|
|
עמוד:37
שהשאלה העומדת על הפרק אינה האם יש צורך בקשר חיובי בית-בי"ס אלא כיצד ליצור את הקשר הזה באופן המיטבי ? . ( Reschly & Christenson , 2009 ) שאלה זו ניצבה בפנינו בעת כתיבת הפרק הנוכחי . בשולי הדברים , אך לא בשולי תחום עיסוקה של הוועדה הנוכחית , נדגיש כי השאלה המוצגת עוסקת בנושא הקשר בית-בית ספר ולא בשאלת הקשר בית-גן . זאת מכיוון שהרוב המוחלט של המחקרים שפורסמו בנושא הקשר בין מסגרות משפחתיות למסגרות חינוכיות התמקד בילדים בגיל בית הספר . למעשה קיים ידע מועט יחסית , ולא גוף ידע מחקרי מסודר ומשמעותי , בסוגיית הקשר בין משפחות לבין מערכת החינוך בגיל הגן . מדיניות ממשלתית בנושא הקשר בית-בי״ס — השוואה בינלאומית התעסקות בשאלת הקשר בית-בי"ס אינה עניין רק לחוקרים או מחנכים אלא עוסקים בה גם ראשי מדינות , למשל נשיא ארה"ב אובמה וראש ממשלת קוריאה בפגישתם לאחרונה ( הארץ , . ( 7 . 1 . 10 הסיבה לכך נעוצה במעורבות העמוקה והיום–יומית של כל הממשלות בעולם בעניינים הקשורים לחינוך , מעורבות שמעוגנת בתובנה שניסח נשיא ארה"ב ( באותה פגישה ) באופן קולע : " שלא יהיו טעויות , מדובר בעתיד שלנו . מדינות שעוקפות אותנו בחינוך היום יעקפו אותנו בתחומים אחרים מחר . " לאור זאת , חשוב לבחון מה המדיניות הרווחת במדינות שונות בעולם בשאלת הקשר בית-בי"ס , ואם מדובר במדיניות התומכת בעידוד הקשר ביתבי"ס — מהן הדרכים המוגדרות , אם בכלל , ראויות לטיפוח–בפועל של הקשר הזה ? למותר לציין כי מסקירת המדיניות הננקטת כלפי נושא זה במדינות שונות בעולם ייתכן שאפשר יהיה ללמוד , במישרין או בעקיפין , גם על נושאים הנלווים לשאלת הקשר בית-בי"ס — מדיניות הרווחה בכללותה , שיקולים מרכזיים בהקצאת משאבים להיבטים חברתיים וחינוכיים , ונושאים נוספים שיפורטו להלן . כדי לבחון את נושא המדיניות הממשלתית במקומות שונים בעולם פנתה הוועדה לשגרירויות של מדינות זרות בישראל וביקשה חומר כתוב או הפניה לחומר נגיש בסוגיות הנדונות . להלן יתוארו בקצרה תשובות שהתקבלו מכמה שגרירויות בתגובה לפניית הוועדה . מלבד לימוד התשובות שהתקבלו בעקבות הפנייה , סקרנו אתרים של משרדי חינוך בכמה מדינות נוספות , בחיפוש אחר התייחסות לנושא . להלן יפורטו הממצאים שהתבררו בנוגע למדינות שונות , ולאחריהם תובא התמונה הכללית המסתמנת . מכיוון שקיימת שונות רבה באופיים ובהיקפם של הממצאים שהתבררו בנוגע למדינות שונות , קשה היה להגדיר רשימה אחידה ומסודרת של קריטריונים שלפיהם תיערך השוואה שיטתית בין המדינות . יחד עם זאת , במהלך הסקירה ניתנה הדעת בראש ובראשונה לשאלות הבאות : ( 1 ) מהי המדיניות המוצהרת בשאלת הקשר הורים-מסגרות חינוך ? ( 2 ) מהו הרקע לעמדה המוצהרת כיום בתחום זה ? ( 3 ) האם הצהרת המדיניות מלווה בהתבטאויות קונקרטיות הנוגעות לצעדים מעשיים שיש לנקוט , ברמה המדינית או ברמה המקומית ? להלן יפורטו 5 יש לציין כי גם לצורך הסקירה שנכתבה בשנת 1995 נבחנה שאלת המדיניות הממשלתית בנושא הנדון , אך אז נשלחו מכתבי הבקשה ישירות למשרדי החינוך במדינות שונות בעולם , שחלקם השיבו וחלקם לא . כאמור לעיל , לצורך הסקירה הנוכחית ( 2009 ) הופנתה הבקשה לשגרירויות שונות בישראל , גם מסיבות של אילוצי זמן וגם מתוך תקווה שההיענות תהיה רחבה יותר . בפועל שיעור ההיענות היה מוגבל ולא ענה על המצופה .
|
|