|
|
עמוד:14
כל מדינה והמסורת שלה . בעיקרון עומדות לפנינו שתי אפשרויות פעולה : האחת , אם מסקנה או המלצה נתקבלו פה אחד בוועדה , ננסה לקדם את ביצוען בין השאר באמצעות חקיקה ; האחרת , כמו במקרה הנדון שבו המלצנו למעשה לקיים בדיקה נוספות של כמה דרכי פעולה אפשריות . כך לדוגמה , אנו נחרצים בדעתנו שיש למנות מזכיר מודיעיני ליד ראש הממשלה . התפקיד שקול , פחות או יותר , כנגד תפקיד המזכיר הצבאי . החלת התפקיד תבוא מתוך יישום של המלצה שראשיתה בוועדת אגרנט והמשכה באלוף ורדי באמצע שנות ה , 90- אך עד כה לא יצאה אל הפועל . בנספח לדוח הבאנו הצעת מתכונת לתפקיד מזכיר מודיעיני ולדרכי פעולתו . הוועדה נחושה בדעתה לעמוד על קיומה של המלצה זו , וייתכן שהדבר יקודם גם באמצעות חקיקה . עוד דבר שהמליצה עליו הוועדה והיא מתעקשת לראותו מתממש הוא הקמת ועדת שרים לענייני מודיעין שתסייע לראש הממשלה בהכוונה ארוכת טווח . גם כאן יש מקום להניח שנפנה למסלול החקיקה . דרך אגב , בעניין השב"כ כבר קיימת ועדת שרים כזו , שכוננה על פי חוק השב"כ . גם כאן החוק הוא שכפה על הממשלה למנות ועדה כזו , הכוללת את ראש הממשלה וחמישה חברים נוספים . כעת אנו עובדים מולה בעניין תקנות וכללים שצמודים לשב"כ . לכן הצענו שוועדה זו תעסוק גם ב"מוסד" ובאמ"ן . ועדה כזו תמנע מהממשלה את ההתחמקות מהעיסוק במודיעין ארוך הטווח , בבניין הכוח ובגיבוש סדרי העדיפויות . גם בסוגיית המל"ל ( המועצה לביטחון לאומי - ( כבר יש חוק מל"ל שמונח לפתחנו , ואנחנו נקדמו כנדרש . החוק אמור להעניק למל"ל מעמד אחר וסמכויות אחרות , ולהעבירו מבחינה פיזית לתוך משרד ראש הממשלה . מה היו מסקנות הוועדה על תפקודה של יחידת ההאזנות ? איך אתם רואים את המשך פעילותה לנוכח הכשל המודיעיני שמצאתם במהלך מלחמת עיראק ? היו שני נושאים שהם לא בגדר שינוי שיטה או שינוי הממשק שבין הדרג המדיני למודיעיני , אלא בקיומם ומיקומם של שני ארגונים גדולים . ובשניהם נזהרנו מאוד . הראשון הוא שאלת מיקומו של פיקוד העורף : האם יש לקבוע את מקומו במשרד הביטחון , בתוך צה"ל , ושמא במשרד לביטחון פנים ? הנושא האחר הוא רשות הסיגינט הלאומית . רשות כזו כבר קיימת למעשה , בדמותה של יחידת . 8200 והשאלה שעמדה לפתחנו הייתה , אם יש מקום להפוך יחידה זו , שאין חולק על רמתה המקצועית הגבוהה , לרשות מודיעינית נפרדת , כפי שמקובל במדינות אחרות כמו ארצות הברית ובריטניה . המסקנה הבסיסית שהגענו אליה הייתה שבשני המקרים המבנה הנוכחי איננו הנכון ביותר . פיקוד העורף צריך להיות במשרד לביטחון פנים . ומבנה שירותים נכון מחייב את קיומה של רשות סיגינטית לאומית שאינה נתונה בפיקוד הצבא . במבנה הקיים היום יש בלי ספק פגם : מצד אחד , יחידת הסיגינט הקיימת משמשת בפועל כיחידת סיגינט לאומית , ואליה מנותבים כוח האדם האיכותי ביותר ומשאבים כספיים גם יחד . מצד אחר , יחידה זו כפופה למטכ"ל , לשיקוליו , למשימותיו ולתקציבו . כלומר קיימת סכנה שצורכי הצבא והמודיעין הצבאי יקבלו עדיפות , שמשמעותה הפיכת 8200 ליחידת