|
|
עמוד:39
פחות משלושה חודשים אחר כך , באוקטובר , 1946 הכינו אנשי האצ"ל את הפעילות המבצעית הבאה , בתחנת הרכבת של ירושלים . מומחיותו של "ינאי" נקראה שוב לדגל , והוא נתבקש למלכד מזוודות מלאות בחומרי נפץ במנגנון השהיה שלא יאפשר את נטרולם . כבר סיפרנו למעלה שלמבצע הזה "ינאי" לא הגיע . ערב קודם היה אמור להיכנס למסתור והסגר , אך הוא לא היה בביתו . אליהו לוי נבחר במקומו ל"חתן , " וסימה פליישהקר-הויזמן - ל"כלה . " התחפושות נבחרו כדי להסיר חשד שהיה עשוי להתעורר בשל נשיאתן של המזוודות הכבדות לתוך תחנת הרכבת " . החתן והכלה" ירדו מה"מונית , " ושני "ערבים ) " דניאל אזולאי ומסעוד בוטון ) לבושי סחבות באו לעזור להם בנשיאתן של המזוודות הכבדות " . נהג המונית , " מאיר פיינשטיין , ומשה הורוביץ שישב לידו שימשו מאבטחים . לפתע הבחינה ה"כלה ) " סימה פליישהקר-הויזמן ) בגבר יוצא משירותי הנשים . מיד היא קלטה שנפלו למלכודת וכי הבריטים יודעים על הפעולה . לא היה מנוס אלא להימלט , התחנה הייתה מלאה באורבים ובתגבור של חיילים ובלשים . למרות התגבור , הבריטים לא שמו לב ל"חתן ולכלה" ולמזוודות הכבדות שנגררו פנימה לתחנה . המזוודות הונחו ועליהן הושמה מפה עם סמל האצ"ל ואזהרה להסתלק מהמקום . פריסת המפה עם סמל האצ"ל תפסה את עיניהם של הבלשים במקום והחלה התגוששות בין ערבים שישבו בתחנה ובין סימה ואליהו , ה"זוג הטרי . " הבריטים החלו נוהרים פנימה , העיד לימים אריה אשל שירה באוויר כדי שההמון המבוהל בתחנה יאפשר לשניים לברוח לעבר ה"מונית . " אך אז החלו הבריטים לירות צרורות שפגעו בידו של מאיר פיינשטיין הנהג . גם דניאל אזולאי , משה הורוביץ ומסעוד בוטון נפצעו , אך פיינשטיין המשיך לנהוג ביד אחת . למרות הבריחה ההרואית נעצרו כולם בידי הבריטים . הורוביץ ובוטון זוכו ושוחררו , ואילו אזולאי ופיינשטיין נידונו לתלייה . לימים נודע כי דניאל אזולאי היה מושתל של "ההגנה" באצ"ל , וכאיש "ההגנה" זכה להגנת ארגונו וניצל . מאיר פיינשטיין נידון למוות . יום לפני עלייתו לגרדום עם משה ברזני , איש הלח"י , התאבדו השניים חבוקים , אוחזים בין חזותיהם רימון ששחררו את נצרתו . הבריטים שניסו לנטרל את חומרי הנפץ שבמזוודות בתחנת הרכבת נהרגו ולמבנה נגרם הרס רב . אם תרצו , הרי הפיגוע הצליח . מאיר פיינשטיין מת מות גיבורים . ריינהולד מסר לבריטים מידע רב נוסף ובתוך זמן קצר החלה סדרת מעצרים וגילויי סליקים . כעת , באיחור רב , שוכנעו אנשי האצ"ל כי "ינאי" היה הבוגד , אף שאיש מהם לא שיער את היקף בגידתו . אנו יודעים היום כי ריינהולד הוברח בידי הבריטים למערב אירופה בשם בדוי , הארי רוז , ונשתקע בהמבורג . בזהות בדויה זו ניסה להתקרב לפעילי העלייה הבלתי לגאלית . הוא אף ניסה "למכור" לאנשי האצ"ל מידע על מחסני נשק בריטיים , כדי שיוכלו לפגוע בבריטים . הפעולה לא יצאה אל הפועל משום שהודלף מידע שהבריטים מצפים לפעולה כזו . שנה אחר כך , הוא זוהה בבריסל באזכרה לשלמה בן-יוסף , חבר בית"ר . בגין הורה בזמנו שלא להתנקש בחייו אלא לחטפו ולהביאו למשפט בגין בגידה , אך החטיפה לא צלחה . המשך סיפור חייו של ריינהולד לא נודע , ונקמת מותו של מאיר פיינשטיין ז"ל נשארה כפצע פתוח בקרב חבריו מהאצ"ל . לעיון נוסף " : הארכיון לתולדות ההגנה / 1 " פ 112 / 1229 , 528 / 80 מסמך זה אינו אלא ההוכחה שריינהולד החל בפעילותו הבוגדנית רק אחרי שנתפס בידי המשטרה הבריטית עקב הפיצוץ במלון המלך דוד היקף בגידתו של ריינהולד מתגלה לפנינו בימים אלה , כאשר ב"ארכיון לתולדות ההגנה" עוסקים בפתיחת מסמכי הבולשת הבריטית לציבור המשך סיפור חייו של ריינהולד לא נודע , ונקמת מותו של פיינשטיין נשארה כפצע פתוח בקרב חבריו מהאצ"ל
|
|