איראן גרעינית: משמעויות ודרכי פעולה

עמוד:31

להרחבת חופש הפעולה של סוריה כלפי ישראל ולשחיקת ההרתעה האסטרטגית של ישראל , בהקשר האפשרות למתקפה ערבית קונוונציונלית . גם חופש הפעולה של ישראל מול חיזבאללה עשוי להצטמצם בנסיבות של עימות נרחב אתו . מדינות נוספות עלולות לחתור להצטרף למעגל הגרעיני - בעיקר מצרים , סעודיה , סוריה , ובטווח הארוך גם עיראק . מהלך כזה יגביר את אי-היציבות באזור . עלולה להיווצר אווירת חרדה בישראל , שתשפיע לרעה על העלייה ועל המשק הישראלי . ובמעגל האזורי - הסביבה האסטרטגית של ישראל תהיה יציבה פחות - איראן עלולה לחזק את ארגוני הטרור , להגביר את השפעתה על עיראק הבלתי יציבה , להגדיל את הסיכונים לאינטרסים האמריקניים ואף ללחוץ על המדינות המוסלמיות והערביות להתיישר לפי הקו האיראני ולפגוע ביחסיהן עם ישראל . אפשרויות לפירוק איראן מנשק גרעיני קיומו של נשק גרעיני בידי איראן יביא את ארצות-הברית , ישראל ומדינות נוספות , לשקול שלושה ערוצי פעולה אפשריים לפירוק הנשק הגרעיני של איראן : הידברות , פיתויים ולחצים - הגם שסיכויי ההצלחה של דרך זו אינם אפסיים , יש להניח שהסנקציות הכלכליות והמדיניות שיוטלו על איראן לא יתמידו לאורך זמן וכי קטנים סיכוייהן להחזיר את הגלגל לאחור . ביצוע מהלך צבאי התקפי נגד אתרי הגרעין באיראן - לא ניתן להבטיח הצלחה מבצעית מלאה בהשמדת הנשק הגרעיני , משום שאיראן תוכל לפזרו ולהסתירו . ניסיון דיפלומטי להגיע להסכמה מדינית כוללת בין מדינות האזור - כולל איראן וישראל , לכונן מזרח תיכון נקי מנשק גרעיני ולהצטרף למשטר בקרת נשק גרעיני אזורי . הרעיון טרם נדון עם איראן ולא ברור מה תהיה עמדתה . רעיונות כאלה עשויים לעלות אם לא תימצא דרך אחרת לעצור את איראן בטרם תשיג נשק גרעיני , או כדי לפרקה ממנו לאחר שתשיגו . במקרה כזה תידרש ישראל להצטרף למהלך , ובשיקוליה בעניין זה עליה להכליל גורמים שחלקם חורגים מהסוגיה הגרעינית האיראנית . מסקנת הדברים משולשת : על ארצותהברית , ישראל ומדינות נוספות לעשות כל שביכולתן כדי לעצור את איראן בדרכה לנשק גרעיני ; בדרכי הפעולה יש לשקול מהלך צבאי ; יש להיערך למצב שיהיה לאיראן נשק גרעיני למרות מאמצי הסיכול ובלי לוותר עליהם . מה צריכה ישראל לעשות במסגרת היערכותה לתרחיש זה ? להבהיר כי האחריות לבלימת חתירתה של איראן לנשק גרעיני ולפירוקה מנשק זה , אם תשיגו , ֹ צריכה להיות מוטלת על המעצמות המובילות ובראשן ארצותהברית . בו בזמן , על ישראל להיזהר מלהיתפס כמי שדוחפת את ארצותהברית לתקוף את איראן . להמשיך להבהיר בפומבי שישראל לא תשלים עם נשק גרעיני בידי איראן , ובד בבד לפתח אופציה של פעולה עצמאית . לחזק את כושר ההרתעה שלה כלפי איראן . צעדים שישראל יכולה לנקוט : לחזק את אמינות ההרתעה כלפי המשטר האיראני , גם בשכנועו שישראל תהיה מוכנה ונכונה לגמו ֹ ל לאיראן ולפגוע בה במלוא עוצמתה והיא תגבה מאיראן מחיר כבד מאוד ; להזהיר כי התקפה גרעינית על ישראל עשויה להיכשל נוכח ביצועיה של מערכת ההגנה נגד