|
|
עמוד:38
קלטנו . כבר בעבר הרחוק יותר היו איתותים מצריים שלא קלטנו . למשל , הזמנת מאיר עמית להיפגש עם ראש המוסד המצרי בקהיר בשנת - 1965 הזמנה שהיה בה איתות חיובי בהמשך לפגישת השניים באירופה . וודאי שגם סאדאת המתין לאות של רצון מצדנו . כאשר הכריז סאדאת על מוכנותו לאבד מיליון חיילים בקרב להחזרת סיני , לא האמנו לו . מדוע ? אולי משום שלישראל גם קורבן של חייל אחד הוא כאב שקשה להתמודד עמו . האירוע המשמעותי ביותר בהקשר של חוסר היכולת והפתיחות לקלוט איתותי שלום , ועקב זאת אי-הבנת כוונות האויב , היה בשבת ה6- באוקטובר , 1973 יום הכיפורים . בדיון במטה אמ"ן בחנו האחראים לתחומים השונים את מגוון הידיעות ונתנו מגוון הערכות , והגורם המסכם את תמונת ההערכה התלבט קשות במאמצו להציג סיכום ברור . כל שיכול היה לומר היה : " יש לי קצר בראש . מצד אחד אני רואה מלחמה . מצד שני זה לא מסתדר לי . " כל זאת , אף שזרמו במשך חודשים ידיעות מפורטות על המתרחש , וכל העת הודגש שמה שמוגדר כהכנות לתרגיל ניתן להפוך למהלך צבאי מלא . מה המשמעות של ' לא מסתדר לי ? ' כמובן , במוח הישראלי ובעולם המושגים שלנו אין זה נתפס הגיוני . בהערכת התוצאות האפשריות והמגבלות , הישראלי אומר לעצמו : ' לא סביר , ' או ' סבירות נמוכה , ' או אפילו מעז להצהיר ' לא תהיה מלחמה . ' ! הוא אף אינו מנסה לחשוב מה חושב הצד האחר ; מה בכל זאת מטרת ההתארגנות של צבא מצרים וסוריה שאינה שגרתית . הנה כי כן , באותו הבוקר יום הכיפורים , 1973 כמו במקרים רבים אחרים , לא נעשה כל ניסיון או מאמץ להבין את דרך החשיבה של האויב , מניעיו ומטרותיו . זה אפוא מקרה קלסי . האם נעשה ניסיון להבין את תהליך החשיבה ומרכיביה אצל איש כסאדאת - כיצד הוא מעריך ושוקל את יכולת הצבא ומוכנותו למהלך צבאי מול הכוחות הישראלים ? מהם השיקולים המניעים אותו ואת מטרתו המדינית ? עד כמה הוא מוכן לספוג מכה צבאית וקורבנות רבים ? הרי צריך להיות ברור לנו ששיקולי מנהיג ערבי רחוקים כמרחק מזרח ממערב מהשיקולים של מנהיג ישראלי . כה חמורה הייתה , ואולי עודנה , ההסתגרות שלנו ; מעין אטימות שמסרבת לקלוט ולבחון אם חל שינוי אצל האויב . יתר על כן , מי שקרא בזמנו את כתביו של סאדאת בטרם היה לנשיא , היה צריך להבין שסאדאת אינו רואה במלחמה את הכלי הסופי לפתרון הסכסוך עם ישראל , אלא רואה בפתרון המדיני את היעד . אבל כידוע לא נעשה כל מאמץ מודיעיני מכוון לבחון איתותי שלום מצד מצרים לפני מלחמת יום הכיפורים . לית מאן דפליג שהדרג המדיני לא היה פנוי כלל לחשוב על התוצאות המדיניות של מלחמה איומה וקשה כל כך לשני הצדדים ( האם כך קורה לנו היום . (? מעניין שרק לאחר מלחמת יום הכיפורים החל אמ"ן לבדוק , בהנחיית ראש אמ"ן , האם ניתן לאתר סימנים לשלום מצד סאדאת . ואולי יותר מעניין שגם ערב בואו של סאדאת לירושלים