|
|
עמוד:32
אירית פורטוגז 1984-1964 אירית פורטוגז ז"ל נולדה ביום כ"ט בנובמבר 1964 במושב כוכב מיכאל שליד צומת גבעתי . היא התגייסה לחיל המודיעין והוצבה בביטחון שדה - ענף אבחון כוח אדם . ב12- באפריל 1984 נסעה אירית לביתה בגמר הפעילות בענף , ועלתה כדרכה לקו 300 מתל אביב לאשקלון . אחרי צומת אשדוד השתלטו מחבלים על נהג האוטובוס , הכינו מטען וחיברו אותו לעיני הנוסעים . כוחות הביטחון החלו במרדף אחר האוטובוס , ואזרחים החלו לירות לעברו מתוך כוונה לעצרו . מיריות אלו נפצעו שבעה נוסעים , והאוטובוס נעצר בפאתי דיר אל-בלח לאחר שנוקבו צמיגיו . הנהג ושישה נוסעים נוספים הצליחו להימלט . אחרי העצירה התפתח מו"מ בין כוחות צה"ל למחבלים , שדרשו את שחרורם של 500 אסירים מ"אנשי החזית לשחרור פלסטין" ( של ג'ורג' חבש . ( בתוך האוטובוס פעלה אירית פורטוגז לסייע לפצועים . שושנה חגי שנפצעה בשתי רגליה מספרת : " המלאך שלי הייתה החיילת אירית . היא שכנעה את המחבל לתת לה את הסכין שלו , חתכה את המכנס שלי , וחבשה את שתי רגליי הפצועות בתחבושות קרב שהשיגה מהחיילים שהיו באוטובוס . לאחר מכן עזרה לי לגרור את רגליי ולשכב על הספסל האחורי . היא דאגה לכרית לראשי , פשטה מעליה את ה'דובון' שלה והניחה אותו מתחת לראשי . " בעת המו"מ אפשרו המחבלים להכניס לאוטובוס שמיכות ומזון . " אירית הביאה לי שתייה מבחוץ ואמרה לי לשתות הרבה , " אומרת שושנה , ... " היא עודדה אותי כל הזמן . " זאב בוקסנשפן , סטודנט חיפני , חובש קרבי במקצועו הצבאי , טיפל בפצועים בקדמת האוטובוס . הוא מתאר את פעולותיה של אירית : " ניגשתי לאחור ובדקתי את הפצועה שקיבלה עזרה מהחיילת אירית ... היא עשתה עבודה נפלאה . הרגיעה את האנשים וחבשה את הפצועים ודיווחה לי כל העת על מצבם . " עם אור ראשון , סמוך לשעה 5 : 00 בבוקר , פרצו חיילי סיירת מטכ"ל לאוטובוס . החיילת אירית פורטוגז ישבה אותה העת בירכתי האוטובוס כשמאחוריה עומד אחד המחבלים . בקרב קצר שארך פחות מדקה חוסלו שניים מארבעת המחבלים . אירית נהרגה בעת הפריצה . אחת הפצועות שטופלה בידי אירית פורטוגז ז"ל ילדה בת זמן קצר לאחר האירוע , וקראה לבתה על שמה : אירית . ב12- באפריל 2007 הובאה למנוחות נלי פורטוגז , אמה של אירית . כמו נסגר מעגל לאחר 23 שנים שבהן התמודדה משפחת פורטוגז עם אובדן הבת . חודשים אחדים מתום האבל על מותה של אירית , החליטו נלי ומשפחתה , בהמלצת בתם יונת , לאמץ ילדים בעלי תסמונת דאון . הם אימצו ילד אחד , ועוד אחת , ועוד אחת , ועוד אחד - ארבעה ילדים שנהפכו לחלק בלתי נפרד מהמשפחה - טום , דנה , סוזי ויוני . נלי התעקשה שהילדים ילמדו בבית הספר האזורי , עם בני גילם . היא דאגה להעשרתם בתחומי המוזיקה והספורט והקפידה לאורך השנים על התפתחותם , עטופים בהרבה חום ואהבה מהמשפחה והסביבה . גורל המשפחה שנקשר באנשי ביטחון שדה נהפך עם השנים , בזכות אישיותה של נלי ומשפחתה , לקשר אמיץ ואוהב . דוני שירת בתחום ביטחון השדה , ויעל , שהתגייסה אחריו , שירתה כמו אירית בענף אבחון כוח אדם במחב"ש . משפחת פורטוגז ידעה ימים שמחים עם נישואיו של הבן דוני לבחירת לבו מיכל , בתו של אבי פרחן מאלי סיני . לשניים נולדו שני בנים : טום וגל . שבוע אחרי ברית המילה של גל , בעת שחזר דוני מעבודתו בשעת לילה מאוחרת , פגעה ברכבו משאית מעזה והוא נהרג . דומה שהטרור ממשיך לרדוף את משפחת פורטוגז . על קברו של הבן , בסמוך לאחותו אירית , ספדה האם , ומילותיה לאלוהים מהדהדות : " אלוהים , אם יש לך כוונה לקחת עוד מישהו מהמשפחה - קח אותי . " ... נלי הלכה לעולמה לאחר מחלה קשה בראש מורם , נקברת בצמוד לדוני בנה ומתאחדת עם בתה ביום השנה ה23- למותה בקו . 300 יוסי חזאי אירית פורטגז נלי פורטגז - אמה של אירית
|
|