|
|
עמוד:4
השתיקה יפה להן ריכזו : יוכי ארליך ויוכי וינטרויב רב-שיח נשים במודיעין הנחתה : מירי איזין ( בודי ) כתבה : לימור קליפה שוש סביון הייתה רק בת 20 כאשר עמדה יחד עם חבריה לחוליה של " ההגנה" מול בניין של שלוש קומות בשכונת אבו-כביר , שאותו עמדו לפוצץ . הימים ימי טרום-המדינה והבניין שימש מקלט לצלפים ערבים שצלפו על רחוב הרצל . שוש , האישה החבלנית היחידה במחזורה , נפגעה מכדור צלף בידה . הכדור שרט את הבטלדרס שלבשה , שבכיסיו הוסתרו אצבעות ג'לניט . על גבה נשאה תרמיל ובו 20 ק"ג חומרי נפץ . לו היה הכדור פוגע עמוק יותר בכיסי המעיל , הייתה כל החוליה מתפוצצת יחד עמה . לימים , הצטרפה שוש לחוליה המבצעית של השב"כ , שבאותם ימים שירתה גם את המוסד . היום היא יושבת סביב שולחן במרכז המל"מ בחברתן של חמש נשים ותיקות נוספות בקהילת המודיעין : עליזה מגן הייתה האישה היחידה שכיהנה בתפקיד ראש האגף לתיאום מבצעי במוסד והמשנה לראש המוסד - התפקיד הבכיר ביותר שאליו הגיעה אישה בקהילת המודיעין ; חוה קנטרוביץ-שטיינבוק , הייתה בחוליה המבצעית של השב"כ ונשלחה לסייע במשימות המוסד באירופה ; מירלה גל הייתה הרמ"חית הראשונה של המחלקה הממונה על הקשר עם קהילת המודיעין האמריקנית ; מירי איזין ( בודי ) הייתה הקמ"נית האוגדתית הראשונה ובגיל 37 קיבלה דרגת אל"מ ; ויוכי ארליך , שכרמ"דית באמ"ן מחקר הייתה הראשונה לקבל מדור ערבי . שיח הנשים אורגן על ידי מערכת מבט מל"מ , לקראת יום האישה הבין-לאומי . מאחר שלרוב , תפקיד הנשים בקהילת המודיעין אינו מודגש והקהילה נתפסת ' גברית' בעיקרה , יש חשיבות עצומה בהעלאת המודעות לתפקידים שממלאות הנשים בקהילה . האמירות היו ברורות . רוב המשתתפות בפאנל נתקלו , בשלב זה או אחר בעבודתן , בסירוב מוחלט של מפקד לשבץ אותן בתפקידים הנחשבים ל"גבריים . " כישוריהן נתפסו כבלתירלוונטיים בחלק מהמקרים , והמגדר ( ג'נדר ) היה למעשה הסיבה היחידה לעצירת קידומן . זאת , אף שהן מעולם לא ויתרו לעצמן , לא ביקשו הקלות וחלקן אף עיכבו לידת ילדים עד למילוי המשימות שלהן התחייבו . מירי איזין ( בודי ) הגיבה על התופעה של מינוי אישה לתפקיד " גברי" כהוכחה להיעדר הפליה : " אין לי ספק שקודמתי כי רצו לקדם אישה , ואני הייתי שם . " היא מודעת היטב לכך שבחיל " יש גברים המאשימים שבשל הקידום שלי נעצר הקידום שלהם . " עם זאת , גם במסלול הקידום המהיר חוותה מירי דחיות על רקע מגדר , ובהיותה צעירת הפורשות מן השירות בחבורה , בטנה עדיין מלאה על התנהלות המערכת כלפי נשים . הקריטריון לגיוס לשירות : עשר דקות שיחה על כוס קפה היום , כל הרוצה להתגייס לשורות המודיעין יודע שיהיה עליו לעבור מבחני מיון מפרכים , תשאולים פסיכולוגיים ומסלול מכשולים ארוך . בשנת , 1949 גויסה שוש סביון לשב"כ בבית קפה : " הייתי בקורס קשר בקריית ענבים , ויום אחד אמרו לי שאני הולכת למקום סודי . קראו לזה . 395 קראו לי לשיחה בבית קפה ' ורד' ז"ל , ישבתי עשר דקות עם אורי כהן והתקבלתי . היינו צוחקים אז , שמי שקורא עיתון ' דבר , ' מתקבל . " שוש שירתה בחוליה המבצעית של השב"כ עד שהתחתנה , עם איש החוליה , כמובן . מכיוון שאסור לבני זוג לשרת באותה היחידה , היה על אחד מהם להחליף תפקיד . שוש קיבלה את הדין באהבה , ועברה ליחידה אחרת . חוה לעומת זאת , עברה מספר מבחנים . אמנם רק שלוש שעות של מבחנים כתובים ושעתיים של שיחה עם פסיכולוגית , אבל היא נבחנה . היא דווקא חשבה להיות מורה , ולמדה בסמינר לווינסקי , אך נראה שהרוח ההרפתקנית שבה סחפה אותה ליחידת המבצעים של השב"כ , ששכנה באותם ימים ביפו . שמונה שנים וחצי היא שירתה ביחידה , ובמהלכן יצאה פעמים אחדות לחו"ל . היא מחייכת בהנאה כאשר היא נזכרת בהרפתקאות בחו"ל , ומחייכת פחות , כאשר היא נזכרת בהמתנה ברחובות במינוס 20 מעלות . בכלל : " בעבודה הזאת צריך לעבוד אלפי שעות מתישות , ולפעמים אף משעממות , כדי לזכות בשעת תהילה אחת . " עם זאת , התקופה הזאת זכורה לה כתקופה מעניינת ביותר . לחוה לא היו אשליות : " אמרו לי שנשים לא מקבלות קידום , כבר בהתחלה . עם זאת , קודמתי מקצועית אחרי שביצעתי את תפקידיי על הצד הטוב ביותר . גם נתתי למומחים לדבר מספר רעיונות . " נוכח הצטיינותה במילוי תפקידה נשלחה חוה על ידי מפקדיה לקורס המתקדם . הייתה זו הפעם הראשונה והאחרונה , בתקופת שירותה של חוה , שהיחידה שלחה אישה לקורס זה . לאחר לידת בנה הבכור פרשה מן השירות מתוך תחושה שמיצתה את עצמה ומתוך הבנה כי , כמו שנאמר לה מלכתחילה , אינה צפויה לקבל קידום . עליזה מגן גויסה למוסד מיד אחרי השירות הצבאי , בזכות הגרמנית השוטפת שלה , ושולבה בפעילות נגד גורמים נאציים . מהר מאוד היא הייתה שותפה למבצע הממודר עד היום . גם ההכשרה של עליזה , שהוטסה אחרי מספר חדשים , הייתה שונה עליזה מגן : תפקיד מבצעי ראשון בארגון , ואני בשנות ה20- המוקדמות - דחפו לי דרכון ליד , ואמרו לי ' סעי . ' אז נסעתי . בלי שום הכנה מוקדמת , שום קורס , כלום . היום זה לא היה קורה חוה קנטרוביץ-שטיינבוק
|
|