|
|
עמוד:9
קי , נעשה הדבר לפי רצונו של שאול ; כאילו משתמע מכאן , שהממותת היטיב עם המלך הנופל : "כי יךגנתי כי לא יחיה אחרי נ ? לו" ( י . ( הרעיון העיקרי במעשה הוא , כי הנער לא ירא לשלוח יד לשחת את משיח ה . ' בן ישי , שנועד למלוך תחת שאול , או שנודע כמיועד לכך , לפי התשתית הרעיונית שבמכלול הספר , טוען בתוקף לאיסור על פגיעה במשיח ה , ' ואפילו הוא אויבו מרדפו . כך בפגישות בינו לבין שאול ( שמואל א כד , ו , י ; כו , ט , יא , טז , ( ואף לאחר מות שאול * . חרדה זו למשיח ה , ' ככל שנועדה להגן על המלך וככל שהיא משקפת פחדים רווחים מתקופת הממלכה המאוחדת , הרי בביטויה בדברי דוד או במעשיו עשויה לרמוז נם למעמדו של דןד לעתיד . בן ישי , שנועד להיות מלך על ישראל נדחק , נם מפאת סמכותו כיורש , לתבוע את דמו של משיח ה . ' לשון אחר : זהו ביטוי ללגיטימיות של ירושת המלכות . דוד מקיים דיני אבל בשומעו על מות שאול ובניו : "ניקפדו ויבכו ניצמו עד הץלב על קואול ןעל ןהו { רנן בנו ןעל עם ה' ןעל בית ישךאל כי ; פלו 3 חךב" ( יב , ( ורוגזו הוא מעבר לכל חשד . אך משום הנסיבות המיוחדות הוא נדחף למלוכה . באופן זה יש לראות בשמואל ב פרק א כעין חתימה לפרשת הסיפורים על ההתמודדות שבין שאול לדוד ( שמואל א טז , יד - שמואל ב א , טז , ( שבה נודעה חשיבות מכרעת למעמדו של המלך בבחינת משיח ה . ' האירוניה והגזרה האלוהית בסיפורו של העמלקי . לראשונה מגלה הנער המגיד לדוד את עובדת היותו עמלקי בסיפורו על מות שאול . שאול , הנשען על חניתו , שואל אותו " מי אתה , " והוא משיב : 1 > " מלקי אנכי" ( ח . ( בפסוק זה קיים הבדל בין הכתיב לקרי ; בכתיב : " ויאמר א ? * יו , " בקרי : 'ץאמר . " ונראה שהכתיב אינו אלא שיבוש , שהשתרבב כאן מ"ףאנ ^ ר" שבתחילת הפסוק . רד"ק ראה להעלות טעם ענייני לשינוי זה , כאילו איש אחר הוא שהודיע לשאול , כי הנער הוא עמלקי : "רוצה לומר , כי אחר אמר לו כי הוא עמלקי ; לפי ששאול הרג עמלקיים , לא אמר : עמלקי אנכי " . אולם אין ספק שהקרי הוא עיקר , אלא שהמחבר רצה באמת להבליט את הדיבור "עמלקי אנכי , " והפרשנות לא שמה על כך את הדגש . הנה שאול , שאחזו השבץ , רואה ברגעיו האחרונים נער עמלקי העתיד לעמוד עליו ולמותתו ( הכל , כמובן , לפי סיפורו של הנער . ( פגישה זו מעוווה צביון דראק 1 תי לשעת המוות של המלך הראשון בישראל . המלך , שעשה הרג רב בעמל קים , רואה בשעת מותו עמלקי , המוכן לשים קץ לחייו . ולא זו בלבד , אלא שהמלך מבקש ממנו שימותתהו ויעשה חסד עמו : '' כי כל עוד נפשי בי" ( ט . ( כאילו השתקע בכתוב זה רמז לנקם הכרוך באופן פאראדוקסאלי בעשיית חסד ובמילוי משאלת לבו של המלך , הנזקק לעמלקי שיקל את סבלו בשעתו האחרונה * . זו אירוניה של גזרה אלוהית . אך יש לגזרה זו נם בחינה המנוגדת לזו הגלויה בסיפורו של הנער . המלך שאול לא הרג את אגג ולא השמיד את העמלקים עד כלה ( השווה שמואל א ל , כז ; שמואל ב ח , יב ; דברי הימים א ד , מג . ( והנה עתה עמד עמלקי עליו ושם קץ לחייו . בגלל אי ציותו של שאול לךבר ה' מפי שמואל במלחמת עמלק הפסיד שאול את המלוכה , ועקב מעשהו של עמלקי ניטלו חייו בהר הגלבע . לכאורה ממלא כאן הנער העמלקי - אם לפי מוצא פיו ואם משום זימון מקרים מכוון - צו אלוהי נסתר , אך הוא עושה זאת בחדווה משום היותו עמלקי . זהו הרמז המשתמע מסיפורו של הנער . ודומה , שאפשר להר חיק לכת ולראות במעשה זה תכלית דו משמעית , אפילו במימד של דבר והיפוכו . מכאן - לפי פשוטם של מאורעות - נקמת העמלקי במלך ישראל , שלחם כמעט מלחמת השמד בבני עמו , ומכאן - למרבית האירוניה , שליח צו נסתר למימוש כנגד המלך , שלא ציית לדבר ה' מפי נביאו , ככתוב : "כא ^ ' ר לא שמעת בקול ה' ולא גגשית חרון אפו בעמלק" ( שמו אל א כרו , יח . ( מכל מקום , משתמע מן הסי פור , אמנם ברמז , כי העמלקי אינו מרפה משאול אפילו בשעת מותו . העמלקי והמן האגגי . דורות הרבה לאחר מכן קם המן האגגי ( לכאורה , נצר מאגג העמלקי ) בדי להשמיד את מרדכי היהודי , הצאצא לבית קיש , ואת עמו . מחבר מגילת אסתר בא להורות , כי שנאת האגגי ( ובמרומז - העמלקי ) לישראל , ובעיקר לבית שאול , אינה עשויה לפוג אפילו אחרי דורות הרבה , ובשעה מזומנת עלולה היא להתלקח כדי תאוות השמד של " עם מרדכי . " רק לאחר השמדת האגני נשלם המעגל ההיסטורי , ובית שאול ( ואפילו לא נזכר השם במנילה ) בא על תיקונו באישיותו השלטת של מרדכי , מצאצאי קיש . נדמה כי תפיסה ( שמואל-א כח ; לא , ( ומנתה את הקורא להסיק , שניצחונו הגדול של דוד על העמלקים , שפשטו על צקל , > אירע בדיוק כיום , שבו הובס שאול בגלבע , ונמשך יממה שלמה , מן הערב עד לערב שלמחרת . בכך מצליח המחבר לא רק להעמיד את ניצחונו של דוד על העמלקים כנגד תבוסת שאול , אלא גם לענות בעקיפין על השאלה , היכן היה דוד בעת המלחמה בגלבע . אליבאדמחבר ספר שמואל , דוד אמנם יצא עם צבאות הפלשתים למלחמה נגד בני עמו ( שמואליא כט , ( אולם בעיר אפק נדחה בידי סרני הפלשתים ושב לצקלג . בתמונה למטה מימין : תל א & ריעה , ליד קיבוץ משמר הנגב , כי 20 ק"מ צפוניתימערבית לבאר שבע . תל זה מזוהה עם העיר צקלג . בתמונות משמאל : הר הגלבע . למטה : מבט מררום מזרח על מורדותיו החשופים והשוממים של ההר . למעלה : מבט מהר הגלבע אל עמק יזרעאל ואל גבעת המורה הנראית באופק ( מימין . ( יש להניח , שבעמק שבין גבעת המורה לגלבע נערך הקרב כין הישראלים לפלשתים , שבו נפלו שאול ובניו . [ ג"ג ]
|
|