|
|
עמוד:14
הסיפור שלא היה על הפצצת קובנטרי מיתוסים מודיעיניים וביטחון מקורות פרשת קובנטרי מוכרת מאוד בעולם המודיעין ומוזכרת תדיר בספרות המודיעין הבין-לאומית . הילתה לא נפקדה גם משורות קהילת המודיעין הישראלית ורבים מאתנו התחנכו לאורה כמופת לשמירה על ביטחון מקורות האיסוף . אכן , היא דוגמה ראויה ללימוד ואולי אף לחיקוי בגבולות ההיגיון אלמלא העובדה המצערת שהסיפור פשוט אינו נכון ד"ר יגאל שפי * בישיבתו האחרונה של הוועד הפועל של המל"מ נדונה כוונת המרכז להפיק סרט מורשת על-אודות ההצלחה המודיעינית שגרמה לעריקתו המפורסמת לישראל של הטייס העיראקי מוניר רדפא שהטיס לכאן את מטוס המיג 21 שלו בשנת 1964 ( מבצע " יהלום . ( " הדיון התפתח לסוגיית פרסומן של פרשות מודיעיניות ובמהלכו התריעו כמה מהנוכחים על הנטייה שפשתה בקרב אנשי הקהילה לשעבר להתראיין או לכתוב את עלילותיהם , בעת חשיפה מיותרת ומזיקה של מקורות ושיטות . " ראו כיצד יודעים האחרים לשמור על ביטחון מקורותיהם" התלונן-התפעל אחד הדוברים , בהצביעו על מקרה שבו מנע , לגרסתו , ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה וינסטון צ'רצ'יל , את פינוי העיר קובנטרי בטרם הופצצה בידי מטוסי הלופטוואפה הגרמניים ולפיכך נפגעו מאות מאזרחיה . זאת רק משום שהמידע על ההפצצה הצפויה נודע מתוכנו של מברק צופן גרמני שפוענח וכי צ'רצ'יל חשש שצעדי הפינוי ייוודעו לגרמנים ויגרמו לסתימת המקור הסיגינטי רב-הערך . פרשת קובנטרי , כך מכונה האפיזודה , מוכרת מאוד בעולם המודיעין ומוזכרת תדיר בספרות המודיעין הבין-לאומית . הילתה לא נפקדה גם משורות קהילת המודיעין הישראלית ורבים מאתנו התחנכו לאורה כמופת , אולי מוגזם , לשמירה על ביטחון מקורות האיסוף . לאחרונה שמעתי מבני הדור הצעיר באמ"ן שהם עדיין לומדים עליה בהכשרתם המקצועית . אכן , דוגמה ראויה ללימוד ואולי אף לחיקוי בגבולות ההיגיון אלמלא העובדה המצערת שהסיפור פשוט אינו נכון . מיתוס הקרבתה של קובנטרי על מזבח ביטחון המקורות פרח מאמצע שנות ה , 70- עקב חשיפתו לציבור של " סוד האולטרה , " ההצלחה הקריפטולוגית האדירה של בעלות הברית בשבירת צופני מכונת ההצפנה הגרמנית " אניגמה" במהלך מלחמת העולם השנייה . הספרים הראשונים והרחוקים מדיוק שהתפרסמו אז ושנשענו על זיכרונות אישיים וסיפורי מורשת ולא על תיעוד מוסמך , הפליגו בשבחם של אמצעי הביטחון שננקטו כדי להגן על המקור האסטרטגי הראשון במעלה של בעלות הברית . הם ידעו לספר כיצד שגה צפן גרמני במהלך הבליץ האווירי על בריטניה בנובמבר , 1940 ובמקום להשתמש במילת קוד לתיאור המטרה בתוך המברק המוצפן הוא ציין את שמה המפורש - קובנטרי - כעיר שעומדת להיות תחת מטר פצצות . צ'רצ'יל , המשיך הסיפור , קיבל את ההתרעה המדויקת יומיים או שלושה לפני ההפצצה , ובשל רגישות המקור נדרש להחליט אישית האם לתגבר את מערך ההגנה האווירית סביב העיר , להחיש מטוסי קרב למרחב האווירי שמעליה ולהתחיל בפינוי האוכלוסייה . אולם ראש הממשלה , שזיכה את מברקי " אולטרה" בתואר ' האווזה המטילה עבורנו ביצי הזהב , ' ביקש לשמור על הביצים הללו מכל משמר לקראת המבחנים הכבדים שעוד נכונו לו . לכן קבע שמלבד הגברת כוננותם של שירותי ההצלה , לא תינקט כל פעולת מנע טרם ההפצצה . הוא גם הורה למטהו ולעוזריו "לקבור" את הידיעה ולא לדווח עליה לאיש . זו הייתה החלטה כבדת משקל וחורצת גורלות שרק מנהיג מן השורה הראשונה יכול היה לקבלה . באותו הלילה , 14 בנובמבר , 1940 הטילו מאות מפציצים על העיר 450 טונות פצצות תבערה ורסק ולמעלה מ100- מוקשים , שגרמו למותם של 550 איש , לפציעתם של 860 נוספים ולהרס 50 , 000 בתים . אלא שלאמיתו של דבר לא מפענחי בלצ'לי פארק , לא קציני המודיעין של חיל האוויר המלכותי ואף לא הקברניטים הבריטיים ידעו מראש , בזמן סביר לפינויה של עיר , מה תהיה המטרה . הסיפור האמיתי , מעבר לפיקנטריה שבו , הוא עדות לקשיים המעשיים שניצבים בפניהם אנשי המודיעין בזמן אמת ולשגיאותיהם אפילו בשעה ש"ביצי זהב" מוטלות לפתחם , כמו גם הוכחה לעובדה שאפילו במודיעין המציאות בדרך כלל בנאלית ואפורה הרבה יותר מהסיפורים עליה לאחר המעשה . שלושה ימים לפני ההתקפה , ב11- בנובמבר , גילה מברק אניגמה מפוענח כי חיל האוויר הגרמני מתכנן מבצע חשוב וכי המטוסים יונחו למטרה על ידי נתבים שיוכוונו בעזרת קרני רדיו . זו הייתה שיטה שפיתחו הגרמנים לאכוונת מטוסים בלילה או בתנאי אלראות ושבה שולחו קרני רדיו כיווניות משני מקומות שונים לעבר המטרה , כשלכל אחת צליל מיוחד , ולאורכן טסו המטוסים . בהתלכדן מעל המטרה היה " ברור שלסיפור אין רגליים , אך הלקח המונחל טוב מכדי שאוותר עליו" צ'רצ'יל , לא רק שלא קיבל כל החלטה על מניעת הגנה נאותה מקובנטרי , הוא כלל לא ידע על היותה המטרה המיועדת * סא"ל ( מיל , ( ' מרצה בכיר ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב
|
|