|
|
עמוד:126
" נורמליים . " עיקרון זה קיבל ביטוי גם בחוק חינוך מיוחד , הקובע שיש להעניק " זכות קדימה להשמתו של ילד בעל צרכים מיוחדים במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד . " לפיכך , ככל שמערכת החינוך תאמץ את אסטרטגיית השילוב כמדיניות , הן ברמה האידאולוגית הן ברמה של נוהלי עבודה ותקציב , כן יקל עליה לפתח יחסי שותפות עם המשפחות ולקדם את היכולת לממש את החזון המשותף . בהעדפה זו תומכים מחקרים אמפיריים המעידים על תוצאות חיוביות בהתפתחות ילדים בעלי צרכים מיוחדים וילדים שאינם בעלי צרכים מיוחדים שהתחנכו יחד במסגרת חינוכית משולבת . ( Boettcher , & Griffin , 2001 Kalambouka , Farrell , Dyson , & Kaplan , 2007 ; Odom et al ., 2004 ; Rafferty , ) באשר לעמדות של הורים כלפי שילוב , גם כאן נמצאה בשתי קבוצות ההורים תמיכה חזקה ואמונה בתרומתו של השילוב להתפתחות הילד . בנוסף , נמצא שמרבית התלמידים בעלי צרכים מיוחדים הזוכים לשילוב מביעים רצון להמשיך ללמוד בחינוך הרגיל . ( Byrnes , Sigafoos , Rickards , & Brown , 2002 ) עם זאת חשוב לציין כי הורים משתי הקבוצות גם חוששים מהשפעות לא רצויות של השילוב על ילדיהם . ככל שאיכות המסגרת החינוכית המשלבת טובה יותר , פוחתים החששות ועולה שביעות הרצון . האיכות נבחנת בהכשרת המורים , במשאבי הלמידה , בגודל הכיתה , בזמינות של שירותי חינוך מיוחד ובתיאומם , ובעמדות של סגל בית הספר כלפי השילוב . התמיכה בשילוב מלא פוחתת ככל שרמת התפקוד של הילד נמוכה יותר , אך גם במקרים אלה תמיכה ההורים בשילוב חזקה אם הוא נתפס בעיניהם כבעל איכות גבוהה . ( Gallagher et al ., 2000 ) ממכלול הממצאים מתברר שהשאלה אם שילוב טוב או רע לתלמידים , למשפחות ולמערכת החינוך היא שאלה פשטנית . שילוב בפני עצמו מבטא ערך חברתי , אך המידה שבה השילוב מקדם את הילד מבחינה חינוכית והתנהגותית תלויה במשתנים ממתנים ומתווכים כגון איכות המסגרת המשלבת , התהליכים שמתרחשים במסגרת החינוכית , אפיונים של הילד ומשפחתו , ואיכות שיתוף הפעולה בין המשפחה לבין בית הספר . ( Lindsay , 2007 ) במילים אחרות , הורים אינם מעוניינים בשילוב טכני אלא בשילוב שמתבצע בצורה נתמכת וברמת חינוך טובה , וחלק מהמאבקים שלהם במערכת החינוך נועד להעלות את רמת התמיכה שמעניק משרד החינוך לתכניות שילוב מלא של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים . נקודות החיכוך בין משפחות לבין מערכת החינוך בראייה היסטורית ומנקודת המבט של ההורים לאורך השנים חל שינוי בחוק , נקבעו תקדימים משפטיים , נכתבו חוזרי מנכ"ל , וננקטו צעדים בשטח לפיתוח מסגרות חינוך ודפוסי טיפול מתקדמים עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים 90 ראוי להבהיר שמדיניות של שילוב נתפסת בצורה שונה במדינות שונות . בפרק זה אנו עוסקים בשילוב כפי שהוא מובן ומתבצע בישראל , שילוב המתבצע בשתי רמות . הרמה הראשונה של שילוב חלקי מכונה לעתים בספרות הזרם המרכזי של השילוב . ( Mainstream ) תלמידי השילוב החלקי לומדים בכיתת אם נפרדת של ח"מ , הממוקמת במסגרת של בית ספר רגיל , וזכאים לשירותים מלאים של האגף לח"מ , כגון כיתה קטנה ומספר גבוה של מורים יחסית למספר התלמידים . הם יכולים להשתתף בשיעורים נבחרים של המערכת הרגילה . בשילוב מלא , המכונה בספרות המקצועית הכלה , ( Inclusion ) הילדים לומדים בכיתות של ח"ר ומקבלים מענה לצרכים המיוחדים שלהם באמצעות התאמת דרכי ההוראה ורמת הדרישות של המחנכים ובאמצעות שירותי תמיכה נוספים שהם מקבלים מבית הספר , כגון תוספת של שעות הוראה פרטניות או לימוד בקבוצה קטנה .
|
|