כשל מודיעיני במבחן

עמוד:18

כזאת   מקדשת   את   עקרון   התחקור   ואינה   מחכה   שמישהו אחר    יתחקר   אותה .   אינני   רואה   פסול   בעובדה   שמישהו אחר   יתחקר   אותה ,   אבל   עליה   לתחקר   את   עצמה   בלי   שום קשר   לתחקור   של   גורמי   חוץ .   העיקרון   הזה   הוא   on-going ולא   , once in a blue moon   שנעשה   תחקור   עקב   כישלון קולוסלי .   לא   סוגרים   שום   מבצע ,   מכל   סוג   הוא ,   בלי   שעושים את   התחקור .   מניסיוני ,   בתחקור   מבצעים   ופעולות   שנסתיימו בהצלחה   הרבה   פעמים   למדנו   לקחים   גדולים   וחשובים   יותר משלמדנו   בתחקור   כישלונות .   הדבר   הכי   גרוע   למערכת   הוא שסביבתה   החיצונית   מפסיקה   לתת   לה   את   הקרדיט   שהיא אכן   עושה   את   מלאכתה   כראוי . הבר :   זה   מה   שהדוח   הזה   עושה . שביט :   אמרתי   אמירה   תאורטית ,   אבל   היא   ישימה   לדברים רבים   ולמצבים   רבים .   אני   גם   סבור   שאסור   שהתחקור   יעסוק בחיפוש   אנשים   ובגלגול   ראשים   בפרוזדורים   -   יש   ללמוד מטעויות   ואין   לחפש   אשמים . משפט   שהיינו   נוהגים   לומר , attack the issue ” , איש , “ don’t attack the מעין   שעטנז   עברית-אנגלית ,   מבטא את   הרעיון   של   התחקור   הנכון . המתודולוגיה   של   עבודת   הוועדה : אפשר   לדבר   על   ועדת   חקירה   של   15 תחקירנים   וצבא   אנשי   מקצוע   שעושה את   כל   עבודת   איסוף   החומר   ומיונו , והוא   משמיע   את   הערכת   המצב   שלו לפוליטיקאים ,   והם   בסופו   של   דבר מגיעים   לידי   מסקנותיהם .   אבל   יש מתודולוגיה   אחרת ,   שפועלת   בדומה לעקרון   "פרטו . 20-80   "   ואני   חושב שרוב   ועדות   החקירה   שלנו   בכנסת נוטות   ל"פרטו . " האם   יש   להן   אמצעים   של   "פרטו ? " הסוגיות   שעלו   בוועדה   של   שטייניץ הן   ברובן   סוגיות   יסוד   שכולנו   מכירים ומלווים   אותן   כבר   עשרות   שנים . בעבודתה   ובמתודולוגיה   שלה   זיהתה הוועדה   את   כל   סוגיות   היסוד   האלה . אפשר   להקשות :   אם   כן ,   מה   הרבותא ? היא   עשתה   את   עבודתה   בעיקר   בשינוע של   בעלי   מקצוע   ובעלי   עניין ,   הציפה מחדש   את   סוגיות   היסוד   ואילצה   את המדינה   להתמודד   עם   הבעיות    האלה . יש   נושא   אחד   שאינו   מובלט   לטעמי   בעבודת   הוועדה ובממצאיה ,   ובתפקידי   כיועץ   ניסיתי   להעלות   אותו   לפני הוועדה .   הנושא   ראוי   לדעתי   אפילו   לדיון   נפרד :   בהיסטוריה של   מדינת   ישראל ,   מהקמת   המדינה   ועד   היום ,   אמ"ן   חובש שני   כובעים :   הוא   גם   הקמ"ן   של   צה"ל   וגם   הקמ"ן   של המדינה .   עולה   השאלה :   אחרי   יובל   שנים   וכאשר   הושגו   שני הסכמי   שלום   עם   מדינות   שהיו   אויבות   שלנו ,   האם   לא   הגיע הזמן   לעשות   רפורמה   שתתקן   את   המצב   הזה ? עמידרור :   מי   אמר   שהנוהל   הזה   רע ? שביט :   אני   אומר   שהוא   רע .   הקמ"ן   של   מדינה   דמוקרטית צריך   להיות   אזרח   ולא   איש   צבא . גזית :   מודיעין   שאינו   חוקר   את   עצמו   כל   הזמן ,   סופו   שייכשל כישלון   קולוסאלי .   אני   מודה   בחצי   האשמה .   ב , 1974-   ביום שנכנסתי   לתפקידי   כראש   אמ"ן ,   עוד   בעיצומה   של   הלחימה ברמת   הגולן ,   מצאתי   אגף   וחיל   מעורערים   לחלוטין .   