|
|
עמוד:9
הקדמה - מלחמת סין בסין הדרך ארוכה היא ורבה ... שנת 1997 שנה חלפה מאז נוצר הקשר הראשוני עם החברה הסינית - שנה של המתנה מורטת עצבים , של שיחות טלפון מהוססות ופגישות קצרות . במהלך שנה זאת שיגרו המינים בכתב ובעל פה אלפי שאלות בכל נושא אפשרי , החל בפרטים הטכניים וכלה בשאלות - שנראות כלקוחות מאגף החקירות של השב"כ - לגבי מנהלי החברה וטיב קשריה . אנחנו , החברה הישראלית , השבנו על כל קושיה בתשובה ארוכה מפורטת ומנומקת . השבנו בסבלנות רבה גם כשהשאלות חזרו על עצמן , גם כאשר היה מדובר בשאלות אינטימיות וגם כאשר התחום שבו הן עסקו חרג בהרבה מהנושא הנידון - טלקומוניקציה . בסופה של אותה שנה קשה התקיימו חילופי המשלחות : המשלחת הישראלית הגיעה לבייג'ין והציגה פרזנטציה מכובדת , ומשלחת סינית גדולה סיירה בארץ ובדקה , דרשה וחקרה . בשני המקרים מומן האירוח , כולל הוצאות אישיות וקניות למשפחותיהם של הנציגים הסיניים , על ידי החברה הישראלית . שלושה חודשים חלפו מאז חזרה המשלחת הסינית מהסיור בארץ , ועדיין לא הגיע כל סימן . הסינים ניתקו מגע , וכל אימת שניסינו להתקשר עימם , קיבלנו תשובות מתחמקות , כגון : "המנהל יצא אל מחוץ לעיר ועל כן אנו מתעכבים" או "אמו של המהנדס הבכיר מתה פתאום ועלינו להמתין . " שנת 1998 ביום בהיר אחד , בלא כל התרעה , התקשר מר לי , נציג החברה בבייג'ין , ומסר כי תמו ההתלבטויות - לו צ'י יונג , המנהל הסיני הבכיר והחמקמק , התרצה ונתן םוף סוף את הסכמתו . מכיוון שהגיע האישור הסופי , אמר מר לי , יש לתאם פגישה מיידית על מנת לדון בסדרי המשא ומתן . מר לי , הנוהג לקמץ בדרך כלל במילים , חזר חמש פעמים לפחות על המילה "מיידי . " אף שעד עתה התנהלו המגעים בקצב איטי מאוד , עתה היה נדמה כי אנו עוסקים בעניין בהול ביותר : הסינים אמרו במילים מפורשות כי ביצוע העסקה המדוברת הינו נושא דחוף בעל חשיבות עליונה . הם רוצים כל כך את הרכיבים שלנו , הודיע מר לי , שעל הצוות הישראלי להתייצב בבייג'ין בתוך עשרים וארבע שעות . חשנו בחושינו המפותחים כי אם הסינים להוטים כל כך להתחיל במשא ומתן , מי אנחנו הישראלים שנעכב אותם ,
|
|