עדיין היו בכירים בצמרת הישראלית שחשבו שמדובר רק " בתרגיל" של סאדאת ככיסוי לכוונתו האמיתית לפתוח במתקפה . ואכן , לכל אורך הדרך , ואף לאחר כל אירוע צבאי שבעקבותיו נקלטו איתותי שלום - גם אם לא היו כנים - התקשה " הגורם האנושי" בצמרת הישראלית לעשות את התפנית שעשה רבין ז"ל כשהלך ל"הסכם אוסלו . " זה היה לדעתי מקרה חריג שנתקבל בביקורת קשה ועדיין נושא אותה . ההערכה הלאומית בידי הצבא ההערכה הלאומית היא בידי הצבא , היינו בידי אגף המודיעין . זהו לדעתי גורם נוסף ולא פחות חשוב בגרימת כשלים . כאשר מוצגת לראש אמ"ן , שהוא אלוף בצה"ל , הערכה , והיא כאמור אינה חד-משמעית , אזי הוא ייטה , מדעת או שלא מדעת , בשל המסגרת שהוא חי ופועל בה , לשאול מה המשמעות המבצעית של הערכה כזו ואחרת . כבר היו כשלים שהביאו לידי גיוס מילואים ופיטורי ראש אמ"ן , כשהתברר שהגיוס היה מיותר . ביום הכיפורים ראש אמ"ן היה גנרל שלא יכול היה להתעלם מהמשמעות הצבאיתהמבצעית של ההערכה שיציג לממשלה . ואולי חשש להיכשל כקודמו , למרות המידע החד-משמעי , ביום האחרון לפחות , לפני תחילת מלחמת הפתע . לצורך בחינת ההשוואה , נשאל גורם בכיר ובקיא כיצד לדעתו היה נוהג ראש אמ"ן קודם - הידוע בזהירותו שלא להיתפס לעוצמת דרגתו הצבאית - והוא נתן דוגמה של מקרה אמיתי : לצורך אישור מבצע רגיש ביקש הרמטכ"ל דאז חיים ברלב לקבל את הערכתו של אותו ראש אמ"ן דאז , בעניין תגובת האויב במקרה של גילוי כוחותינו . תשובתו הייתה : " זה יכול להיות ככה וזה יכול להיות ככה . " הוא לא נעתר ללחץ הרמטכ"ל שחזר על שאלתו , אלא חזר וקבע ששתי האפשרויות פתוחות . גם כשהתריס הרמטכ"ל בפניו : " אבל אתה הקמ"ן שלי , " ! לא שינה ראש אמ"ן את דעתו . מקרה מעניין אחר המעיד על מורכבותו של הגורם האנושי ועל הקושי שבהערכת האויב , כוונותיו ותכניותיו , היו דברי רה"מ ברק לאחר כישלון שיחות קמפ-דויד השני . כשנשאל על ערפאת וכוונותיו , השיב ברק : " אני חושב שערפאת בעצמו לא יודע . " משמע , יש מנהיגים שאינם מתכננים - הם פשוט מגיבים כאשר מוצג לפניהם אתגר . ואיך במקרה זה אפשר להעריך את כוונות האויב ? גורם ההרתעה יכולת הרתעה היא מרכיב חיוני בבנייה וביישום של עוצמת הביטחון הלאומי . היא מבוססת על הבנת הגורם האנושי - מה עשוי להרתיע את היריב מלעשות צעד , מלנקוט פעולה שעלולה לפגוע בי . כישלון ההרתעה הוא בראש ובראשונה כישלון בהבנתו של הגורם האנושי - בזיהוי רגישותו של היריב למעשה או למחדל שלך , ובאותה מידה הניסיון והיכולת המודעת להבין תותח או טנק בלבד ואף המטוס החדיש ביותר כולל מערכות בלתי מאוישות , אינם תחליף לאדם שמפעיל אותם , היינו הלוחם ! גם ניסיון העבר ומכשלותיו וגם ועדות החקירה והעצה הטובה חזרו וקבעו שנדרש פלורליזם במודיעין , ולא זו בלבד אלא גם מנגנון לאומי בדמות המועצה לביטחון לאומי
|
|