|
|
עמוד:11
לסיכום , אלמלא חקרנו את מערך המודיעין של ישראל , שום גוף אחר לא היה בודק אותו . לאמיתו של דבר , מאז 1973 לא הייתה ועדה חיצונית שעסקה בבחינה מקיפה של מבנה המודיעין , ודנה בסוגיות כגון התאמת המערך למשימות ולאתגרים העומדים לפנינו , ואופן בניין הכוח המודיעיני . היו כמובן כמה ועדות שחקרו מקרים של כשל נקודתי , כמו רצח רבין או פרשת משעל , אך לא את מכלול המערך . בתחילת הדרך ניסו להשפיע עלינו לדחות את חקירתנו . אחד התירוצים העלובים למדיי , לדעתי , שהושמעו בעיקר מכיוון צה"ל , היה שעלינו להמתין עד שיסיים צה"ל את התחקיר הפנימי שלו על המלחמה והמודיעין בעיראק . טיעון זה נדחה על הסף . ראשית , תחקיר פנימי אינו תחליף לתחקיר חיצוני . גם אם נניח שהבדיקה הפנימית של אמ"ן או של ה"מוסד" תהיה טובה , זוהי עדיין בדיקה פנימית - הם בודקים את עצמם ואינם יכולים לראות את המכלול . הם מנועים לדוגמה מלחקור את הקצאת המשאבים של המדינה , את הדרג המדיני ואת הכוונת המודיעין על ידי הממשלה . אל"ם באמ"ן שמופקד , לדוגמה , על אותה חקירה פנימית , אינו יכול לזמן לחקירה את כבוד ראש הממשלה . עם זה יש לציין שאמ"ן קיים תחקיר פנימי רציני בעקבות המערכה בעיראק , וממצאיו עולים בדרך כלל בקנה אחד עם ממצאינו . בקיצור , אין תחליף לדמוקרטיה , אין תחליף לפרלמנט ואין תחליף לוועדת חוץ וביטחון אקטיבית ואפקטיבית . בכל המקומות שניסו להעמיד למוסדות הדמוקרטיים תחליפים , הם נמצאו אפקטיביים פחות . המציאות מלמדת שאותן דמוקרטיות שהנהיגו פיקוח פרלמנטרי מקיף על תחום הביטחון - גם בנושאים כבדי משקל כגון תפיסת הביטחון , בניין הכוח , אמצעי לחימה , ומערך המודיעין - יצאו לאורך זמן נשכרות ביכולותיהן הצבאיות לעומת משטרים אחרים . בהקשר להרכב ועדת החקירה , כמה קצינים לשעבר קטרגו בתקשורת על העובדה שחבריה הם , שומו שמים , אנשים פוליטיים ! זאת להבדילם , כמובן , מקציני צה"ל טהורי המדים או אנשי המוסד טהורי החליפות . ומי יודע , שמא עשויים להשתרבב לביקורתם על מערכת הביטחון גם אינטרסים פוליטיים ... טענות מסוג זה הן טענות בעלות גוון פשיסטי , כי מסקנתן הלוגית הישירה היא ביטולה של הדמוקרטיה והחלפת הפוליטיקאים המושחתים בקצינים הטהורים . אמת הדבר שאין דמוקרטיה בלא פוליטיקה , ואין פוליטיקה בלא פוליטיקאים . ואולם כמאמר וינסטון צ'רצ'יל , הדמוקרטיה היא אכן שיטה גרועה אלא שהאלטרנטיבות גרועות ממנה . ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון הדגיש בכתביו שכפיפותו המוחלטת של צה"ל לממשלה ולכנסת , כלומר כפיפותם של הקצינים הגיבורים והחכמים לפוליטיקאים המושחתים והמטומטמים , היא תנאי הכרחי לחוסנו של צה"ל . כיו"ר ועדת החוץ והביטחון , ואולי גם כפילוסוף שעסק בין השאר בפילוסופיה של הדמוקרטיה , אני מצר על העובדה שהנורמות הדמוקרטיות של התערבות הממשלה והפרלמנט בענייני ביטחון טהורים , שהופנמו בשלמותן בדמוקרטיות אחרות כמו ארצות-הברית , גרמניה