|
|
עמוד:71
ערבים לבין הממסד החינוכי , למעט מאבקים ספורים שבהם נרתמו ההורים להפגין נגד פיטורין של מורה זה או אחר ( אלחאג' . ( 1996 בשנות השבעים והשמונים בולטות שתי מגמות מנוגדות בסוגיית הקשר בין הורים לילדים במגזר הערבי ( טל ובר , . ( 2010 אלחאג' ( 1996 ) מתאר ניצנים של קשר חיובי בין מורים למשפחות תלמידים , בעיקר סביב הירתמותם של ההורים לסייע בשיפוץ מוסדות החינוך ברשויות המקומיות הערביות , שחלקן מתקשה לשאת בכוחות עצמו באחזקתם של מוסדות החינוך עקב דלות ההשקעה התקציבית הממשלתית במגזר הערבי . לעומתו טוענים מיערי ודיאב ( 2005 ) שבשנים האחרונות הקשר בין מורים למשפחות הילדים מתאפיין דווקא בעוינות ובריחוק . הם מסבירים זאת בהתחזקות הזהות הלאומית הערבית והיחלשות הזהות הישראלית בקרב ערביי ישראל , מגמה שהטילה את המורה הערבי בתקופה זו לקונפליקט נאמנות : מצד אחד החברה הערבית ציפתה ממנו שיהיה נאמן לערכים הלאומיים של החברה הערבית , ומצד שני הממסד החינוכי ציפה ממנו שיהיה נאמן למדינה . ניגוד זה הגביר את ההתחבטות הפנימית של מורים ערבים רבים , ותרם לתחושה הגוברת של ניכור בינם לבין הורי התלמידים . בעשור האחרון הכירה ממשלת ישראל בפער שבין המשאבים המוקצים למערכות החינוך הערבית והיהודית . בשנת 2001 דיווחה ישראל לוועדת האו"ם לזכויות הילד כי " קיימת מידה רבה של שונות במשאבים המוקצים לחינוך במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי . אי–התאמה זו משתקפת במרכיבים שונים של מערכת החינוך הערבי , כגון תשתיות פיזיות , מספר ממוצע של ילדים בכיתה , מספר שעות העשרה , היקף שירותי התמיכה ורמת ההשכלה של הצוות המקצועי" ( מתוך פרוטוקול דיון לקראת ישיבה בראשות ח"כ עיסאם מח'ול . ( ההנחה שלנו היא שלפער זה יש השלכות גם על הקשרים בין המשפחות למסגרות החינוך במגזר הערבי . בשני העשורים האחרונים ניכרת במגזר הערבי מגמה של הקמה מסיבית של מסגרות חינוך לגיל הרך , בעיקר של גני ילדים לגילאי , 5-2 על ידי עמותות שונות שרובן שייכות לתנועה האיסלמית . עמותות אלו נכנסו לתוך החלל של מחסור במסגרות לגיל הרך , והן ממצבות את עצמן כספקיות של שירותי החינוך האלה במקום הרשויות המקומיות , שבניגוד לרשויות במגזר היהודי , אינן מצליחות תמיד לספק את השירות . מאחר שהעמותות פועלות כגופים פרטיים לגמרי או במסגרת ה"חינוך שאינו מוכר , " רמת הפיקוח וההדרכה שמשרד החינוך יכול להפעיל בהן היא נמוכה , ולכן אין נתונים אמפיריים או מידע ממשי על מה שמתרחש בהן , לרבות בנושא דפוסי הקשר שהן מקיימות עם ההורים . בשנת 2000 יזם משרד החינוך את הפעלת " תכנית חומש" ( זה שמה והיא אכן תכנית חמש–שנתית , ( שמטרתה לקדם את ההישגים במערכת החינוך הערבי והדרוזי ולצמצם פערים חברתיים בין המגזר היהודי לערבי . למרות הבעיות הרבות שעדיין קיימות במערכת החינוך הערבי הניבה תכנית החומש כמה תוצאות חיוביות ובהן : מחשוב בתי הספר הערביים , תוספת שעות תגבור לתלמידים חלשים , הקמת ספריות לגנים ולבתי הספר , השתלמויות מורים , הענקת מלגות מטעם האוניברסיטאות בארץ להכשרת יועצים חינוכיים בבתי הספר הערביים , תוספת בינוי הן של גני ילדים והן של בתי ספר ועוד . על מידת ההשפעה שהייתה לשינויים האלה במערכת החינוך הערבי על מערך היחסים עם ההורים אין נתוני מחקר , אולם נציגי הוועדה לנושא קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך שנפגשו עם מנהל אגף החינוך לערבים במשרד החינוך ( בישיבה שנערכה ביום ( 27 . 1 . 10 למדו מפיו כי חל שינוי קטן אך משמעותי , בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית המשכילה , בתפיסת מעורבותם של ההורים בגני הילדים ובבתי
|
|