אני חושב   שקיבלתי   החלטה   נכונה   שלא   להיכנס   לחקירת   נושא המודיעין   במלחמת   יום   הכיפורים ,   ואמרתי "   : חבר'ה ,   עזבו אותנו   עכשיו ,   אנחנו   צריכים   ללכת   קדימה   ולא   לחפש אחורה . "   עם   זה   אני   חושב   ששגינו ,   כולל   אני ,   שכעבור שנתיים-שלוש ,   כשהדברים   התייצבו   ונרגעו ,   לא   פתחנו בחקירה   רצינית .   הצרה   היא   שעד   היום 30   ,   שנה   אחרי המלחמה ,   היא   עדיין   לא   נחקרה   באמ"ן .   היו   הרבה   מאוד אנשים   שעסקו   בנושא   מלחמת   יום   הכיפורים ,   החל   ביואל בן   פורת   וכלה   באורי   בר   יוסף . ואני   מוסיף   שזכותה   של   הכנסת   לומר "   : אני   חוקרת   מה שאני   רוצה . "   כן   בסדר ,   לא   בסדר   -   לא   אנחנו   נשפוט   אותה . יש   דבר   אחד   שלא   מתבטא   בדוח   הוועדה .   הוועדה   לא   נגעה כלל   בשאלה   מה   היה   הצי"ח   לקראת   המערכה   בעיראק .   מה היה   במערכת ?  האם   מחדל   באיסוף ?  יכול   להיות .   וייתכן מאוד   שצוות   הצי"ח ,   בצדק ,   אמר   ש"אנחנו   קטנים   בנושא הזה ;  עוסקת   בזה   'מדינה   קטנה'   כמו ארצות-הברית   ואנחנו   נשענים   על המודיעין   שלה . " אשר   לגוף   שצריך   לבדוק   את   המודיעין , אז   בלי   ספק   כל   דרג   ודרג .   הבעיה   שלנו , ודן   דיבר   עליה ,   היא   שאין   גוף   שהוא בין   הרמה   של   ראש   שירות ,   ראש   מוסד , ראש   אמ"ן ,   ובין   הרמה   של   ועדת המשנה   לשירותים   חשאיים   בוועדת החוץ   והביטחון .   מעל   ראש   אמ"ן   יש רמטכ"ל   ושר   ביטחון .   אינני   זוכר   אפילו פעם   אחת   שרמטכ"ל   או   שר   ביטחון החליטו   לבדוק   את   המודיעין .   אמנם יש   ביקורת   של   מבקר   המערכת ,   אבל הם   לא   נגעו   בעיקר ,   אלא   מבחינה טכנית .   יש   אפוא   מחדל   בדרג :   קיים חלל   נוראי   בין   הוועדה   בכנסת   שזכותה כמובן   לחקור ,   ובין   ראש   שירות   שהוא בודק   או   אינו   בודק   ואיך   הוא   בודק . את   החלל   הזה   אינני   יודע   אם   אפשר למלא ,   ואם   בכלל   רוצים   למלא   אותו . ומכאן   לנושא   החקיקה .   יש   לנו   היום מועצה   לביטחון   לאומי   רק   משום שבנימין   זאב   בגין   יצר   לפני   כעשר   שנים חוק   ולפיו   צריך   להיות   צוות   לנושא ביטחון   לאומי   ליד   ראש   הממשלה .   אז הקימו   צוות ,   אבל   החוק   אינו   אומר שצריך   גם   לנצל   את   הצוות   ולהפעילו . ומהצוות   הזה   יש   לנו   היום   מועצה   לביטחון   לאומי . לא   מצא   חן   בעיניי   שנכתב   בדוח   הוועדה   ש"למרות   הדוח הקשה   שאנחנו   שמים   כאן   על   השולחן ,   אנחנו   לא   ממליצים במקרה   הזה   להתעסק   בנושאים   אישיים . "   הרגשתי   מושפל ונעלב   אף   שלא   הייתי   מעורב   בעניין   הזה .   אין   זה   מעניינכם ואין   זה   מתפקידכם .   לא   אתם   צריכים   להחליט ! יש   בדוח   דבר   אחד   שמפחיד   אותי   והוא   הרעיון   להקים רשות   האזנה   לאומית .   בתנאים   של   מדינת   ישראל ,   הגוף שנתון   הכי   פחות   לפוליטיזציה   הוא   צה"ל ,   לובשי   המדים . אם   ייקחו   את   ההאזנה   מידי   צה"ל ,   ומחר   היא   תהיה   בידי ראש   ממשלה   או   שר   ביטחון   או   שר   חוץ ,   אז   אפשר   לצפות שבראש   הרשות   הרגישה   הזאת   יעמוד   חבר   מרכז   מפלגה ... הבר :   כאשר   הכשל   המודיעיני   נחקר   בתוך   גוף   המודיעין שהתחולל   בו ,   אני   רוצה   להאמין   שהדברים   נעשים   באופן גזית "   : זכותה   של   הכנסת   לומר "   : אני   חוקרת   מה שאני   רוצה . "   כן   בסדר ,   לא   בסדר   -   לא   אנחנו   נשפוט אותה"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא