|
עמוד:35
ועל נטייתם של מנהיגים באשר הם , לרבות יריבים , לשמור על אמינות הצהרותיהם הפומביות . במרבית המקרים מה שהם אומרים משקף את מה שהם חושבים . אכן , חלק מכשלי המודיעין בעבר נבעו מנטיה להמעיט באזהרות מפורשות שהשמיעו אויבי ישראל . עם זאת יש לזכור כי איומים עשויים לשקף גם רצון של משמיעיהם לחפות על חולשה ולגייס אהדה של הציבור מבית . יתר על כן , דווקא בשל האמינות המיוחסת למוצא פיהם עלולים מנהיגים זרים לפזר הצהרות במגמת הטעיה . ברובד העקרוני , הסתמכות בלתי ביקורתית על דבריהם עלולה אף היא לחזק נטיות להפריז במשמעות האיומים . על מעריכי מודיעין ישראליים לזכור כי בניגוד למחשבה הרווחת , יש בכוחם של אילוצים - המשקפים בעיקר חשש עמוק מיכולתנו ומתגובתנו - למנוע מאיומו של אויב במערכה הראשונה לבוא לידי מימוש במערכה האחרונה . לעתים קרובות מדיי בוחר המודיעין להבליט סיכונים הנובעים מהצהרות , מכוונות ומשאיפות של גורמים עוינים בלי להתחשב בעובדה שעוצמתה של ישראל מרתיעה גורמים אלה מלממשן . בנטייתם להדגיש סכנות ולהמעיט באפשרות התפתחותן של מגמות חיוביות , מסתכנים אנשי המודיעין בכך שהם מייתרים את ייחודם ההערכתי . אחרי הכול , הבלטת המקרה הגרוע ביותר במצב נתון , לרוב אינה תובעת שיפוט הערכתי מקצועי . לצד האמור לעיל , חובה להזכיר שיש מקרים שיכולים לסתור טענות המועלות במאמר זה . לאורך השנים אירע לא אחת שמתריעים צדקו ומרגיעים טעו . אין הדברים נאמרים כמצוות אנשים מלומדה רק כדי לצאת ידי חובה . במקרים לא מעטים מחו מרגיעים בתוקף על התרעות שנראו להם בלתי מבוססות ושגויות . אולם ניתן להציג דוגמאות ספציפיות שימחישו כי הדברים שהוצגו לעיל אכן מייצגים תופעה רווחת . מתנגדי התזה המועלית כאן יוכלו להמציא הוכחות בדבר הנזק הטמון בהטיה - גם אם לא מדעת - של תוצר ההערכה על-פי תקוות צרכניו . אולם ניתן לספק עדויות לא פחות נחרצות ושכיחות הרבה יותר לנזק הנגרם מהטיית ההערכה על-פי חרדות מנסחיה או צרכניה . הפתרון : להתרחק מ"אתוס ההתרעה" הפרזה במשמעותם של איומים היא ככל הנראה השגיאה השכיחה והאופיינית ביותר לדפוסי החשיבה הנוהגים כיום בקרב חוקרי המודיעין בארץ . כאן גם טמונה מורשתה השלילית המתמשכת , המהותית והמדאיגה של הטעות שנעשתה במלחמת יום הכיפורים . בשאיפתו להבטיח את כל " האגפים" עשוי המודיעין למצוא את עצמו לעתים מטשטש את הקו המפריד בין הצגת חישוב הערכתי מסוכן , שעמו אין להשלים , לבין נטילת סיכון הערכתי מחושב , שהוא חובתם של אנשי המודיעין . כמסקנה ממה שנתפס כיום כפסיביות יחסית ששררה בקרב אנשי המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים התקבעה בקרב הממונים על ההערכה גישה של אקטיביזם מודיעיני . על הרתיעה מליטול סיכונים בהערכה נוסף אפוא נדבך מעשי , שכן לעתים מזומנות המעריכים אינם מסתפקים בזיהוי איומים במחנה היריב בלבד , אלא גם מציעים דרכי פעולה להסרתם . אולם גם כאן אורבת להם הסכנה של מינון יתר . אבחנה מופרזת של מידת הסיכון שהם צופים עלולה לגרום להם להפריז גם בכמות התרופה שהם רושמים . בכל מקרה , מה שנראה לחוקרי המודיעין כהעלאת המלצות אחראיות הנובעת משכנוע פנימי עמוק , ממעורבות מוצדקת ומדאגה חסרת פניות - עלול לגלוש להתערבות בלתי ראויה בתהליך קבלת ההחלטות ולביקורת חסרת סבלנות של אנשי המודיעין על בחירתה של דרך פעולה שונה מזו שהציגו . כאן אולי מצוי המפתח להבנה כיצד לתקן את הבעיה שנוצרה . ככל שרבים מאנשי קהילת המודיעין יתקוממו , אולי , למקרא המסקנה שוברת המוסכמות שלהלן , יש לומר להם שביטוח ההתרעה המקיף שהם מבקשים להנפיק כלקח ( ובהיבט אחר , כתגובת יתר ) מטראומת יום הכיפורים עלול לגבות מצרכניהם פרמיה יקרה מדיי ומיותרת . אין בכך כדי להציע , רחמנא לצלן , שחוקרי מודיעין יחדלו להתריע או שיפעלו בניגוד למצפונם . מאמר זה מניח ללא עוררין שכל גופי ההערכה בארץ פועלים ביושרה מוחלטת למען טובת המדינה בלבד . הוא גם ער לחשיבות העליונה ולאחריות הראשונית של גופי המודיעין לספק התרעות בעוד מועד כדי לאפשר לדרג של מקבלי ההחלטות במדינה להגיב בזמן למצבי סכנה . עם זאת , הוא מציע שגופי המודיעין יהיו ערים למשמעות העמוקה שיש להערכות היתר שהם מגבשים ולהשלכותיהן על אמינותם המקצועית . כל מה שצריך לעשות הוא לטעת בגופים אלה את הצורך להתבונן בסביבתם גם ב"מבט בלתי התרעתי" ולהנחותם שלא להיזהר בצוננים רק משום שקודמיהם נכוו ברותחים . לפיכך יש לדרבן את מפקדיהם למצות במלואה את הפתיחות המצופה מהם באופן שתבטא את מה שכינה בזמנו הרמטכ ל רב-אלוף משה יעלון : מנהיגות משתפת ולא משתקת . " במילים אחרות , לעודד את הכפופים להם לאמץ "מידתיות מודיעינית" ולהפגין עצמאות מחשבתית החורגת מתכתיביו של " אתוס ההתרעה , " שהטמיע בהם אסון אי-ההתרעה שלפני מלחמת יום הכיפורים . נשיא מצרים אנואר סאדאת יורד מהמטוס . עידן חדש במזרח התיכון
|
|