|
|
עמוד:35
הראשון של מרחב הדרום . בקשתו אושרה ובתום חודש של הכנות , בנובמבר , 1948 החל הבסיס את פעילותו המבצעית . בראייה היסטורית , זו הייתה הפעם הראשונה שהיחידה הקימה או פרסה בסיס קליטה קדמי להספקת מודיעין מלווה לכוחות הלוחמים . זה קרה שוב רק עוד פעמיים : ב , 1973- במלחמת יום הכיפורים , עם פריסת בסיס "מאור" בג'בל עתקה שממערב לתעלת סואץ ; וב , 1982- במבצע של"ג , עם הקמת בסיס "שירה" בג'בל ברוך שבלבנון . תחנה שהיא בסיס האזנה והדרכה גם יחד בזיכרונותיו של אל"ם ( מיל ( ' יהודה מורג הוא מספר על ימי בניית הבסיס אחרי כיבוש באר שבע : " מג'וליס עברתי לבאר שבע , יומיים לאחר כיבוש העיר על ידי כוחות הפלמ"ח . שם הקמנו בסיס בתחנת הרכבת שבנו הטורקים בזמנו . זה כבר היה ראוי לשם 'בסיס . ' היו שם שני בניינים , שטח גדול וסככה למחסן ולגנרטור . במקום הזה כבר עבדנו במשמרות והייתה שגרת עבודה . " במהירות רבה הלכה ונוצרה בבסיס שגרה ייעודית . בקומה התחתונה היה משרד המב"ס , חדר לעיבוד המידע שנקלט , ומאחור היו כניסות למגורי חיילים . בקומה השנייה שכן אולם הקליטה ובו מוקמו מכשירי הקליטה . מורג ... " : כמה שולחנות פלטה ומקלטים מסוגים שונים מונחים ומאחוריהם אנטנות וכבלים . " חשוב ומעניין שמפקד הבסיס ומשפחתו גרו יחד אף הם במקום . משפחת המב"ס התגוררה במבנה התחנה השני שבאתר , בקומתו השנייה , בדירה בת ארבעה חדרים . חמש שנים אחר כך , ב , 1954- עם הקמת מבנה נוסף בקומפלקס , שלישי במספר , שנועד לקורס הקדם-צבאי , נכנסה למבנה המגורים גם משפחתו של מפקד קורס הקד"צ . בסיס האזנה דרום קיבל את צביונו ומבנהו הסופי . במקום נעשתה עבודה מבצעית של האזנה לרשתות קשר של האויב ובה בעת הכשרת דור ההמשך של הבסיס . מכמאל פאשא ועד משה דיין עבודת שלוש המשמרות של הבסיס כיסתה את רשתות הת"ג של הצבא המצרי ולפעמים גם את רשתות הצבא הירדני . למעשה כמעט מיום הקמתו היה בסיס דרום חלק אינטגרלי מכל האירועים העיקריים שהתחוללו במרחב הפיקוד . כך , בדצמבר , 1950 באירוע חסימת כביש הערבה בידי כוח שריון ירדני , הוציא הבסיס יחידה ניידת שתצטרף לחטיבה 7 שנשלחה להדוף את הירדנים . צוות זה הצליח לקלוט את תשדורות הכוח הירדני ובזמן אמת דיווח על הנתונים לקמ"ן החטיבה . בסיס הקבע שבתחנת הרכבת הטורקית גיבה את ההאזנה הניידת בהאזנה לרשתות נוספות שפעלו בקרב . משה דיין , אלוף פיקוד הדרום אז , העדיף לשבת בכל מהלך הקרב בקומנדקר ההאזנה , ובו קיבל באופן ישיר את המידע שהופק . במבצע "קדש" ליוו מחלקות בסיס דרום את הכוחות הלוחמים מעמדות ניידות שנפרסו בעזה ובניצנה . זמן קצר אחר כך , זה היה בסיס דרום שא פשר לקבל מידע על הכוחות המצריים שפעלו בתימן . קרבתו של בסיס דרום שבתחנת הרכבת הטורקית הישנה למפקדת פיקוד הדרום ששהתה כבר אז במבנה המשטרה הבריטית יצר הווי מיוחד של שיתוף בין צוותי ההאזנה ליחידת המודיעין הפיקודית . מתיאוריו של מוטק'ה בן-צור : " לפחות בשנים הראשונות , הדיווח מהבסיס למודיעין הפיקוד נעשה באופן ידני , באמצעות שליחים . היינו מוסרים את החומר לקמ"נייה הפיקודית בדרך לחדר האוכל שהיה