|
עמוד:34
מי יציל את הבית שלי ? קירות - צופני סוד כשחנך כמאל פאשא , מפקד הארמייה הטורקית ה4- ב , 1915- את תחנת הרכבת בבאר שבע , הוא לא העלה בדעתו שהוא חונך גם את מבנה הקבע של בסיס ההאזנה הראשון של יחידה 8200 בדרום סא"ל ( מיל ( ' מנחם בנטוב קצין מודיעין ערב כיבושה בידי צה"ל ב21- באוקטובר , 1948 הייתה באר שבע לא יותר מכפר גדול . נפת באר שבע המנדטורית הייתה חלק ממחוז הדרום שכלל גם את יפו , רמלה ועזה . באר שבע הייתה יישוב הקבע היחיד בכל הנפה . במפקד שביצעה ממשלת המנדט בשנת 1931 נמנו בבאר שבע כ 3 , 000- תושבים שגרו ב588- מבני מגורים . חנוכת התחנה , , 1915 כמאל פאשא בשנת 1900 נוסדה באר שבע החדשה בידי הטורקים . מלחמת העולם הראשונה ותכניות טורקיות לכיבוש מצרים ותעלת סואץ , היו המדרבן העיקרי לפיתוח העיר . ב1915- נבנתה במקום תחנת הרכבת הראשונה . התחנה נבנתה על פי הוראתו של כמאל פאשא , מפקד הארמייה הטורקית ה . 4- מטרתה הייתה להיות תחנת ביניים להעברת חיילים טורקיים ולוגיסטיקה מאנטליה לחזית סיני . קו זה לא האריך ימים ונחרב אחרי המלחמה לאחר הכיבוש הבריטי , בעיקר בשל אי-כדאיות כלכלית . אלא שבין לבין ובעיקר במהלך המלחמה נהפכה תחנת הרכבת למרכז ששאב אליו את הקהילה היהודית הקטנה שפעלה בעיר . רוב המשפחות היהודיות שחיו בבאר שבע עד מלחמת העולם הראשונה היו פקידים במסילת הברזל המקומית , ועסקו בקבלנות סלילת כבישים וגשרים ובהספקת מזון לצבא הטורקו-גרמני . תחנת הקמח שהוקמה בעיר ב1901- הופעלה אף היא בידי שתי משפחות יהודיות . במהלך הקרבות בסיני עסקו יהודים בבאר שבע גם בסיתות מצבות לבית הקברות הצבאי-טורקי שהחל לפעול בסמוך לתחנת הרכבת . ממאורעות 1929 עד 1936 הלכה והתמעטה הנוכחות היהודית בבאר שבע עד שנעלמה לחלוטין ( חוץ משלושה פקידים שהמשיכו לשהות בה לפרקים , כנציגי החברות היהודיות לגאולת הקרקעות . ( התחנה נעשית למטה הגדוד המצרי כניסת הכוחות המצריים לנגב במהלך מלחמת השחרור החזירה במידת-מה את העדנה לבאר שבע . קומפלקס תחנת הרכבת הטורקית הישנה-בית הקברות-תחנת המשטרה הבריטית ובית הספר שמולה נהיה למרחב המוגן ביותר בעיירה . ערב כיבוש באר שבע נהפכה התחנה למבנה ששימש את מטה הכוחות המצריים בעיר ובו כ300- חיילים וכ150- מתנדבים נושאי נשק . כוח חטיבתי ובו שני גדודים של חטיבת הנגב - גדוד חי"ר 7 וגדוד הפשיטה , 9 עם גדוד 2 של החטיבה המשוריינת - רוכזו יחד ב20- באוקטובר 1948 במשמר הנגב כדי לכבוש את באר שבע . הכוח הארטילרי שכלל סוללת מרגמות ותותחים התרכז בחצרים . שעת ה"ש" נקבעה לחצות אולם נדחתה ל 4 : 00- לפנות בוקר " . לפני עלות השחר שונתה התכנית . הוחלט לפרוץ באמצעות התגבורת את טבעת הביצורים המקיפה את העיר בנקודה נוספת - בסמוך לתחנת הרכבת . פלוגת זחלים שנייה התקרבה עד לטווח של 100 מטר מגדר התחנה אך ארבעה מזחליה עלו על מוקשים . הפלוגה נאלצה לחזור על עקבותיה לשכונה החדשה . " בדמדומי בוקר ראשונים החלה הרעשה ארטילרית לעבר מרחב תחנת הרכבת ולעבר סוללת הארטילריה המצרית שהייתה בין התחנה למבנה המשטרה . הכוח שנסוג קודם לכן התקרב שוב וגילה שתחנת הרכבת נעזבה . הכוח המצרי ששהה בה נסוג אל תחנת המשטרה ואל מבנה בית הספר שמולה . ב 9 : 45- נכנעו הכוחות המצריים בבאר שבע לצה"ל , אחרי קרב קצר על תחנת המשטרה שכלל בעיקר ירי של חמישה פגזי נ"ט לעבר המבנה . סא"ל מוטק'ה בן-צור חונך את "התחנה" כבסיס האזנה מרחבי אף שתחום ההאזנה לרשתות האויב כבר היה מעשה שבשגרה שנים מספר לפני קרבות מלחמת השחרור , וכל שכן במהלך הקרבות עצמם , יחידת ההאזנה המרכזית , לימים , 8200 הוקמה באופן רשמי רק במאי , 1948 כחמישה חודשים לפני כיבוש באר שבע . כיאה ליחידה בעלת תפיסה כוללת , כבר יומיים לאחר כיבוש העיר היה ברור שכדי לתת מענה ראוי להמשך הלחימה בדרום צריך למקם בסיס קבע להאזנה למרחב הדרום . ואכן , סא"ל ( מיל ( ' מוטקה בן-צור , שהיה אז מפקדן של שלוש מחלקות ההאזנה הניידות שפעלו במרחב הדרומי , ניגש עם הכוחות יחד , לפי עדותו , למח"ט הנגב , וביקש את אישורו לקבל לידיו את מבני תחנת הרכבת הטורקית כדי להקים במקום את בסיס ההאזנה הקבוע תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע
|
|