|
|
עמוד:39
הגדלת מאגר המידע אמורה להוביל את האדם לשער השערות חדשות מתוך השוואה עם המידע הקודם . רק אדם המכיר את פעולת המנוע יכול לשער שאינו מותנע בגלל בעיה במצבר . חשיבות הלימוד וקליטת הידע ניכרות ביצירת בסיס מידע ובהרחבתו , באופן ש"יתעמת" בעתיד מול מידע חדש . בתהליך התפיסתי חלק מהמידע החדש " נזרק החוצה" ואיננו מגיע לשלב שבו הוא " נבחן" מול מידע קיים . אם מידע על כוונה של הצד השני לבצע מהלך צבאי הודחק והוערך כבלתי סביר , גם כאשר יתרחש איום מעשי אפשר שהמוח יתעלם ממנו בשל חוסר בסיס השוואה מתאים . בידי המודיעין הסובייטי הצטברו ידיעות על כוונות גרמניה לפלוש לברית-המועצות , אך הן הוערכו כבלתי סבירות על רקע הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שנחתם ב . 1939- הסכם זה " אפשר" להם להתעלם מהניסיון , שלפיו היטלר איננו מקיים הסכמים ופועל בהתמדה להגשמת תכניתו האסטרטגית , הכוללת את כיבוש " אסם התבואה של אירופה . " נטייתו של אדם ליצור במוחו השערות חלופיות מושפעת משלושה גורמים עיקריים : הצורך במבנה - שאיפתו של מקבל המידע היא לגבש לעצמו תמונת ידע פשוטה ובהירה בלי " להסתבך . " הדבר עלול להביא לידי התעלמות ממידע סותר , שאינו מסתדר עם " המבנה . " לפני כ25- שנה העריכו גורמי המודיעין בסרי-לנקה שהמורדים הטמילים אינם מתאבדים באופיים , ולכן גם כאשר הגיעו ידיעות על כוונות לעשות כן התעלמו השלטונות מהידיעות עד אשר האמת המרה טפחה על פניהם . החשש מאי-תקיפות - החשש הטמון באדם בדבר מחיר הטעות עשוי לגרום למנתח המידע ולמקבל ההחלטה מבוכה , הססנות ואי-יכולת או אי-רצון לתת הערכה מחייבת . מצב זה גורם ל"נטייה למרכז" בהערכת המידע , גם אם עולות מסקנות אחרות מניתוח המידע . העדפת מסקנות רצויות - תהליך גיבוש השערות הוא פועל יוצא מהמשלב של מידע חדש , מידע קיים ואינטרסים הפרט . אי-העמדת המידע הישן בספק מול המידע החדש , מתרחש כאשר ההשערה שבה אוחז הפרט מושפעת מהכרתו את תפיסת האחרים ) לדוגמה , מנהלים ומפקדים ( ולא מחשיבתו העצמאית . בוב וודוורד טוען בספרו of Denial State כי ראשי המודיעין האמריקני ידעו שהממשל חפץ במסקנה שבידי עיראק נשק להשמדה המונית בעוד בפועל אין לכך הוכחות , ולכן התאימו לה את הערכותיהם . ידיעות שנשק כזה איננו מצוי בידי סדאם חוסיין נדחו , ואלה שהביאו אותן הוקעו . שלוש ההטיות הנ"ל הן אפקטיביות ולרוב ניתן לזהותן רק בדיעבד , כאשר בוחנים מדוע לא " קלטנו" מידע מסוים ומדוע המעטנו בחשיבותו . לפיכך " רכישת" יחידות מידע נוספות איננה משפרת את דיוק השיפוט או את ההערכה . לעתים היא מגבירה את ביטחונו העצמי של האדם בשיפוטו ובהערכותיו , המתבררים כמוטעים . הטיות קוגניטיביות והשפעתן להטיות ) biases ( קוגניטיביות שעניינן אופן רכישת הידע , עיבודו וארגונו במוח האנושי , אין קשר ליכולת האינטלקטואלית , לרגישות או ליכולתו המקצועית של הפרט . השפעתן רבה על יכולתו של האנליסט ומקבל ההחלטות ויש להפרידן מנטיות אחרות המתפתחות אצל הפרט משאיפות אישיות , מתפקיד , מאידאולוגיה או מנורמות חברתיות . ההטיות הקוגניטיביות הן בדרך כלל אינטואיטיביות ולכן קשה לזהותן ולהתמודד עמן . ההטיות הקוגניטיביות מסווגות לשלוש קבוצות : הטיות בהערכת סבירות - מושפעות מנטיות שיטתיות אשר משפיעות על הדיוק בהערכת הסבירות . הטיות בהערכת מידע - המשפיעות על התייחסותו והערכתו של האנליסט ומקבל ההחלטה למידע שמגיע לידיעתם . הטיות בייחוס סיבתיות - נטייתו של מקבל ההחלטה או האנליסט לתת הסברים " טובים" ) סיבתיים ( לאירועים ולהתעלם מאלה שסיבתם מקרית או בלתי ברורה . הטיות בהערכת סבירות הטיות אלה מסווגות לשניים : . 1 הטיה לזמינות - הערכה על סמך מקרים דומים שאירעו בעבר או מקרים שעולים בזיכרוננו . אלה באים לבסס השערה שכבר יש לנו , ולכן נתקשה למצוא דוגמאות סותרות . הערכת סבירות מושפעת מהקלות לדמיין או להיזכר במקרים דומים ולא מטיב המידע המתקבל . להטיה זו השפעה על קיצור הדרך בחשיבה ולנטייה להסתמך על הזיכרון על חשבון בחינה מקיפה ומעמיקה . . 2 הטיית " העגינה" - anchoring ( קונצפציה מקובעת ( - לאחר גיבוש הערכה בנושא מסוים , לא ישפיע מידע נוסף שיגיע , ולא חשובה איכותו . המידע החדש " יעגון" קרוב להערכה הקיימת גם אם יש בו כדי לשנותה . הטיה זו מבוססת על הנטייה לבחון את חשיבות המידע לפי מידת תמיכתו בהשערה שבה מאמין מקבל ההחלטה . זוהי ה"קונצפציה המקובעת" הגורמת לכך שלא נשנה את הערכותינו במידה המתחייבת מהמידע שהתקבל . הקונצפציה של מערכת הביטחון שקרסה במלחמת יום הכיפורים הייתה שמצרים
|
|