מודיעיון בעריכת תא"ל (מיל') עמוס גלבוע

עמוד:33

חיובי שהוחמץ . על גורמי המודיעין הצבאי לזכור שהערכה מוטעית או מוטית עלולה להתאמת , שכן דרך הפעולה שתנקוט ישראל מתוקפה של אותה הערכה יכולה להביא לידי התגשמותה ( בבחינת תחזית המגשימה את עצמה . ( כך לדוגמה , ההערכה כי " אין עם מי לדבר ואין על מה לדבר" הייתה מוטעית מכיוון שאמת המידה לאימוצה הייתה דחיית העמדה הישראלית במו"מ . כאשר הפעילה ישראל את כוחה מתוקפה של הערכה זו , היא ביטלה כל הבחנה בין חמאס לבין פתח ויצרה ריק שלטוני שאימת בסופו של דבר את ההערכה . לעתים אמנם יקרה שלראשות אמ"ן או המחקר תהיה הערכה שונה מההערכה של גורמי המחקר . הדבר ייתכן כאשר שתי ההערכות עולות בקנה אחד עם כל העובדות ושתיהן ניתנות להפרכה . במקרה כזה , על קצין המודיעין הבכיר להכיר בכך שאין ביכולתו להכריע בין שתי ההערכות האפשריות , להציג את שתיהן לקברניט ולהעביר את ההחלטה לידיו . נקיטת דרך פעולה כזו לא תיחשב להתחמקות קצין המודיעין מאחריות מקצועית להערכות הניתנות . הקברניט , שהאחריות הכוללת מוטלת על כתפיו , יכול להעריך לפי שיקולים ואינטרסים לאומיים את מידת הסיכון למדינה במקרה של טעות בהערכה . בנושא הפלסטיני נזנחה מידת הזהירות כאשר ננקטה טכניקה של הצגת שתי הערכות סותרות בו-זמנית : האחת , חסרת תוקף , הוצגה באופן פרונטאלי לקברניט ובפומבי " ) תורה שבעל-פה ;( " והאחרת , בת-תוקף , הופיעה בפרסומי המחקר " ) תורה שבכתב . ( " דרך זו הייתה פגומה מבחינה מקצועית וערכית והייתה למעשה סוג של הטיה : היא גרמה להסחת דעתו של הקברניט מהערכות החטיבה הכתובות , שהתבססו לאורך זמן על מידע אמין ובדוק . שילוב אמ"ן במאמץ ההסברה של ממשלת ישראל פגע באמינותו המקצועית ופגם ביכולתו להציג הערכות חסרות פניות למקבלי ההחלטות . נוצרו תנאים לכשלי מחקר מקצועיים חמורים , כמו הטיית המודיעין לצורך הצדקת הקונצפציה המותאמת למדיניות הקברניט , דבקות עיקשת בקונצפציה והתעלמות מהצורך לבחון תדיר את תקפותה לאור מידע אמין . כך למשל גרסאות חקירה של בכירי תנזים-פתח שנעצרו במהלך " חומת מגן" הפריכו לחלוטין את הקונצפציה אך לא זכו להתייחסות מחקרית הולמת . הדבקות בקונצפציה מנעה בתורה יכולת לזהות הזדמנויות ביטחוניות , כמו ניסיונות אותנטיים שעשו הפלסטינים כדי לצמצם את העימות , והזדמנויות מדיניות , כמו יוזמת השלום הערבית , ולהצביע עליהן כנדרש בפני מקבלי ההחלטות . אף שמחלקת בקרה באמ"ן שבה והזהירה מפני שבירת העיקרון של הפרדה בין מודיעין להסברה ועמדה על נזקיה - לא בא הדבר על תיקונו . לדעתי , אין במידתיות ובאמצעי הזהירות הננקטים לאחרונה ביישומה של מדיניות זו כדי למנוע כשלי מחקר מקצועיים מסוג זה . הצגת שתי הערכות סותרות בו-זמנית והפיכת אמ"ן לגוף המבצע פעולות בעלות אופי הסברתי-תעמולתי , העידו על כשל מקצועי-ארגוני ועל אתיקה מקצועית לקויה . אלה באו לידי ביטוי בכמה היבטים : הקושי להודות בפני הקברניט שקיימות שתי הערכות אפשריות בעניין נסיבות אי-ההגעה להסדר מדיני ופרוץ האינתיפאדה ; הקושי להכיר בעובדה שלא ניתנה התרעה להתקוממות העממית ; הנכונות להפוך את אמ"ן מגוף מקצועי אובייקטיבי המנתח ומעריך את היריב בלבד , לכלי המשמש גם לצורכי הסברת מדיניותו של הקברניט . בתחום המחקר החברתי-תרבותי נעשה בשנתיים האחרונות מאמץ ראוי להתגבר על " תבניות" שנוצרו בעבודת המודיעין , כמו טיפול בנושאים שוטפים המטשטשים את ראיית התהליכים וגורמי היסוד ומקשים את הבנתם , וכן הישענות יתרה על חומר מודיעיני ממקורות מסווגים . המחקר הבסיסי על החברה הפלסטינית מקבל כיום הכרה ומקום עצמאי לצד המחקר המדיני והביטחוני השוטף . הוא מסתייע במגוון רחב של מקורות גלויים המהווים כלי ביטוי עיקרי של החברה . . 11 ההנהגה הפלסטינית עשתה ניסיונות אחדים במהלך , 2001 שחלקם הוכתר בהצלחה יחסית , להביא לידי צמצום העימות . ניסיונות אלה לא זכו להכרה מצד הדרג הצבאי בישראל ופורשו כמהלכי סרק טקטיים . לפיכך לא נוצרה דינאמיקה חיובית לעידוד ולביסוס של ניסיונות ההרגעה באמצעות מהלכים של ישראל , כמו הצגת תוחלת ביטחונית ומדינית . כך למשל הריגתו של פעיל תנזים-פתח ראא'ד כרמי , בשלהי , 2001 קטעה הפוגה שנמשכה שבועות מספר . למעשה , זיהוי ההזדמנויות ברמה המבצעית-אופרטיבית הוא שקבע ועיצב את המציאות בשטח , בלי שיינתן משקל להשלכות ולתוצאות האסטרטגיות הנובעות מכך . . 12 יוזמת השלום הערבית ממארס , 2002 שהפלסטינים אימצוה , נדחתה על ידי ישראל למרות מעשיותה והישענותה על עמדה ערבית קולקטיבית . משמעות היוזמה הייתה שהצד הערבי והפלסטיני היו מעוניינים לעלות על פסים של פתרון הסכסוך במקום להמשיך לעסוק בניהולו בלבד . . 13 מקורות אלה כוללים אתרי אינטרנט ופרסומים שוטפים של גורמי הכוח הפוליטיים , עיתונות מקומית וכן תחנות רדיו וטלוויזיה ממלכתיים ופרטיים . למרות עצמאותם של גורמי הטרור הפלסטיניים , שפעלו בסיוע גורמים חיצוניים , התקבעה ההערכה ( כ"תורה שבעל-פה ( " כאילו הבעיה כולה ממוקדת במנהיג

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר