|
|
עמוד:4
מצב פתיחה חודש אפריל 1967 בא על העולם הערבי באווירת איחוד : קיימת מפקדה ערבית מאוחדת , נערכות ועידות פסגה , ארגון אש"ף מתפקד זה שלוש שנים כארגון חדש עם אג'נדה של טרור . הערבים מסכמים בצער את כישלון הפרויקט הבין-ערבי להטיית מקורות הירדן . ישראל - פניה לצפון , לאחר כמה שנות ביטחון שוטף מוצלח בגזרת סוריה , סיכול תכנית הטיית מי הירדן ופעילות מבצעית שוטפת של ארטילריה וחיל האוויר של צה"ל ברמת הגולן . הערכת המצב המודיעינית אינה צופה מלחמה בשנה הקרובה : מצרים משקמת את כוחה הצבאי לאחר ה"בוץ" בתימן . ירדן מקיימת קשרים חשאיים עם ישראל , אך בה בעת היא בקשר הדוק עם מצרים , סוריה ועיראק . הכניסה המפתיעה של כוח מצרי לסיני ב15- במאי העמידה את ישראל בפני הצורך למצוא תשובה למצב החדש . ייתכן שאפשר היה לפתור את המשבר באופן מדיני , אך בפועל התרחשה הסלמה מהירה : עבד אל-נאצר הורה למשקיפי האו"ם בעזה ובשארם א-שיח' לפנות את עמדותיהם מהשטח ) המשקיפים שהו במקום מכוח הסכם בין-לאומי משנת 1957 שנחתם בסיום הנסיגה מסיני לאחר מבצע קדש . ) במסגרת הברית בין שתי המדינות שיגרה מצרים שני גדודי קומנדו לירדן , ומפקד מצרי נהיה למפקד הצע"י . עיראק נחלצה לשגר כוח צבאי לירדן . עבד אל-נאצר ואתאסי , נשיא סוריה , היו בקשר שוטף להידוק שיתוף הפעולה המבצעי כדי ללחוץ על ישראל בשתי גזרות . זו התמונה הטלגרפית של העולם הערבי מול ישראל . נוסף על כך , אצלנו מכהן ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול , שלוש שנים בתפקידו . הציבור מצפה לדמות ביטחונית שתחזק את האמון בממשלה . ב1- ביוני מתמנה משה דיין לשר הביטחון , ושני שרים נוספים - בגין וספיר - מצטרפים לממשלת אחדות לאומית . מהלכים אלה משפרים את מורל הציבור אחרי המתנה של שלושה שבועות . עכשיו ברור - אין ברירה : יוצאים למלחמה . יש תחושה שהמלחמה תתחיל בגבול הצפוני , אך בפועל היא נפתחת בגזרה המצרית , בסיני . הזירה הירדנית נפתחת גם היא ללא תכנון מוקדם . הירדנים טעו בהערכת המצב ) כפי שהודה המלך חוסיין כעבור שנים ( ונגררו אחר ההסתה המצרית להצטרף למלחמה , בהנחה שיקשה על צה"ל ללחום בשתי גזרות . ההצלחה הצבאית הישראלית המדהימה בחזית האווירית והיבשתית במצרים ובירדן שימשה בסיס טוב לקבלת ההחלטה לחסל באותו שבוע גם את האיום הסורי . בכתבות הבאות יבוא סיקור נרחב של עבודת המודיעין במלחמת ששת הימים . אפרים לפיד מלחמת ששת הימים ערכו : אהוד רמות ויוכי ארליך מאפייני העשייה המודיעינית בשנות ה 60 - יגאל שפי ? מערך המודיעין בשנות ה60- נקבע לפי שתי מגמות סותרות : מצד אחד הודגשה חשיבות מתן התרעה על מלחמה , ומצד אחר קבעו חיי היום-יום את העדיפות לביטחון השוטף ולפעילות מנע יזומה . עם זאת , המשיך המודיעין לתת עדיפות למבצע " סנטור" - היערכות לתקיפה אפשרית של הכור הגרעיני בדימונה בידי חיל האוויר המצרי . בד בבד חוזקו הקשרים הבין-ארגוניים בתוך קהילת המודיעין והושם דגש על פיתוח טכנולוגי-מדעי בתום מלחמת ששת הימים נשא ראש אמ"ן דאז האלוף אהרן יריב דברים בכנס סא"לים של חיל המודיעין . בדבריו על הישגי המודיעין במלחמה קבע : " כשאני אומר שעמדנו במשימה - והתוצאה היא לא רק של המאמץ שנעשה בימי המלחמה , לא זה מה שאפשר לנו לעמוד במבחן , אלא תוצאה של מאמצים משותפים שנעשו במשך השנים האחרונות , ושימשו בסיס לעבודה שלנו . " מאמר זה מביא מאפיינים אחדים בסדר היום המודיעיני של ישראל בשנים שקדמו למלחמה , מאפיינים שיש בהם כדי להציג את עיקרי ההתנהלות המודיעינית ועדיפויות המשימה המודיעינית , בעיקר זו של אמ"ן , באותה תקופה . התרעה שתי מגמות הכתיבו את המשימה המודיעינית . מצד אחד ניתנה הבכורה למתן התרעה על מלחמה . מצד אחר , חיי היום-יום קבעו את הקדימות לסוגיות הביטחון השוטף ולפעילות המנע היזומה , שנועדה לסכל תכניות פיתוח ערביות שנתפסו כאיום אסטרטגי על המדינה , כמו התחמשותה הבלתי קונוונציונלית של מצרים בתחילת שנות ה60- והמפעל להטיית מי הירדן באמצען . התרעה על מלחמה ערבית יזומה הייתה מאז ומתמיד גולת הכותרת של משימות המודיעין , בבחינת קו ההגנה הראשון של ישראל כהגדרתו של הרמטכ"ל חיים לסקוב . בשנות ה60- קיבלה ההתרעה משמעות מיוחדת בשל הטראומה שאחזה באנשי המודיעין והקברניטים עקב ההפתעה שחוו בתחילת 1960 באירוע " רותם . " ( בעקבות מידע שגוי שהגיע אליהם לפיו נכנס הצבא המצרי לסיני ונפרס בסמוך לגבול מתוך מטרה להרתיע את ישראל מלתקוף את סוריה [ החבל הצפוני של קע"ם ] או להגיב תגובה צבאית בנגב היה שישראל לא תירתע . ( אמ"ן לא התריע במועד על המהלך המצרי והיקפו אלא ימים אחדים לאחר שהושלם , ולפיכך נאלץ צה"ל לנקוט צעדי חירום כדי להיערך למגננה בדרום החשוף . " רותם" היה תזכורת כואבת למה שהובן עוד קודם : יש למודיעין נקודת תורפה קריטית והיא חסרונו של מערך התרעה ממוסד . * סא"ל ( מיל , ( ' ד"ר , מרצה בכיר ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב 1 אהרון יריב , הערכה זהירה : קובץ מאמרים ( ת"א : " מערכות" ומרכז יפה למחקרים אסטרטגיים , , ( 1998 עמ' 164
|
|