מודיעיון בעריכת עמוס גלבוע

עמוד:39

[ ויצירת ] משברי אמון [ וחשדנות ] בין הלוחמים ... על כן ללימוד דרכי החקירה וההתמודדות חשיבות גבוהה מאוד ללוחם הפלסטיני העשוי לעמוד מולה בכל מקום וצעד בחייו . " פועל יוצא , הכותבים מתייחסים לכל שיטות החקירה כפי שהסיקו , ומתדרכים את אנשיהם כיצד להתמודד בחקירה . שיטות החקירה מנקודת ראייתם של ארגוני הפח"ע מסווגות לשתי קטגוריות ולנגזר מהן : " אל-אסלוב אל-נפשי , " בתרגום חופשי : שיטות הלחץ הפסיכולוגי . " שיטות הלחץ הפסיכולוגי הן שרשרת של מעשים , פעולות ודרכים שמטרתם להשפיע על המצב הנפשי של העצור , להשפילו ולהחלישו מבחינה נפשית ומוסרית . המצב הנפשי מושפע מהמצב הגופני . [ ... ] ועם דרכי ההשפעה על המצב הנפשי ניתן למנות את השיטות והאמצעים האלה : הטלת ספק וערעור הביטחון האישי והאמונה ; הטלת אימה , הפחדה וטרור ; הפשטת הנושא והפיכתו לקטן וחסר חשיבות ; " החוקר הטוב והרע ; " מכונת גילוי שקר - הפוליגרף , והיפנוזה . " " אל-אסלוב אל-עצבי , " בתרגום חופשי : שיטות הלחץ הפיזי . " השיטות הפיזיות נועדו להשפיע על הנחקר מבחינת מצבו הגופני וכפועל יוצא גם על מצבו הנפשי הקשור גם באווירה הכללית שהוא נתון בה . הקומבינציה הזאת מביאה את העצור לעייפות גופנית ונפשית אשר מחלישה את עמידותו מול שאלות החוקר . זה המצב שבו זקוק הנחקר לשינה , לחום ולהשקטת כאבים . זה המצב שינסה החוקר ליצור ולהביא אליו את הנחקר . מצב זה מתאים לחוקר , ובסיטואציה זו יוכל 'לשדוד' ממנו שיתוף פעולה . כדי להביא את הנחקר למצב זה יש בידי החוקר כמה דרכים : שימוש בכוח ; מכות כואבות וחזקות על קצות העצבים , כגון אצבעות היד , כפות הרגליים , האוזניים , העיניים , השפתיים ואזורים שיש בהם חושים ותחושות כמו שמע וראייה ; שימוש ברעשים ובקולות בעוצמות שמעבר לכושר העצבי ; שימוש באור לגירוי עצבי הראייה ; עינוי אחרים בנוכחות הנחקר ; קשירת העצור לקיר והעמדתו שעות ארוכות או כמה ימים ; העמדתו על רגל אחת , העמדתו על הראש ; יצירת אווירה קשה מתמשכת סביב לחקירה ומניעת מזון , שתייה ומנוחה ; שימוש בסמי מרפא משכרים , חוקנים וסמי הרדמה . " הספרות של ארגוני המחבלים מזהירה גם מפני " הציפורים . " בשם זה כונו משתפי הפעולה בכלא ( אלה המכונים בספרות ( Agent Provocateur והם נתפסו אצל ארגוני הפח"ע כגורם מסוכן ביותר המסב נזקים רבים . מילה לעתיד אי אפשר לזקוף את ההצלחות , הנתפסות כנדירות גם בקרב גורמי מודיעין זרים , לזכות כלים ושיטות של חקירה אלא דווקא לשני מרכיבי יסוד : . 1 הראשון בחשיבותו - איכות החוקר . ההקפדה גם בעתיד על גיל מבוגר יחסית של חוקר , יושרה , מוטיבציה ושליטה מושלמת בשפה ובתרבות המוסלמית והערבית - זו הערובה הטובה ביותר לאיכות . . 2 שיתוף פעולה מלא ואמיתי עם שאר גורמי החקירה בקהילת המודיעין ומשטרת ישראל . כל " הסתגרות , " כל שמירת מידע ואי-העברתו לגורמי חקירה אחרים שעבורם הוא רלוונטי - היא מתכון בדוק לכישלון וירידה באיכות .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר