבת המחקר , וראש אמ"ן - שניהם הציגו הערכות דומות שעיקרן : הנוצרים בלבנון הם משענת קנה רצוץ ; סוריה תגן על מעמדה בלבנון ותילחם עליו ; סוריה לא תאפשר להקים מדינה עצמאית נוצרית בלבנון . המסקנה האופרטיבית הייתה שיהיו למבצע "אורנים הגדול" השלכות שליליות וסיכויי הצלחתו מזעריים . הערכות אלו הוצגו בקול רם בכל הפורומים , והדרג המדיני היה ער להן בבירור . אבל , בדרכו הביקורתית והישרה , אבי מכה על חטא אחד של טעות : טעות המחקר המתמשכת של הזנחת הנושא השיעי , בלבנון בכלל ובדרום לבנון בפרט . ולעניין מלחמת לבנון יש בספר עדות נדירה לישיבה מיוחדת אצל ראש הממשלה , בהשתתפות קבוצה מצומצמת מאוד שהשתתף בה גם אבי . הזמן - מרס , 1981 חודש לפני השלמת הנסיגה הסופית מכל סיני על פי הסכם השלום עם מצרים . הציעו לבגין , מספר אבי בלא לחשוף שמות , לעכב את שלב הנסיגה האחרון מסיני , על מנת שיישארו בידי ישראל קלפי לחץ על מצרים כשתפרוץ המלחמה בלבנון " . ובאותה ישיבה , " ממשיך אבי " , שמעתי גם את חזון 'המהלך ההיסטורי הגדול , ' שלפיו כניסתנו לעומק לבנון תביא לשליטה נוצרית שם ולסילוק הפלסטינים ממנה ; הם ינהרו לירדן , יקימו שם את המדינה הפלסטינית , יספחו אליהם גם את הפלסטינים מעזה , יהודה ושומרון , וכך , בגדול , יוסדרו ענייניה האסטרטגיים של ישראל . יש יסוד להניח , הסבירו , שנוכל לחולל כל זאת בלי שעיכובה הקצר של הנסיגה מסיני יפריע . מנחם בגין הקשיב , אך סירב להפצרות ' . הסכמים צריך לקיים' הוא אמר בעברית וחיזק בלטינית , וכל העניין ירד מהפרק . " הקורא בוודאי יתמלא סקרנות לדעת מי היו שהציעו את ההצעות הללו , וכיצד , הם חשבו , ינהרו הפלסטינים מלבנון לירדן ) ? שמא יתעופפו דרך סוריה שעמה נלחמת ישראל . (? הספר אינו מספק תשובות לשאלות סקרניות אלו , מן הסתם כדי שלא להעליב . פרקי הספר האחרונים עוסקים בתקופת שירותו במשרד מבקר המדינה , בהיותו ממונה על מערכת הביטחון . מכל נושאי הביקורת והפרשות שהסעירו את המדינה , חורג לו הפרק המיוחד המספר על הביקורת בעניין אמינות מסכות בגז שחולקו לאזרחי מדינת ישראל ב , 1991- במלחמת עיראק הראשונה . הפרק נקרא בנשימה עצורה , ולא זו בלבד אלא גם בתדהמה . עיקר הביקורת היה כי כשליש מסכות המגן שקיבל הציבור אינן מעניקות הגנה בדרגת המינימום שקבע צה"ל . דוח ביקורת זה הותקף התקפה חריפה ביותר על ידי צה"ל שקבע כי כל המערכות היו תקינות וכי צה"ל עשה כראוי את כל הנדרש ממנו כדי להגן על האוכלוסייה . יתרה מזו , אבי הותקף התקפה אישית ועמו גם מבקרת המדינה , בנימוק שאינם מבינים דבר . זהו פרק קריאה חובה ! הקריאה בספר היא שוטפת , נעימה , ופעמים מרגשת . חבל שהמפות המעטות המשורטטות בו אינן מאירות עיניים , והקורא יתקשה להתמצא בהן . הספר נעדר מסמכים . ייתכן מאוד שיד הצנזור בדבר , אך דומני שניתן היה "להלבין" כמה מסמכים ובכך לתרום רבות לספר . גם כך , כל מי שחפץ לקחת לו פסק זמן מהספרות האוטוביוגרפית השבלונית של ראשי שירותי ביטחון שפרשו , ולהתרענן בהצצה לעולמו הפנימי של איש מודיעין , בן קיבוץ מרחביה שעלה לפסגות מחקר המודיעין האסטרטגי של מדינת ישראל , ואשר היה בצומתי ההחלטות הביטחוניות והמדיניות - ימצא עניין בספר ייחודי , מרתק , מחנך ומלמד . ערכי מרחביה בולטים בכתיבה ובסגנונה . ראשית , הזהירות , השאיפה לדייק , להציג את הדברים לפי מיטב האמת הזכורה ולא לפי מיטב הדמיון או האמת הרצויה
|
|