סיגינט צבאית ולא לרשות סיגינט לאומית . ואולם בשני המקרים שלעיל הועלתה הטענה שקריעת יחידות אלה מצה"ל והעברתן למקומן הטבעי עלולה לגרום לקשיים רבים , בין השאר בנושא זרימת כוח האדם או מבחינות תקציביות . ומאחר שלא היה ביכולתנו לערוך בדיקות היתכנות מקיפות , נזהרנו מהמלצות חד-משמעיות . בעניין פיקוד העורף , נמנענו מהמלצה והסתפקנו בהתרשמות שמקומו הנכון הוא במשרד לביטחון הפנים . בנושא 8200 המלצנו על הקמת ועדה מקצועית שתכלול נציגי כל השירותים המרכזיים : אמ"ן , מוסד , שב"כ והמועצה לביטחון לאומי . זו תהיה ועדה שתבחן שלוש חלופות : האחת , מהפכה מתונה שבה תושאר היחידה בצה"ל , אולם תמונה לה מעין מועצת מנהלים חיצונית שייכללו בה נציגי אמ"ן , המוסד , השב"כ והמל"ל ; ואשר תקבע את הצי"ח ותתווה את סדרי העדיפויות בבניין הכוח והיכולות לטווח ארוך . השניה : הוצאת היחידה מצה"ל והפיכתה לרשות סיגינט לאומית כמקובל במדינות המערב . השלישית : השארת המצב הקיים על מעלותיו וחסרונותיו . אני אישית נוטה לחלופה הראשונה , כלומר השארת היחידה בצה"ל ומינוי מועצת מנהלים חיצונית שתביא לידי ביטוי את הצרכים הלאומיים . לשמחתי שמעתי מכמה ראשי אמ"ן לשעבר , שאפשרות זו מקובלת אף עליהם . כעת , על מי מוטלת האחריות להביא את המלצות הוועדה לכלל מימוש ? האם זה המבחן האמיתי של הוועדה ? נכון , אבל לא רק שלנו . זה גם המבחן של המערכות , זה המבחן של קהילת המודיעין כולה , זה המבחן של הממשלה וזה המבחן של הציבור . לנוכח ההתנגדות להמלצות הוועדה ולמסקנותיה , מה יקרה להיערכות מדינת ישראל לאיומים קיומיים בעתיד , אם המלצותיכם לא יצאו אל הפועל ? אם לא יהיה שידוד מערכות במערך המודיעין , אני אומר לך באופן חד-משמעי שאנחנו עלולים להיות מופתעים בנושאים המאיימים על עצם קיומה של מדינת ישראל . לשמחתי , בדבריו בעיתון הודה ראש אמ"ן בפה מלא באחת המסקנות העיקריות שהצגנו : שהיערכותנו הנוכחית אינה מספיקה על מנת להבטיח התרעה מודיעינית על התפתחותו של איום גרעיני במדינות האזור . אני כבר מזהה הטמעה מסוימת של מסקנות הדוח באופן הידרשותם של שירותי המודיעין לנושאים השונים - שינוי מבורך בכיוון שהוועדה הפנתה אליו . קבענו יום עיון מיוחד שייערך בעוד כחודש ובו יידונו ההמלצות , המסקנות וקידומן גם בחקיקה , בשיתוף המועצה לביטחון לאומי . ביום העיון הזה ישתתפו גם פנלים של מומחים ובכירי מערכת המודיעין לשעבר , בכירים בהווה וגם מומחים חיצוניים במחקר ובאקדמיה . זאת מתוך המגמה הכללית לבחון כיצד אנחנו ממשיכים ליישם את ההמלצות . גם סיכמתי עם ראש הממשלה על קידום משותף של מקצת ההמלצות , ובקרוב תיערך פגישה נוספת בינו ובין הוועדה בנושא . האם נוכל לקדם את כל ההמלצות או את רובן ? אינני יודע . איש אינו יודע לאן מועדות פני המערכת הפוליטית , ואם איננו עומדים אולי לפני בחירות חדשות בקרוב . אלמלא קרה מה שקרה מול ארצות-הברית ובריטניה , אפשר שבתוך זמן לא רב היינו מופתעים מאיום גרעיני בלי שתהיה לנו התרעה מוקדמת מדויקת ומבוססת דיה
|
|