|
|
עמוד:31
בשלב הבא החליט גמליאל לפתח קשרים עם נציגויות ערביות ועם מוסדות ערביים במקום . כישרונו הטבעי להתיידד עם אנשים סייע לו רבות בפיתוח קשריו ואחר כך בעבודתו . אחד השגרירים הערביים במקום פתח לפני גמליאל את סגור לבו ואמר לו שהוא , גמליאל , הוא חברו הטוב ביותר ואיש אמונו . השגריר אף הציע לגמליאל להציב לו , במשרדו הוא , שולחן עבודה , כדי שיוכל לשבת ולעבוד בלי שיופרע ! שגריר ערבי אחר ביקש מגמליאל להשיג לו מידע על פעילות היהודים במקום . הוא סבר שגמליאל לא יתקשה בכך , מכיוון שיוכל לנצל את קשריו כעיתונאי . השגריר הבהיר לו שהמידע שיושג נועד להכשיל את מזימות היהודים והבטיח לכסות את ההוצאות שהיו כרוכות במבצע . גמליאל התעניין ושאל את השגריר אם המידע המבוקש נוגע גם לפעילות מדינת ישראל ונענה שהמושג "יהודים" כולל גם את מדינת ישראל . גמליאל הסביר לשגריר שלביצוע התכנית יהיה עליו לחזק תחילה את מעמדו כעיתונאי , והשגריר קיבל את טיעונו . באותה פגישה נמנע גמליאל מלדון בפרטי תכנית הפעולה , מכיוון שלא רצה לגלות בקיאות יתרה שהייתה עלולה לעורר את חשדו של השגריר . הוא ביקש פסק זמן של שבוע ימים , כדי להרהר בהצעה ולהגיש קווי פעולה , והדגיש שאין בכוונתו להתחיל בשום צעד מעשי אלא בידיעת השגריר ובוודאי בהסכמתו . השגריר מסר לגמליאל את מספר הטלפון הישיר שלו וביקש שיתקשר רק לקו זה . עוד ביקש השגריר שגמליאל יקיים את פגישותיו רק בביתו ( של השגריר . ( גמליאל שניתח את הצעת השגריר לחיוב ולשלילה , ראה בה יתרון גדול מצד אחד , ושתי מגרעות מצד אחר . היתרון בקבלת ההצעה היה , מנקודת ראייתו , האפשרות להחדיר דיס-אינפורמציה למערכות המידע של האויב . המגרעות היו לדעתו העובדה שייאלץ לעתים לפעול , במידת-מה , נגד האינטרס היהודי הציוני , והחשש שלא יוכל להבטיח את עצמו מפני תביעה על הפרת חוקיה של מדינת ישראל . בתשובה להתלבטויותיו מסר המטה הנחיה להבהיר לשגריר שמעצם היותו עיתונאי , הוא יוכל להביא ידיעות רק מאותם מקורות שיש לעיתונאים נגישות אליהם . אשר לחששו שמא יש בעזרתו היעילה לשגריר ערבי משום פעולה הנוגדת את האינטרס היהודי והציוני , הרגיעו המטה שאין מקום לחשש כזה . יתרה מזו , התועלת שבפעולתו - טען המטה - שקולה כנגד כל נזק שהיה עלול להיגרם . גמליאל חודר לחוגים נאו-נאציים בהיותו בארץ שירותו הגיע לידו פרסום בכותרת , "Korrespondenz Europa" שכלל השמצות היהודים ומדינת ישראל . גמליאל החליט להתקשר עם עורך הפרסום , ולמראית עין לשתף פעולה עמו , ובאופן זה לחזק את זהותו כמי שמשתייך למחנה הערבי האנטי-יהודי והאנטי-ישראלי . באמצעות עורך זה קשר גמליאל קשרים גם עם ראשי תנועות נאו-נאציות באוסטריה , בגרמניה , באנגליה , בשוודיה ובבלגיה . למוסד היה עניין בהתקשרות זו , מכיוון שבאותה תקופה , סוף שנות ה50- ותחילת שנות ה , 60- קיים המוסד מעקב אחר תנועות נאו-נאציות באירופה ובדרום אמריקה , שכלל גם חיפוש אחר פושעי מלחמה נאציים מתקופת מלחמת העולם השנייה . נציג המוסד בארץ שירותו של גמליאל ראה חשיבות רבה לעודד את קשריו של גמליאל עם הגורמים הניאו-נאציים , משום שחוגים אלה ביקשו להתקרב למדינות ערב , ולפיכך הקשר אתם אפשר ללמוד על השקפותיהן של ארצות ערב ועל מדיניותן כלפי ישראל בפרט וכלפי היהודים בכלל . גישה זו נתקבלה על דעת המטה , והוא אישר את המשך טיפוח הקשרים האלה . בתוך כך העמיק גמליאל את מעורבותו בחוגים הנאו-נאציים באירופה והשתלב בפעילות התעמולתית שלהם כנציג ערבי . מידת האמון שהלאומנים הניאו-נאציים נתנו בגמליאל הלכה גברה . לקראת סיום שליחותו , בתחילת שנת , 1962 העביר גמליאל את קשריו עם הגורמים הניאו-נאציים לקציני איסוף אחרים . עם זה המטה סבר כי רצוי שגמליאל ימשיך להיפגש עמם מדי פעם בפעם , על מנת לחזק את הקשר ולהקנות לו המשכיות . כך , בהגיעו לאירופה בסוף שנת , 1962 נפגש גמליאל עם אחד מ"ידידיו" הנאו-נאציים , אך הלה קיבל אותו בקרירות ובהסתייגות . כששאל גמליאל על פשר התנהגותו , סיפר לו כי עקב התפרקות הארגון שעמד בראשו , ביקרו אצלו שני אנשי שירות הביטחון המקומי , ובין השאר שאלו אותו על גמליאל והזהירוהו שהוא , והחבר שהחליף אותו , אינם אלא סוכנים ישראליים ! גמליאל , בכישרונו ובתעוזתו , הפך את הקערה על פיה והצליח לגרום לנאו-נאצי שהוא עצמו יחשוד שאנשי הביטחון הגרמניים ניסו לזרוע פירוד בשורות הלאומנים . עוד ניסה גמליאל להביא את איש שיחו לכלל מסקנה שהייתה מגמה זדונית להפליל אותו - את גמליאל - על מנת להכשיל את המגע בין הערבים לארגוני הנאצים . נראה שהנאו-נאצי השתכנע מדברי גמליאל , שכן עוד באותה פגישה מסר גמליאל כהן עם בתו ופעילה נאצית בארגון האנטישמי והאנטי ציוני
|
|