|
עמוד:33
קתדרה מזרח תיכונית חוו ֹ ת שבעא - העובדות שביסוד הסכסוך ד"ר אשר קאופמן חוקר בכיר במכון טרומן לידתו של סכסוך הגבולות בין ישראל ללבנון אינה אלא בתירוץ הגיוני ששורשיו היסטוריים ברורים . חיזבאללה נאחז בו כדי להמשיך להיאבק בישראל על פי תדירות התקריות בגזרת הר דוב בין כוחות צה"ל לחיזבאללה רבים הסיכויים שאירועי ה7- במאי 2004 שבהם נהרג חייל צה"ל ונפצעו כמה מחבריו אינם סוף הסיפור באזור . גזרה זו , חוו ֹ ת שבעא ככינויה בלבנון , נעשתה לזירת הקרבות העיקרית בין הארגון השיעי ובין ישראל מאז נסוגה ישראל מדרום לבנון במאי 2000 בשמירה פחות או יותר על כללי משחק קבועים מראש . דעת הקהל בישראל ולצערי גם מקבלי ההחלטות ניזונים ממידע שגוי על לידתו של סכסוך הגבולות הזה . על פי הגישה הישראלית המקובלת , עקב הנסיגה מדרום לבנון חיזבאללה לא הסכים לוותר על הילת המאבק המזוין בישראל ולכן המציא תירוץ להמשך מאבק זה . כך , יש מאין , נולד "סכסוך חוות שבעא" ומתוכו אנו למדים לכאורה על עמדתם הבלתי מתפשרת של כמה ממדינות האזור כלפי קיומה של מדינת ישראל . אכן , חיזבאללה היה זקוק לעילה להמשך המאבק המזוין בישראל , וחוות שבעא הן עילתו . אך בזאת לא תם הסיפור . חיזבאללה לא בחר בעילה פרי דמיונו אלא בתירוץ הגיוני ששורשיו היסטוריים ברורים . הוא עשה כן מכיוון שיותר מכל דבר אחר חיזבאללה זקוק לתמיכת החברה הלבנונית במאבקו ועל כן היה חשוב לארגון ולעומד בראשו , חסן נצראללה , להצדיק לעיני אזרחי לבנון את המשך המאבק המזוין בישראל . כדי להבין את שורשי הבעיה יש להביט לאחור בימי המנדט הצרפתי . צרפת היא שהייתה אמורה לקבוע ולסמן את גבול סוריה-לבנון . אולם בפועל היא מעולם לא עשתה כן במקצועיות ובעזרת סוקרים ומכשירי מדידה מדויקים . בכל המפות , מ1920- עד האחרונה ב , 1945- נקבעה חוות שבעא בתוך רמת הגולן הסורית בלא כחל ושרק . בעוד שבפרקטיקה ואדי אל-עסל הוא הוא הקו שלבנון רואה בו היום את גבולה הבין-לאומי והיא דורשת מישראל לסגת אליו . עם קבלת עצמאותן של לבנון וסוריה לא היה לשתי המדינות סימון גבול בין-לאומי רשמי ומוכר . כך , כאשר נתקבלו לארגון האו"ם ב , 1945- הן לא הפקידו כנדרש הסכם גבולות ביניהן רק משום שלא היה כזה . אזור חוות שבעא היה רק אחד מסכסוכי גבול רבים בין סוריה ללבנון לאורך גבולן המשותף , אך מכיוון שהדבר נשאר במסגרת הדינמיקה הבין-ערבית , הוא לא זכה להדים מחוץ לשתי המדינות . למעשה , עד היום אין בין סוריה ללבנון הסכם גבול רשמי בעל תוקף בין-לאומי , דבר המעיד על אופי היחסים ביניהן . משנות ה50- ואילך השתלטה סוריה באופן פעיל על אזור החוות , למגינת לבם של תושביהן . עם כיבוש רמת הגולן ב " 1967- ירשה" ישראל גם את האנומליה באזור הגבול וכך נכנסה הבעיה אל תחום הסכסוך הישראלי-ערבי . כשנעשה האזור לזירת הקרבות העיקרית בין ארגוני הגרילה הפלסטיניים ובין ישראל ועוד יותר מכך - לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון ב - 1975- לא היה מקום להתעסק בנושאים שוליים כסימון הגבול בין סוריה ללבנון והנושא נעלם בתהום הנשייה . יתרה מזו , הגבול באזור נעשה בלתי רלוונטי בעליל , בייחוד מכיוון שישראל בנתה את גדר המערכת באזור בהתחשב בצרכיה הצבאיים ולא על פי שום סימון גבול מוסכם או שאינו מוסכם . סוריה מצדה המשיכה לראות באזור חלק מרמת הגולן הכבושה , כמתועד במסמכים סוריים רשמיים . המשטרים בסוריה , לבנון וישראל אמנם לא מיקדו את תשומת לבם אל אזור חוות שבעא , אבל לתושבי האזור נעשתה המציאות שנוצרה לאחר 1967 בלתי נסבלת , מכיוון שלראשונה הוגבלה ואחר כך נאסרה הגישה לאדמותיהם . מסוף שנות ה70- התפתחה בדרום לבנון ספרות מקומית ענפה המתארת את פעולותיה האלימות של ישראל באזור . בספרות זו מובא בין השאר סיפור חוות שבעא . עם הקמת חיזבאללה ב1983- רק התעצם תהליך תיעוד הפעילות הישראלית וכך לאט-לאט שבה לתודעה הציבורית הטענה שחוות שבעא הן חלק מן האדמה הלבנונית הכבושה בידי ישראל . הוכחה חותכת לכך שחיזבאללה לא " המציא" את סיפור החוות ניתנת בהכנות הלבנוניות לקראת הנסיגה הישראלית הצפויה . מומחי גבולות לבנוניים הכינו ב1999- רשימת תביעות לכשתיסוג ישראל ובהן התביעה לסגת מאזור חוות שבעא . הם אפילו הזהירו שלהערכתם גם אם תיסוג ישראל מדרום לבנון היא תשאף להחזיק בידיה אזור זה . אולם התביעה הרשמית של ממשלת לבנון בעניין הוגשה רק כשלושה שבועות אחרי שהודיעה ישראל על הנסיגה , ומבחינה זו הציגה לבנון חוסר מקצועיות . מזכ"ל האו"ם , קופי אנאן , שהכריז ביוני 2000 על הכרת האו"ם בנסיגה הישראלית מדרום לבנון כנסיגה מלאה , אף מתח ביקורת על התנהלותה הרשלנית של לבנון בעניין זה . מהכרוניקה של חוות שבעא אנו למדים כמה דברים על המורשת הקולוניאלית באזור ועל הדינמיקה של הסכסוך הישראלי-ערבי . סכסוך הגבולות הזה קשור כמובן בדינמיקה האזורית ולפיכך הוא יבוא על פתרונו בהקשר האזורי הרחב . לשם כך סוריה וישראל צריכות להגיע להסכם שלום ביניהן , חיזבאללה צריך לפרק את זרועו הצבאית ולבנון וסוריה צריכות לרקום מחדש את יחסיהן ולבססם על כיבוד ריבונות הדדי . לצערי , נראה שאף לא אחד מהתרחישים האלה עומד להתממש בקרוב .
|
|