|
|
עמוד:40
מורשת ה C . I . D- במאבקו נגד האצ"ל ד"ר אלדד חרובי מנהל ארכיון בית הפלמ"ח חלומו הרטוב של כל רכז מודיעין התגשם לקצין הבריטי ריצ'רד קיטלינג כאשר אדם שהיה מקורב לאצ"ל התנדב למסור לבריטים פרטים אודות בכירים בארגון . ה , C . I . D- מחלקת החקירות הפליליות של המשטרה הבריטית , חייבת את הצלחתה במאבקה באצ"ל לאדם אחד : יעקב חילביץ' שגרת יומם של הבריטים בארץ-ישראל הופרה עם חידוש פעילות הטרור מצד הארגון הצבאי הלאומי ( אצ"ל , ( שהופנתה בעיקר כנגדם . בסדרת מעשי טרור ברחבי הארץ החל המרד של האצ"ל , כפי שכינהו מנהיגו החדש מנחם בגין בכרוז שהפיץ בראשית פברואר . 1944 הפצצות שהונחו ליד מגרש חניה ממשלתי ביפו ובמשרדי מחלקת העלייה בערים הגדולות , סימנו את המעבר משלב הדיבורים אל שלב המעשים של האצ"ל . כאשר החלה מלחמת העולם השנייה בספטמבר , 1939 החליט מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי להפסיק לאלתר את פעילות האצ"ל כנגד הכוחות הבריטיים בארץ-ישראל . ז'בוטינסקי שהיה פרו-בריטי תמך בקו של סיוע ותמיכה בבריטניה , כל זמן שמתנהל מאבק בגרמניה הנאצית . בקו פעולה זה סייע האצ"ל לבריטים במאבקם בקבוצת שטרן וה"הגנה" בשנים , 1942-1940 כמו במאבקם בגרמניה במזרח התיכון ובאירופה . בראשית שנת 1944 החל מנהיגו החדש של האצ"ל מנחם בגין להנהיג קו תקיף כלפי המשך המדיניות הבריטית של סגירת שערי ארץ-ישראל בפני פליטים יהודים שנמלטו מהתופת הנאצית . הכוונה הייתה לעורר את דעת הקהל העולמית על שאלת ארץ-ישראל ועל עתיד עם ישראל נוכח השואה ונוכח סירובם המתמשך של הבריטים להתיר ליהודים לעלות באופן חופשי לארץ-ישראל . עם זה החליט מנחם בגין שהמאבק המזוין יתמקד בשלב הראשון אך ורק במטרות ממשלתיות ומשטרתיות בארץ-ישראל ; אין לפגוע בכוחות הצבא ובמתקניו , כל עוד נמשכת המלחמה באירופה למיגור הצורר הנאצי . ארתור ג'ילס , מפקד ה C . I . D- בארץ-ישראל הבין עד מהרה שחל שינוי בדרך פעילותו של האצ"ל , וכי הארגון החליט לזנוח את מדיניות ההבלגה שהוחלט עליה בראשית מלחמת העולם השנייה . לדעת ג'ילס , החליט האצ"ל לזנוח את הקו המסורתי-מפלגתי ולהעלות את הנושא היהודי על סדר היום באמצעות הפצצה והאקדח . הדבר נאמר גם בכרוז שהפיץ האצ"ל . ג'ילס שבחן את התנהגות האצ"ל בעזרת מקורותיו במגזר היהודי , הגיע לידי מסקנה שהאצ"ל יצא לחלוטין משליטת המפלגה הרוויזיוניסטית , ובכוונתו להמשיך בנחישות בדרך החדשה ולפגוע במטרות ממשלתיות דומות לאלו שכבר הותקפו . עם זה ציין המקור היהודי , שהאצ"ל לא יפעיל טרור אישי וכי נעשים מאמצים שלא לפגוע בחפים מפשע . זאת בשל העובדה שהאצ"ל לא נפגע קודם לכן מיחס בלתי הוגן כלפי אנשיו , ולכן אין סיבה לפגוע בציבור ובפקידי הממשלה כפרטים . נראה שה C . I . D- זיהה נכונה את תחילת הפעילות החדשה של האצ"ל . בשלב זה עדיין לא