|
|
עמוד:9
??????????????? ????????????????????? יוכי ארליך ? מעורבות המודיעין בתהליך קבלת ההחלטות וחלקו בעשייה עצמה היו בעבר , וימשיכו להיות בעתיד , ממד חשוב בכל התפתחות אסטרטגית . עם זאת , תשומת מערכת המודיעין הישראלית בקבלת החלטות של המערכת הפוליטית הישראלית הייתה שולית בספטמבר 1970 עמד המשטר ההאשמי בירדן בצל איום קיומי - מלחמת אזרחים ואתגר פלסטיני מבית , ומהלך התקפי סורי מבחוץ . נגד איומים אלה יזמה ירדן סדרת מהלכים כוחניים בגייסה את תמיכת ארצות-הברית , וזו הולידה מעורבות ישראלית . שילוב זה חילץ את המשטר ואפשר לו שרידות והמשכיות . מאמצע שנות ה , 60- וביתר שאת לאחר מלחמת , 1967 הלכו ארגוני הפדאיון ) ובראשם הפת"ח ( וביססו את כוחם העצמאי בירדן כבסיס לפעולותיהם נגד ישראל . בכך התריסו נגד המשטר וסיבכו אותו במערבולת ללא מוצא . האירועים שהתפתחו בספטמבר 1970 היו אפוא מאבק כפול - הן על עצם זהותה ומשטרה של ירדן והן על שאלת האחריות לשאלה הפלסטינית ולכיווני פתרונה . זה היה אחד הפרקים המכריעים והחשובים בעיצוב משולש היחסים ירדן-פלסטינים-ישראל . ב18- בספטמבר , 1970 יום לאחר שפרצה מלחמת האזרחים , חצו כוחות סוריים את הגבול ונעו מתוך מגמה לחבור אל הפדאיון בארביד . הכוח הסורי כלל חטיבת שריון סדירה , מתוגברת בשלושה גדודי אש"ף שהיו מסונפים לצבא סוריה , והוסווה כיחידות פלסטיניות . לא הרחק , בקרבת זרקא , חנתה דיוויזיה עיראקית שהיוותה פוטנציאל תגבור נוסף לכוחות אש"ף . במצב קריטי זה פנה חוסיין מלך ירדן לארצות-הברית ולבריטניה , והאמריקנים הכניסו את ישראל לתמונה . בעקבות פנייה של שר החוץ קיסינג'ר , נקטה ישראל כמה צעדים שנועדו להרתיע את סוריה ) ועיראק . ) הצעדים כללו ריכוז כוחות צבא משמעותיים בבקעת הירדן ובגליל התחתון , מול הכוחות הסוריים הפרוסים בצפון ירדן ; העמדת כוחות צה"ל ברמת הגולן בכוננות מוגברת , באגפו של הכוח הסורי , וטיסות חיל האוויר מעל ריכוזי הצבא הסורי . על רקע איום זה הצליח חוסיין להטות את הכף . לאחר שפעל מול הפלסטינים במרחב עמאן , העביר כוחות צפונה אל מול הסורים . בקרבות שריון בשילוב ארטילריה וחיל אוויר , הצליחו הירדנים להדוף את הכוחות הסוריים והסבו להם אבדות . ב23- בספטמבר נסוגו אחרוני הטנקים הסוריים אל מעבר לגבול . ????????????????????? ??????????????? האלוף ) בדימוס ( שלמה גזית , לשעבר ראש אמ"ן , הדגיש בריאיון לביטאון מל"מ את חלקו השולי של המודיעין בהערכת הרקע והמשמעות המדינית של מעורבותנו . המודיעין עצמו כמעט שלא עסק בממד המדיני הרלוונטי , ובמסגרתו לא נעשה לדבריו ניסיון מעמיק להבין את התהליכים הפנימיים אצל שכנינו ויריבינו . גם ציפיותיהם של מקבלי ההחלטות בישראל מהמודיעין לא היו במרחב התובנות המדיניות , אלא במישור הטקטי-אופרטיבי . לדעת גזית , למודיעין ככלל השפעה מועטה על תמונת עולמם של מקבלי ההחלטות ועל ראייתם האסטרטגית הכוללת , ויש להצטער על כך . תא"ל ) בדימוס ( אריה שלו , ששימש ראש מחלקת המחקר בשנות ה , 70- ציין כי המודיעין אמנם עקב אחר המשבר בירדן , אך תרומתו הייתה בעיקר במישור הטקטי-אופרטיבי . לדבריו , מצרים היא שעמדה אז בראש סדר הקדימויות האסטרטגי , ובה התמקדה תשומת הלב . אפרים הלוי , יו"ר המל"מ כיום ולשעבר ראש ' המוסד , ' הבהיר כי לפרשת ספטמבר 1970 היו השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת . השתתפות ישראל באירועים תרמה לבניית מעמדה האזורי והגלובלי ולאיכות יחסיה מאז עם ארצות-הברית . זאת , בתקופה שבה החריפה התחרות הבין-גושית באזור על רקע העמקת החדירה הסובייטית למצרים והצבת כוחותיה על אדמתה . לדברי הלוי , שיתוף הפעולה היעיל בין ארצות-הברית לישראל תרם , באותו המשבר , להפיכתה של ירושלים בעיני וושינגטון לשחקן אסטרטגי בשל ומשמעותי יותר גם בזירה הבין-גושית . אף שבמחקר מקיף בשאלת תרומת המודיעין יעלו בוודאי היבטים נוספים , ספק אם הייתה למודיעין השפעה ישירה על עצם המהלכים הישראליים במשבר 1970 בירדן . מקבלי ההחלטות ודאי הביאו בחשבון את הנתונים הטקטיים שהגיעו לשולחנם מזרועות המודיעין , אך את עצם ההחלטה ההיסטורית קיבלו כנראה בלי שתלווה אותם עבודת מטה מודיעינית מדיניתאסטרטגית . מעובדה זאת ניתן מן הסתם להסיק מסקנות שונות , לכיוונים רבים . המודיעין עצמו כמעט שלא עסק בממד המדיני הרלוונטי , ובמסגרתו לא נעשה ניסיון מעמיק להבין את התהליכים הפנימיים אצל שכנינו ויריבינו * לשעבר ראש דסק ירדן באמ"ן מחקר ; y-erlich @ bezeqint . net עשן מיתמר מעל עמאן ב"ספטמבר השחור"
|
|