התמודדות עם איראן מתגרענת

עמוד:9

אולם , אם איראן כבר הצטיידה ביכולות גרעיניות , האפקטיביות של מתקפה אמריקנית עליה תהיה תלויה באיכות המידע המודיעיני שיעמוד לרשות וושינגטון . האלוף ( מיל ( ' עמוס גלעד , ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון , ציין שאין עוררין על כך שאיראן צועדת לקראת השגת נשק גרעיני , גם אם יוטלו עליה סנקציות . לפי הערכה , לפנינו שנתיים-שלוש עד להצטיידותה בנשק גרעיני . ההשלכות על המזרח התיכון תהיינה מרחיקות לכת : הפיכתה של איראן למעצמה גרעינית עלולה להניע , ולו הנעה פסיכולוגית , את מדינות ערב לשוב ולבקש להכריע את ישראל בדרכים צבאיות על ידי יצירתה של חזית ערבית מאוחדת בגיבוי איראן גרעינית . איראן פיתחה ואף היא מנצלת כמה מנופים להשגת מטרותיה : משמרות המהפכה , " חיזבאללהסטאן" והתמיכה בטרור הפלסטיני . הרתעת ישראל מפעולה נגד חיזבאללה נעשית כיום באמצעות ציודו ברקטות ארוכות טווח וכמו כן חיזוק הפלסטינים - יצירת " חמאסטאן . " גם כאן , כמו בלבנון , פעולותיה של ישראל השהו את כינונה אך לא מנעו אותה , והיא נועדה לכרסם בישות הפלסטינית המוכנה למו"מ לשלום . לפנינו נבנה אפוא ציר שמאיים על ישראל אך בה בעת הוא מאיים גם על העולם הערבי המתון . השינוי המהותי הוא שהעולם הערבי נתון לראשונה בחרדה עמוקה ואמיתית מפני האיום האיראני . הסעודים נדרשו לאחרונה בפומבי לאפשרות שיפתחו בעצמם יכולת גרעינית , וכמוהם ראשי המשטר במצרים . ככל שיתממש האיום האיראני כך תגדל המוטיבציה שלהם לפתח יכולת גרעינית , למרות לחצי-הנגד של ארצות-הברית . ישראל ניצבת אפוא - לצד הסיכונים המשמעותיים מפיתוח הגרעין האיראני - גם בפני הזדמנויות שעליה לנצלן . עליה להדק את יחסיה עם הירדנים , הסעודים והמצרים , וליצור ערוצים קונקרטיים של שיתוף פעולה עמן . זאת , לצד חיזוק הרשות הפלסטינית והממשלה המרכזית בלבנון ומציאת מענה צבאי או מדיני שיוציא את סוריה מתחום ההשפעה האיראני . אלוף ( מיל ( ' פרופ' יצחק בן-ישראל , יו"ר סוכנות החלל הישראלית וראש התכנית ללימודי ביטחון בבית הספר לממשל באוניברסיטת תל אביב , הציג את מגוון העמדות הקיימות כיום בשאלת דרכי ההתמודדות האפשריות מול איראן בעניין הגרעיני . לתפיסתו , ישראל איננה יכולה להשלים עם מצב זה , ועליה לפעול בכל הדרכים האפשריות כדי לסכל אותו . בהיעדר פעולה אפקטיבית , צפוי שאיראן תגיע בתוך שנים אחדות לפצצה גרעינית . נכון , יש אומרים שלא ניתן לעצור את הפצצה משום שלחץ מדיני לא ישפיע ולחץ צבאי יהיה בלתי יעיל מכמה סיבות : אין מודיעין מספיק טוב ; הפרויקט הגרעיני מפוזר על פני יעדים מרוחקים ; חלק מהפרויקטים אינם ידועים ; פעולה צבאית אינה יכולה לבטל את הפרויקט אלא רק להאט אותו , ובכלל אין ביטחון שתצליח - כל זה נכון במידה , אך לעולם המערבי יש ידע מספיק כדי לעכב את הפרויקט בכמה שנים . עיכוב הוא חשוב , ולראיה הדוגמה העיראקית . ולאלה הטוענים שהאיראנים יגיבו על ניסיון תקיפה , יש להשיב שחובה עלינו לשקול מה יהיה מחיר התגובה האיראנית . גם אם המחיר יהיה טרור אלים יותר , נגד העולם המערבי בכלל ונגד ישראל והיהודים בפרט , החשש מגירעונו של המזרח התיכון אינו מותיר ברירה אלא לסכל את התכנית האיראנית במהלך צבאי . אמנם , לדברי בן-ישראל , האופציה הצבאית צריכה להיות האחרונה ברשימה , אך חשוב לזכור ששעון החול אוזל , ויש להכין את כל האופציות כולל האופציה הצבאית . השגריר תומאס ר' פיקרינג , שכיהן כתת-מזכיר המדינה האמריקני לעניינים פוליטיים , הציג את הסיכונים שמציבה תפוצת הנשק הגרעיני לשלום העולם . לדבריו , כאשר הדבר אפשרי , רצוי לנסות לפתור את הבעיה בדרכים דיפלומטיות . מול איראן , אין לשלול מראש את האפשרות של הפעלת כוח . אולם כדי שהלחץ על איראן יהיה אפקטיבי יש לשקול , נוסף על הטלת סנקציות , הפעלת לחצים נוספים על המשטר בטהרן . פעולה משותפת של חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון מלבד הודו , יפן ואחרות עשויה לדעתו להועיל . פיקרינג קרא לחידוש הדיאלוג בין ארצות-הברית לרוסיה לצורך חידוש המאמצים ושכלולם כדי לפקח על תפוצת הנשק הכימי והביולוגי , ולנקוט צעדים חדשים כדי לחזק את היציבות של הכוחות הגרעיניים . הדברים אמורים בין השאר ביצירת מנגנונים יעילים לצמצום תפוצת הנשק הגרעיני , להגברת הביטחון האזורי ולהפחתת הסיכונים להידרדרות . ובשאלת ההקשר האידאולוגי הרחב יותר המניע את ההנהגה האיראנית - בכיר המזרחנים בעולם המערבי פרופ' ( אמריטוס ) ברנרד לואיס ציין כי סיום המלחמה הקרה עם קריסת ברית-המועצות מסמן את פתיחתו של עידן חדש במזרח התיכון בעוד הכוחות המקומיים שבו לדפוסים הישנים של התנהלותם והם מונעים על ידי זהותם הדתית ( האסלאמית ) ותכתיביה . היעד העיקרי של פעילות המוסלמים כיום הוא להפוך את העולם כולו למוסלמי , כמתחייב מהציווי הדתי הבסיסי . המנהיגים המוסלמים בימינו מתחרים ביניהם מי יישא את דגל הג'יהאד : המסר הסוני-והאבי , שמניף בן לאדן , או הגרסה השיעית שהחלה במהפכת ח'ומיני ואשר עוברת עתה את המהפכה השנייה שלה . התפתחות חשובה נוספת במזרח התיכון , לפי לואיס , היא התחדדות המאבק הפנימי בין הכוחות המקומיים במרחב , בעיקר הסונים מול השיעים , שההבדלים ביניהם חשובים כיום במיוחד . לפיכך קיימים מנהיגים סוניים שמוכנים לשתף פעולה עם ישראל לצורך גיבוש מענה יעיל לאיום המיידי הנשקף מהמסר של אחמדינג'ד . המשתתפים בדיון בכנס הרצליה 2007

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר