|
|
עמוד:9
ה ' ( פסוקים ג , טו ) כמו בזכריה א-ו ואחר כך בספר דניאל ובספרות האפוקאליפטית . מסתבר אפוא , שהסיפור נתחבר בתחילת בית שני , כשלוש מאות וחמישים או ארבע מאות שנה אחרי המאורעות שתוארו בו . ? סיפור מאוחר זה נראה כאילו צירף יחדיו שרטוטים , שאפיינו את אליהו בסיפורים שלפני כן : הנביא מופיע בצורה פתאומית , מפתיעה ומבהילה ( מלכים א יח , ז , יב ) ומדבר אל המלך בהעזה ובתקיפות ( שם שם , ח ; כא , יז-כד , ( מסכל שוב ושוב את מאמצי השררה ללכוד אותו ( שם יז , ג ; יח , א-טז ; יט , א-ג ;( הוא מקנא לה ' ונלחם בבעל ( שם יח ; יט , י-יח , ( נוקם באכזריות במתנגדיו ( שם יח , מ ) ומוריד אש מן השמים ( שם שם , כד-לט ? . ( קו אחרון זה מובא כאן לידי אבסורד . בסיפור הזבח על הכרמל ירדה האש מן השמים כדי לפתור אחת ולתמיד בעיית אמונה -.מי הוא האלוהים - ה ' או הבעל ? תוצאותיו של הנס יהיו לדורות , וכל הנוכחים חשים בכך בחרדת קודש . קודמת לנס מתיחות קשה , המתבטאת בתפילת תחנוניו של אליהו : "ענני ה ' , ענני " ... ( שם שם , לז . ( לעומת זאת , בסיפור שלפנינו יורדת האש , אפילו פעמיים , בקלות יתרה : די במלה אחת של אליהו . אש זו לא נועדה להביא לתמורה כלשהי בהכרה הדתית של העם , וגם לא היתה נחוצה כדי להציל את אליהו . הרי בסופו של דבר הלך הנביא אל המלך בלי כל חשש . מהי אפוא תכליתו של נס הורדת האש בסיפור על אליהו ואחזיה ? ? מסתבר שלנס , שעשה כאן אליהו פעמיים , יש רק תפקיד אחד : ללמד כיצד צריך לדבר אל הנביא - בכריעה ובתחנונים . אל אליהו צריך לדבר כמו אל אלוהים ; הוא מסוכן לא פחות מאלוהים . נמצא שהלגנדה המאוחרת ( על הלגנדה ראה במבוא לפרק ב ) שימרה אמנם יסודות היסטוריים מפעולתו של אליהו , אך לא אותם הטעימה , אלא את אישיותו העל אנושית של הנביא : אליהו הוא אישיות שלא מן העולם הזה , ספק דמון ספק אל . רק שילובו של מלאך ה' כמתווך בין האל ובין הנביא ( פסוקים ג , טו ) מאזן את התמונה ומעמיד את אליהו ב '' ראש ההר " אמנם , אך בתוך החברה האנושית . [ א"ר ] [ ב ] אחזןה . השם אחזיה נזכר בצורתו זו רק בפסוקנו , הפותח את הסיפור הנבואי . ואילו בסקירה הנוסחתית של קורות אחזיה במלכים א כב , נב ובסיומה בפרקנו בפסוק יח וכן במסגרת תיאור קורות יהושפט במלכים א כב , מ , נ הוא קרוי אחזיהו , ורק בדברי הימים ב כ , לה הוא שב ונקרא אחזיה ( אם כי בפסוק לז שם הוא קרוי שוב אחזיהו . ( [ מ " ק ] בעד השבכה בעל » תו " . עליה " היא מבנה של חדר אחד או יותר הבנוי על גג הבית , בדומה לעלייה בביתה של האלמנה מצרפת אשר ליד צידון ( מלכים א יז , יט ) ולעלייה בביתה של השונמית ( מלכים ב ד , י . ( בימי הקיץ החמים נהנו דיירי הבית מן האוויר הקריר שבעלייה ( והשווה עליית המקרה של עגלון מלך מואב שופטים ג , כג-כה . ( ה " עליה"בפסוקנו מכוונת אל נכון למבנה בחלק העליון של ארמון מלכי ישראל בשומרון ( ירמיה כב , יד . ( מבנה זה כלל גזוזטראות וחלונות , שהיו מוקפים ומוגנים בסורגים דמויי רשת המכונים "שבכה )" והשווה מלכים א ז , יז ; איוב יח , ח . ( השבכה שימשה לא רק מגן מפני נפילה מן הגזוזטראות או מן הפתחים בעלייה , אלא גם מסתור מפני קרני השמש ומעיני בני אדם מבחוץ . [ ב " ע ] ויחל . צורת עתיד מקוצר של "ויחלה ;" נפצע . השורש חלה משמש בהוראת נפצע גם במלכים א כב , לד . [ מ"ק ] לכו ךךשי בבעל זבוב אלהי עקרון . אחזיה שלח מלאכים לדרוש בבעל זבוב אלוהי עקרון כדי לדעת , אם יחלים מן הפציעה שנפצע בנפילתו בעד השכבה . '' בעל זבוב " ( בתרגום השבעים בא "זבוב " בצורת הריבוי ) הוא אל , שהיה לו מקדש בעיר הממלכה עקרון אשר בפלשת . למקדש זה היו עולים אנשים ממקומות שונים כדי לשאול באוראקל או לבקש מרפא . זהותו של "בעל זבוב " אינה ברורה . יש הרואים ב " זבוב " גלגול מאוחר של " שבב " , " זבב , " המופיע בספרות אוגרית כדמות דמונית , שנגדה נלחמה האלה ענת . לדעת אחרים , אין "זבוב" אלא שיבוש מכוון מידי הסופר המקראי של השם "זבל , " והשם המקורי היה "בעל זבל , " שהוראתו עליון , נשיא , השם זבול בא בכתבי אוגרית ככינוי לבעל " ) זבל בעל , ( " והשווה גם ל"בית זבל" ( מלכים א ח , יג , ( " זבל קךשןל " ( ישעיה סג , טו ) וכן לשם "איזבל , " שהיסוד זבל שובש בו לשם גנאי . שמות גנאי שהם שיבוש מכוון של שמות אלים , הם גם איש ב שת ( במקום איש בעל ) ו"שקוץ שמם" ( דניאל יב , יא ) במקום בעל שמים . [ ב"ע ] 1 ג ] מלך שמר 1 ן . הכינוי הרגיל הוא "מלך ישראל" ( אולם השווה מלכים א כא , א , שם מכונה אחאב # ' לך שמרון . ( " המחבר נוקט את הכינוי '' מלך שמרון" כדי למעט מדמותו של מלך ישראל . במקצת מכתובות מלכי אשור מכונים
|
|