טילים , כאשר מערכת " החץ" תהיה גם אחד המרכיבים שיבטיחו לישראל יכולת מכה שנייה . להדק את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארצות-הברית ומדינות נוספות כלפי איראן . ישראל צריכה לשאוף שהממשל האמריקני יבהיר לאיראן ללא שמץ של ספק , שכל התקפה על ישראל תחייב את ארצות-הברית לפעול ללא רתיעה ובמלוא עוצמתה האסטרטגית נגד איראן . על ישראל לשקול מחדש את האפשרות לברית הגנה עם ארצות-הברית או להצטרף לנאטו , בעיתוי המתאים . לנקוט צעדים , בשיתוף ארצותהברית ומדינות נוספות , לצמצם את הסיכונים האחרים שינבעו מהשגת נשק גרעיני בידי איראן , כולל הרתעת מדינות אזוריות אחרות מלהיכנס למירוץ הגרעיני . לבחון מחדש את מדיניות העמימות הישראלית אם ייווצרו תנאים שיצדיקו ויתור עליה . לצמצם את השפעתה המיליטנטית של איראן באזור על ידי שינוי הנסיבות האזוריות באופן שיקשה על איראן לתקוף את ישראל בנשק גרעיני . זאת , באמצעות בחינת האפשרות להגיע להסדר שלום עם סוריה בעיתוי המתאים ובתנאים המקובלים על ישראל . בעקבותיו תחול כנראה הפשרה נוספת ביחסי ישראל עם שאר מדינות ערב . האם יכולה ישראל לחיות עם איראן גרעינית ? הדבר אפשרי , אולם יהיה קשה להעריך זאת מראש . כדי לצמצם את האיום האיראני ואת חוסר הוודאות הכרוך בו , צריכים להתקיים כמה תנאים שחלקם עדיין אינם קיימים : הצטברות מידע מודיעיני אמין שאין בכוונת איראן להפעיל נשק גרעיני נגד ישראל . מחויבות אמריקנית ברורה להגיב במכה גרעינית נגד איראן , אם זו תתקוף את ישראל בנשק גרעיני . גיבוש הערכה בישראל , על בסיס מידע וסימנים מעידים , שההרתעה האסטרטגית הישראלית מפני האפשרות שאיראן תפעיל נשק גרעיני אכן יעילה . יצירת ערוצי תקשורת , ולו עקיפים , בין ישראל לאיראן , שיאפשרו גיבוש כללי משחק ואמצעים בוני אמון בסביבה גרעינית , שיסייעו למניעת הידרדרות גרעינית . כניסת אישים מתונים יותר למעגל מקבלי ההחלטות באיראן . סיכום נשק גרעיני בידי איראן יחייב את ישראל לנסות לבנות מאזן הרתעה יציב מול איראן , שימנע הידרדרות בלתי מכוונת לעימות מלא . היעדר מערכת כללים מקובלת , היעדר ערוצי תקשורת והידברות ובלא הבנה מספקת של מערכת השיקולים וקבלת ההחלטות של הצד האחר - כל אלה עלולים להגדיל את הסיכונים של שיקול מוטעה , תגובת יתר , הסלמה של משברים וקושי לרסן במועד הידרדרות לכיוון עימות . לפיכך חיוני לישראל לחתור לבניית ערוצי תקשורת , ולו עקיפים עם איראן . ייתכן שגם לאיראן יהיה עניין ליצור ערוצי קשר כאלה - אולי באמצעות ממשלות אירופיות - כדי למנוע שיקול מוטעה מצד ארצות-הברית וישראל , שיביא לידי הידרדרות בלתי רצויה ופגיעה באיראן בידי ארצות-הברית או ישראל . מסקנת הדברים משולשת : על ארצותהברית , ישראל ומדינות נוספות לעשות כל שביכולתן כדי לעצור את איראן בדרכה לנשק גרעיני ; בדרכי הפעולה יש לשקול מהלך צבאי ; יש להיערך למצב שיהיה לאיראן נשק גרעיני למרות מאמצי הסיכול ובלי לוותר עליהם

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר