|
|
עמוד:11
המחקרים כרגע היא שיש צורך ביותר ידע מחקרי על ההשפעות של סוגים ספציפיים שונים של מעורבות משפחתית . עם זאת אפשר לשער על בסיס המידע המחקרי הקיים שמעורבות הורים מכל סוג קשורה לסוגי מעורבות אחרים אצל ההורה , וגם להישגי ילדיו . ב ) מידת השיתוף של המשפחה בפעולות של בית הספר ובמדיניותו : באיזו מידה המשפחה שותפה גם בתכנון הפעולות ובהתוויית המדיניות של מסגרות החינוך ? קיימים מודלים רבים המשתמשים במושגים שונים לתיאור פרופילים של שותפות הורים . הוועדה ערה לכך שהמודלים השונים מתייחסים בעיקר לבית הספר ולא לגן הילדים , אך היא מצאה כי לרוב הם מתאימים גם למערכת של גני הילדים , ועל כן מציעה להחיל אותם גם על מסגרת גן הילדים , אף על פי שברורים לה ההבדלים הקיימים בין מערכות אלו . להלן דוגמאות אחדות מהספרות המחקרית : אפשטיין , ( Epstein , 1992 , 2002 ) שלמושגים שטבעה הייתה השפעה רבה על מדידת מעורבות משפחות בנעשה במסגרת החינוך , הציעה מעין סולם של השתתפות הורים בפעולות המערכת החינוכית : א . מחויבות בסיסית של משפחות לספק סביבת גידול נאותה לילדיהן ולתמוך בילדיהן כתלמידים . ב . מחויבות בית הספר לתקשורת עם ההורים , בניית מודלים לדיווח , תקשורת ומעבר מידע על תכניות בית הספר ועל מצבם של הילדים — מבית הספר לבית ומהבית לבית הספר . ג . יצירת הזדמנויות להתנדבות הורים , ארגון ההתנדבות וסיוע להורים המתנדבים בבית הספר . ד . מעורבות הורים בביצוע מטלות הלמידה בבית . בית הספר מציע מידע ורעיונות למשפחה כיצד לסייע לתלמידים בבית בשיעורי הבית ובמטלות אחרות של המסגרת החינוכית . ה . עידוד הורים לקחת חלק בתהליכי קבלת החלטות במסגרת החינוך . מרכיב זה כולל גם פיתוח מנהיגות הורים וייצוג הורים . ו . רתימת הורים לשיתופי פעולה קהילתיים וכן זיהוי ושילוב של משאבים ושירותים בקהילה כדי לקדם תכניות בגן ובבית הספר . התפיסה המיוצגת במודל של אפשטיין מעמידה במרכז את הרעיון שהמסגרת החינוכית ובעיקר המורים והגננות הם האחראים לעירוב ההורים בתהליך החינוכי . המסגרות הרעיוניות האלה של אפשטיין , שאומצו בידי ריינולדס ושלייפר , ( Reynolds and Shlafer , 2010 ) מציינות את השתתפות ההורים בפעולות בית הספר , בבית ( במשימות הקשורות ללמידה של הילד , ( בקשר של ההורה עם בית הספר בעניין התקדמות הילד , ובמעורבות של ההורה בפעולות קהילתיות הקשורות לחינוך הילדים בכלל . כאמור , בכל אחד מסוגי הקשר האלה קיים גם ממד של שוויון או אי–שוויון בין המשפחה למסגרת החינוך מבחינת תכנון הפעולות וקבלת ההחלטות . סמרקר , כהן–פוגל ולי ( Cohen-Vogel and Lee , 2010 Smrekar , ) מגדירים שני סוגי התנהלות בקשר בין המשפחה למסגרת החינוכית : א . כאשר מסגרת החינוך היא היוזמת והמובילה . Cooptation and Management — ב . כאשר יש הדדיות יחסית בין שני הגורמים . Engagement and Coalition — אפיונים אלה קיימים גם במודלים אחרים הנזכרים בספרות , מודלים שנתאר בקיצור להלן : המודל של נוי ( 1984 ) מתאר את מעורבות ההורים כנקודות על ציר , כך : א . הורים שהם משקיפים פסיביים . ב . הורים שהם ספקי שירותים שאינם קשורים ישירות לתהליך החינוכי . ג . הורים הנוטלים חלק ממשי בתהליך , כולל בקבלת החלטות .
|
|