והולנד , אינן מופנמות די הצורך בצה"ל . כמי שעומד בראש הוועדה כבר שנה וחצי , אני יכול לציין שהנורמות הבן-גוריוניות של כפיפות בלתי מתפשרת של גופי הביטחון לפיקוח הפרלמנטרי מוטמעות כיום באופן עמוק יותר בשב"כ וב"מוסד" מאשר בצה"ל . לפנים אמרו שמודיעין הוא אמנות . היום מודיעין אינו אלא אומנות , כלומר תחום שנעזר בטכנולוגיה והוא כרוך בהתמקצעות . האם יש להרכב פרלמנטרי כלשהו היכולת להתמודד עם הסוגיות המקצועיות של איסוף מודיעין ? אכן הושמעו מצד המערכת , הן בתחילת החקירה והן בסיומה , גם רעשים מצחיקים בתחום זה . חברי הוועדה , כך אמרה הביקורת , מסווגים לשניים : בכירים לשעבר במערך המודיעין , ואלה שלא . ה"לשעברים" פסולים בגלל מחויבותם לחלק כזה ואחר במערכת , והאחרים בגלל חוסר ניסיונם . כאשר דברים כאלה נשמעים מפי קצינים בכירים לשעבר , ואף נרמזים בפיהם של לובשי מדים בהווה , הם בגדר עזות מצח . דומה שמישהו מנסה לנצל את הדימוי הנמוך של הכנסת בציבור על מנת לחבל בדמוקרטיה ולהתחמק מפיקוח . בזמנו של בן-גוריון החצפת פנים כזו כנגד הדרג המדיני הייתה פשוט בלתי אפשרית . האם קרה שאלוף במדים או בדימוס העז לטעון בתקשורת שבן-גוריון איננו מקצוען , ולפיכך הוא מנוע מלפקח , לבקר ולפקד על צה"ל ? ואולי נקבע מעתה עיקרון דמוקרטי חדשני שרק קצינים בכירים לשעבר יאיישו את ועדת החוץ והביטחון של הכנסת או את הקבינט הביטחוני-מדיני של הממשלה ? ואולי מן הראוי היה לפסול אנשים חסרי רקע צבאי מסוגם של בן גוריון , אשכול , גולדה או בגין , לראשות הממשלה , ואנשים כמו ארנס או פרס לתפקיד שר הביטחון ? אם מקבלים את הרעיון הדמוקרטי שצה"ל אינו צבא שיש לו מדינה אלא מדינה שיש לה צבא , צריך להפסיק פעם אחת ולתמיד את הקשקוש הזה . האם אתה סבור שהרשות המבצעת , היינו צה"ל , לא קיבלה את מסקנות הוועדה כמתבקש ? האם אתה מוצא שהצבא האמריקני נהג באופן אחר כלפי ביקורת שנמתחה עליו מוועדות הסנאט ? כאב לי לקרוא בעיתון את דבריו של ראש אמ"ן , האלוף פרקש , על העלבון שחשים באמ"ן בשל הדוח . ודאי שלא חפצנו לפגוע באיש . התנסחנו במתינות , בדרך כלל , ובכוונת מכוון נמנענו מהפניית אצבע מאשימה כלפי אדם כלשהו בשמו . כמה חברי כנסת ופרשנים ( כמו דן מרגלית ) אפילו ביקרו אותנו על ההימנעות מהמלצה על מסקנות אישיות כלפי אדם כזה או אחר . מותר לדעתי לגופים המבוקרים להגיב גם על ביקורתו של הפרלמנט , ואולם עליהם לעשות כן בנימוס ובמתינות . במובן זה מצאתי את הריאיון שהעניק ראש אמ"ן ל"ידיעות אחרונות" בנושא , לגיטימי ברובו . מה שצרם את אוזניי הייתה פסקה אחת שבה האשים ראש אמ"ן את הוועדה אם לא יהיה שידוד מערכות במערך המודיעין , אני אומר לך באופן חד-משמעי שאנחנו עלולים להיות מופתעים בנושאים המאיימים על עצם קיומה של מדינת ישראל האם נוכל לקדם את ההמלצות ? אינני יודע . איש אינו יודע לאן מועדות פני המערכת הפוליטית , ואם איננו עומדים אולי לפני בחירות חדשות בקרוב
|
|