|
|
עמוד:127
ולשיפור הקשר עם המשפחות . איננו רוצים שמכיוון שפרק זה מתמקד בסוגיות הפוגעות בשיתוף הפעולה בין משרד החינוך לבין ההורים ייווצר הרושם שאנו מתעלמים מהתפתחויות חיוביות אלו . יחד עם זאת , אל לנו להתעלם מכך שלא מצאנו עדיין מספיק תמיכה של משרד החינוך בשיתוף פעולה עם ההורים . קיימת מדיניות המקדמת מעורבות הורים , אך אין מחויבות לשיתוף פעולה , מצב שבפועל גורר לא אחת מדיניות שהוראותיה חצויות או סותרות . לא בכדי המשפט הפותח את פרק ז' בדוח ועדת מרגלית ( 2000 ) הוא : " מצוקת ההורים ועימותיהם עם המערכת החינוכית היו אחת הסיבות המרכזיות להקמת הוועדה . " נדגים בעזרת שתי דוגמאות כיצד משרד החינוך מנסה לקדם מעורבות משפחתית , אך נמנע ממחויבות חד–משמעית לשותפות משפחתית . הדוגמה הראשונה נוגעת לתכנית לימודים אישית לכל התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים בגילאים : 21–3 מדיניות משרד החינוך מחייבת את הצוות הרב–מקצועי שעובד עם המסגרות לחינוך מיוחד לקבוע תכנית לימודים אישית . הצוות מתבקש להיפגש עם הורי התלמיד , לאסוף מהם מידע , ללמוד מה הם מצפים ולהבהיר להם מה ציפיות הצוות מהם . הצוות נדרש לא רק לדון בתכנית עם ההורים אלא גם לדווח להם בסיום השנה על מידת ההתקדמות על פי התכנית . גם מהצוות הבין–מקצועי שבחינוך הרגיל יש תביעות דומות : עליו לבנות תכנית חינוכית יחידנית ( תח"י ) על סמך בדיקת מצב תפקודו של התלמיד המשולב . התכנית אמורה להיות אינטגרטיבית ולהתאים ככל האפשר לתכנית הלימודים בכיתה הרגילה , בהתחשב כמובן ביכולות התלמיד . ואולם חוזר מנכ"ל נח ( 1998 ) 1 . 2-1 , 7 / קובע שהמחנכת תזמין את הורי התלמיד כדי לאסוף מהם מידע , ללמוד מה הם מצפים ולהבהיר מה ציפיות הצוות מהם . משרד החינוך נמנע מלהגדיר בפירוש ציפייה המחייבת את הצוות לבנות את תכנית הלימודים האישית יחד עם ההורים וליצור בין בית הספר להורים יחסים של עבודת צוות — צוות שיפעל בשיתוף פעולה ליישום התכנית . חוזר מנכ"ל תשס ) 8 / א ) ( 2000 ) אף מבהיר שהסמכות לקבל החלטות מופקדת בידי הצוות : החוזר קובע שסוגי הטיפולים שיינתנו לתלמיד , מסגרת הטיפול ( פרטני או קבוצתי ) ומספר שעות הטיפול בשבוע ייקבעו על ידי הצוות הרב–מקצועי . אם נשווה מדיניות זו למקובל למשל בארצות הברית , נמצא פער בולט , שכן בארצות הברית החוק מחייב ליידע את ההורים בנוגע לזכויותיהם ובנוגע למדיניות בית הספר ולשתף אותם בתכנון התכנית הלימודית עבור ילדם . כדי לוודא שיתקיים שיתוף פעולה אמיתי גם עם משפחות בעלות משאבים חברתיים–כלכליים נמוכים ( כגון משפחות מהגרים ומשפחות בעלות רמה השכלתית נמוכה , ( הוקצה גם תקציב מיוחד להכשרת הורים ואימונם כשותפים בישיבות , כדי שיוכלו לבנות יחד עם הצוות תכנית ייחודית למשפחה . ( Individual family service plan ) הדוגמה השנייה נוגעת להתנהלות ועדות ההשמה . זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים להשמה באחת המסגרות של החינוך המיוחד נקבעת בוועדת השמה . החלטת הוועדה ( בהתאם לדרישת חוק חינוך מיוחד סעיפים . 7 א , . 9 ג , ( מתקבלת בדיון סגור , שבו משתתפים נציג רשות החינוך המקומית , שהוא יו"ר הוועדה , מפקח מטעם מערכת החינוך , איש מקצוע ( פסיכולוג חינוכי , רופא או עובד סוציאלי ) והורה לילד בעל צרכים מיוחדים , המשמש כנציגם הכללי של ההורים . בשנים האחרונות פעל האגף לחינוך מיוחד לשיפור הקשר עם ההורים , עדכן את ההנחיות לפעילותן של הוועדות על פי חוק חינוך מיוחד ( ועדת שילוב מוסדי , ועדת השמה וועדת ערר , ( וקבע נוהל מחייב להשתתפות נציג הורים בוועדות ההשמה והערר . השתתפותו של
|
|