היו הערכות מפורטות על היקף כוחו , על זהות מפקדיו וכדומה . ה C . I . D- זיהה במדויק את מערכת היחסים העכורה שבין האצ"ל לדרג הפוליטי ואת נחישותו של האצ"ל להמשיך לפעול . המאבק הבריטי לסיכול מעשי הטרור של האצ"ל נבחן למקרא מסמכי ה C . I . D- השמורים בארכיון ה"הגנה" ( המסמכים בחטיבה . ( 47 ג'ילס שהבין שיש כאן שלב חדש בפעילותו של האצ"ל , החליט להציג לפני המזכיר הראשי של ממשלת ארץ-ישראל סיכום משלו על כל פעילות טרור של האצ"ל מכאן ואילך . סיכומים אלו מאפשרים לנו לעקוב בנוחיות אחר ההתרחשויות מפברואר 1944 וכן לבחון את מידת המידע של ה C . I . D- ואיכותו , על המבצעים מכאן ואילך . הטרור היהודי נמשך ובסוף פברואר 1944 נפגעו משרדי מס ההכנסה בשלוש הערים הגדולות . ב23- במרס , 1944 לאחר שלוש התנקשויות בחיי שוטרים במרחב תל אביב , תקף האצ"ל שלוש מפקדות של ה C . I . D- במשולב - בירושלים , בתל אביב ובחיפה . בירושלים נורה ונהרג ג'והן סקוט , מפקד המחלקה הערבית במדור המיוחד , במהלך ניסיון אנשי האצ"ל להטמין פצצות במטה ה . C . I . D- ארתור ג'ילס שהיה בחדרו בעת שהתפוצצו המטענים לא נפגע , אך היה נתון בהלם תקופה ארוכה לאחר מכן . בחיפה נהרגו שלושה חיילים ואחרים נפצעו . ג'ילס שדיווח על המעשים למזכיר הראשי נקט לראשונה לשון חריפה וכינה את התוקפים " רוצחים . " נוכח פעילות הטרור של האצ"ל נדרשו הבריטים לשנות את אופן טיפולם במצב . כל האמצעים ננקטו כדי למצוא את המפקדים של הארגון שאנשיו פגעו ב"בטן הרכה" של השלטון הבריטי בארץ-ישראל . אמצעים אלו כללו האזנה לרשת הטלפונים של ארץ-ישראל באמצעות מפעילי המרכזיות שניתבו את השיחות , פתיחת הדואר הבריטי את המכתבים ודברי דואר אחרים שהגיעו לארץ-ישראל ואלה שנשלחו ברחביה ומעקב אחר חשודים . בפעילות המעקב היה הכרחי לדעת את שמות החשודים , את כתובת מקום עבודתם ומגוריהם , את תיאורם ופרטים נוספים . נתונים אלו אפשר להשיג בעיקר בעזרת הפעלת יומינט ( מקור אנושי ) בקרב ארגון האצ"ל . הפעלת מקורות 'חיים' היא עניין מסובך למדיי . אנו מבדילים בין שני סוגי מקורות : בתוך היעד ומחוץ ליעד . מקור שגויס מתוך היעד היה יכול להיות חבר האצ"ל , הלח"י , ה"הגנה , " הפלמ"ח והסוכנות היהודית . מקור מחוץ ליעד יכול להיות עיתונאי או פרשן פוליטי . מקור מעין זה הוא סייען יותר מהיותו סוכן . ההישג המהותי בא מהפעלת סוכן מתוך היעד , מאחר שהוא נהנה מאמון חבריו ואף מעורה בפעילויות . מקור נוסף אפשרי ביעד הוא מקור המוחדר לתוכו . מקור כזה הוא נאמן למפעיל , גם כשהוא מגויס לשורות הארגון המסוים . כאן קיים תהליך אטי של רכישת אמון מצד שני הצדדים . *( Criminal Investigation Department ) הפצצות שהונחו ליד מגרש חניה ממשלתי ביפו ובמשרדי מחלקת העלייה בערים הגדולות , סימנו את המעבר משלב הדיבורים אל שלב המעשים של האצ"ל
|
|