גם הוא במבנה המשטרה . " בשנות ה50- וה60- הלך הבסיס וקיבל מקום מרכזי וחשוב בפעילות הקשורה בגזרה המצרית והירדנית . כך היה בפעולות הגמול שנערכו בצאפי ובפיפי שבדרום ים המלח , ובכראמה שבצפון ים המלח , ב21- במרס - 1968 פעולה שלא נכנסה ( בלשון המעטה ) לפנתאון ההצלחות של צה"ל . אולם את היכולת להיחלץ ולקבל החלטות מתאימות יש לזקוף לא במעט לנתונים שהעבירו הבסיס ושלוחתו הקדמית . תחנת הרכבת נעשית למפקדת מרחב דרום ב , 1967- במלחמת ששת הימים , הייתה לאתר תנופה נוספת : בסיס דרום נהפך ל"מפקדת מרחב הדרום" של היחידה המרכזית . מפקד המרחב הראשון , אל"ם ( מיל ( ' שמחה ביברמן , קבע את משרדו בקומה התחתונה של מבנה תחנת הרכבת המרכזי . מרפסות המבנה הרחבות שימשו יציעים לצפייה בתחרויות ספורט של הבסיס , בנים ובנות בנפרד : " הבנים הריעו מהמרפסת המערבית , והבנות השתזפו במרפסת השנייה . " מעניין שלמעשה עד 1965 לא היו בבסיס בנות כלל - לא בגלל מדיניות אלא רק בשל נתוני בוגרי קורס הקד"צ שהיה המזין העיקרי של הבסיס . שתי הבנות הראשונות באו למקום רק ב . 1965- את עצי האיקליפטוס שצמודים למבנים נטעו חיילי הבסיס בראשית שנות ה , 60- והעצים טופלו בידם מאז . אחרי מלחמת ששת הימים עזבה היחידה את הבסיס ואת תחנת הרכבת . האתר הועבר לידי יחידת מודיעין אחרת ושימש אותה עוד שנים רבות עד שעברה למבנה אחר , גם הוא בעיר העתיקה של באר שבע . בין מוזאון חיל האוויר למוזאון המדע . אם תרצו ... באמצע מאי 2004 פורסמה בעיתונות ידיעה קצרה שעדכנה על פרויקט פארק מדע ומוזאון מדעי שאמורים להיות מוקמים במבנה בית הספר העתיק שבנו הטורקים העות'מאניים לבני השיח'ים בראשית המאה שעברה . זה המבנה שמול מפקדת פיקוד הדרום-המשטרה , שברחו אליו לוחמי הגדוד המצרי ומטהו עם כיבושה של העיר באר שבע . על פי הידיעה יושקעו באתר 24 מיליון דולר . בביקור שערכו לאחרונה אנשי מורשת יחידה 8200 באתר תחנת הרכבת , כחלק מתכנית שימור מורשת הקרב של היחידה , הם שמחו למצוא את בסיסם הישן - מבני תחנת הרכבת הטורקית - שמור ובמצב טוב . וכך דיווחו " : שמחנו לגלות שאף שחלפו יותר מ50- שנה מאז הקמת הבסיס , כל המבנים עומדים בכל תפארתם . יפים מאוד . בולט ביופיו המבנה המרכזי שבו נערכה העבודה הייעודית . לדאבוננו לא ניתן להיכנס פנימה בשל חשש מהתמוטטויות . " " במבנה השני עדיין נעשה שימוש על ידי גורמי הרשות להגנת הטבע , " צוין בדוח שלהם . בסיפא הוסיפו אנשי המורשת את תקוותם לשימורו של האתר כולו שכבר אין רבים כמותו " : מנציג בעירייה נודע לנו שהעירייה מעוניינת לשפץ את המקום , על מנת שישמש אתר תיירות עירוני מקומי . עמותת יוצאי היחידה מתכוונת לשתף פעולה עם עיריית באר שבע על מנת לשמר את ייחודו של הבסיס ולהשיבו עד כמה שניתן למתכונתו המקורית . " ומי שמכיר את החבורה הזאת , אין לו אלא לומר שכאשר הם רוצים משהו , שום דבר לא יעצור בעדם . עם מעט רצון טוב ( וכסף , ( הם יטו שכם - רק שייתנו להם - ופרק הרואי על המודיעין של צה"ל משלהי מלחמת השחרור ועד מלחמת ששת הימים יזכה להכרה שהוא ראוי לה במבנה שחנך כמאל פאשא לפני 90 שנה .
|
|