הדמוגרפיה - נכס אסטרטגי במאבק ערבים מול יהודים

עמוד:21

נתוני הלמס"פ , אף שהם מבוססים על אומדן שיעור גידול אוכלוסין הכפול מאפגניסטן , סומליה , אריתריאה וניז'ר , שהן בעלות שיעור גידול האוכלוסין הגבוה בעולם . אם החוקרים הבחינו בטעויות הנ"ל , ולא דיווחו לציבור ולמעצבי מדיניות , הרי שאין מדובר בטעות חמורה אלא בהטעיה ! מספר ערביי יו"ש - המנחה את החוקרים " ( הממסד הדמוגרפי , ) " התקשורתי , המדיני והביטחוני - מנופח ב 1 . 5 ( 70 % - מיליון ולא 2 . 5 מיליון , ) ומספר ערביי יש"ע מנופח ביותר מ 2 . 6 ( 50 % - מיליון ולא 4 מיליון . ) הפער בין מיתוס למציאות הוא דרמטי גם בתחומי " הקו הירוק . " אחד הסימנים להתמערבות ערביי ישראל הוא הירידה בשיעורי הפריון . לדוגמה , פער הפריון בין יהודים לערבים ב"קו הירוק" הצטמצם מ6- ילדים לאישה ב1969- ל 0 . 9- ילדים ב . 2006- לראשונה מאז קום המדינה , קיים שוויון בשיעורי הפריון היהודי והערבי בירושלים 3 . 9 - ילדים לאישה . מספר הלידות הערביות לשנה ב"קו הירוק" התייצב על 38 , 500 מאז , 1995 ואילו באותה תקופה גדל מספר הלידות השנתיות היהודיות ב - 36 % - מ 80 , 400- ב1995- ל 109 , 188- ב . 2006- ב1995- היוו הלידות היהודיות 69 % מסך הלידות , ב 74 % 2006- ובשליש הראשון של . 75 . 5 % - 2007 הרוב היהודי ממערב לירדן הוא מוצק וארוך טווח 67 % - ללא עזה ו 60 % - עם עזה - מאז שנות ה , 60- לעומת מיעוט יהודי של 33 % ב1947- ו 8 % - ב . 1900- מאז - 1882 תחילת העלייה הראשונה לארץ - גדלה האוכלוסייה היהודית בין הירדן לים התיכון פי 164 והאוכלוסייה הערבית גדלה פי שישה . מאז 1949 גדלה האוכלוסייה היהודית פי תשעה והערבית פי שלושה . " הממסד הדמוגרפי" - המתבסס על טעויות גסות של הפלסטינים - מחמיר את טעויותיו כשהוא מיישם על הנתונים הפלסטיניים את תחזיות הלמ"ס הישראלית משנת . 2000 תחזיות אלו מופרכות מדי שנה על ידי נתוני הלמ"ס עצמה . לדוגמה , קצב הירידה בשיעור הפריון הערבי 3 . 6 ( ילדים לאישה ב ) 2006- מקדים את תחזיות הלמ"ס ב20- שנים ! שיעור הפריון היהודי 2 . 75 - ילדים לאישה לפי הלמ"ס - גדול מהתרחיש הגבוה ביותר של הלמ"ס . מאז 1949 נוטה הלמ"ס להמעיט בתחזית שיעור הפריון היהודי , להאדיר את שיעור הפריון הערבי , להתעלם מהיקף ההגירה הערבית השלילית , לבטל את פוטנציאל העלייה , להתעלם מהעובדה שהחברה היהודית אינה מאמצת דפוסי דמוגרפיה מערבית , ולהתעלם מתגובות דמוגרפיות שונות ומנוגדות של יהודים וערבים למצבים חריגים כגון טרור , מלחמה ושפל / גאות כלכליים . בהיסטוריה הציונית ידעו המנהיגים תקופות דמוגרפיה קשות : בשנת 1900 ) תקופת הרצל ( היו בארץ ישראל 8 % יהודים , ובזמנו של בן גוריון ) 1947 ( היו כאן . 33 % למרות זאת השכילו מנהיגי הציונות לקבל החלטות נועזות לעתיד האומה ולכן הביאו לידי מהפך דמוגרפי חיובי . דווקא עתה , כאשר הגיעה המדינה היהודית למסה קריטית דמוגרפית , צבאית , כלכלית וטכנולוגית שאין לה תקדים , מבהילים אותנו במצב העתיד הדמוגרפי . המציאות הדמוגרפית מצדיקה את דרכם של מנהיגי הציונות , שהתמידו בחתירה להקים ולבצר את המדינה חרף המצוקות הביטחוניות , הכלכליות , הפוליטיות והדמוגרפיות האימתניות שהיו כאן בתחילת הדרך . ממסד פוליטי המתעלם מהעובדה שהקלת הנטל הדמוגרפי ) שאינו קטלני ( תכביד את הנטל הביטחוני ) העלול להיות קטלני , ) המניח לדמוגרפיה לעצב חזון וביטחון ופועל לפי הנחות דמוגרפיות מוטעות , נידון לעצב מדיניות מוטעית והוא מסכן את קיום המדינה היהודית . המציאות שחייבת להוביל את מדיניות החוץ והביטחון שלנו היא שהמומנטום הדמוגרפי הוא יהודי !

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר