|
|
עמוד:10
הנשיאים האחראים לחלוקת הנחלות . לה : דין ערי הלויים וערי מקלט . לו : פרשת בנות צלפחד בזיקה לאיסור הסבת נחלה . [ מ"ו ] בעמוד 9 מובא דף פתיחה לספר במדבר מתוך " חומש הדוכס מקק'ל / ק , " שהועתק וצויר בדרום גרמניה בסביבות אגם קונ )\?? ץ , בשנת 1300 לערך ( הספרייה הבריטית בלונדון , כתב יד 179 q 7 , Add . 15282 ב . ( בלוח המשתרע על עמוד שלם , מקיפים ארבעה אבירים את מלת הפתיחה "ןיךבר ; " הם מחזיקים בידיהם ניסים , שעליהם מצוירים סמליהם של ארבעת השבטים העיקריים , שכל אחד מהם עומר בראש קבוצה של שלושה שבטים . הסמלים הם : אריה כסמל לשבט יהודה ( לפי בראשית מט , ט ;( נשר כסמל לשבט ראובן ( מדרש לבראשית מט , ; 0 שור כסמל לשבט אפרים ( דברים לג , יז ) ונחש כסמל לשבט דן ( בראשית מט , יז . ( תיאורם של נשיאי השבטים כאבירים נושאי ניסים הוא פירוש בן הזמן לפסוק בספר במדבר . הדמויות המשונות והדרקונים בפינות הלוח הם עיטוריים בלבד . [ ב"נ ] רבדיו של ספר במדבר המסורות על נדודי בני ישראל במדבר אינן עשויות מעור אחד . ניתן לגלות בהן גושים השייכים לאסכולות שונות ; ובייחוד בולטת הדיכוטומיה בין שני רבדים או גושי מסורות : הרובד '' העממי" מכאן והרובד '' הכוהני" מכאן . זיהויו של הרובד הכוהני נעשה בקלות על פי מושגים וניבים אופייניים וכן על פי השקפות המוכרות לנו מתורות כוהנים שבספר שמות ובספר ויקרא . ביטויים כגון : "וידבר ה' אל מקןה ( לאל אסרן ) לאמר ; " " אני ה' אלהיכם ? " ; " בוד ה ;"' "חקןת עולם ; " "האזרח להגר ; " " איש איש כי ; " "ןנכךתה ה 9 ? ש ההיא מע ? 3 יה ; " "עדת ? ני ישראל ; " "נשיאי העדה ;'' "אשה לה ;"' "חטאת ואשם" ועוד אינם מצויים ברובד '' העממי" שבתורה . והוא הדין לגבי השקפות מיוחדות המשוקעות ברובד הכוהני , אך אינן משתקפות כלל ועיקר ברובד "העממי" של התורה , כגון : העדה המרוכזת מסביב למשכן אוהל מועד ; ההבחנה הקפדנית בין כוהנים ולויים , הארגון הפאטריארכאלי על מבנהו המיוחד : " עךה , " "נשיאים , " "ראשי אבות , " "מטה '' ו"אלף ; " מערכת הקורבנות שנועדה לכפרה ולסליחה ולהסרת קצף האל מן העדה , וכן ההנהגה האלוהית של ישראל ללא צורך במאמצים אנושיים ( ראה להלן ? . ( ההבדלים שבין שני רבדים אלה בספר במדבר באים לידי ביטוי בולט בתיאור קורות בני ישראל במדבר , ובפרט בחמישה נושאים מרכזיים שיפורטו להלן . א . אתן הברית ומקומו במחנה ישראל . לפי המתואר ברובד הסיפורי העממי ( י , לג ; יד , מד , ( הולך הארון לפני בני ישראל ומשמש להם מעין מורה דרך , וכן בהיותו מושב האלוהים , משמש הוא כעין רכב , שממנו מזנק האל למלחמה באויבי ישראל ) - י , לה-לו . ( בשני תפקידים אלה מוצאים אנו את הארון בסיפורים על כיבוש הארץ ועל תקופת השופטים . * עם מעבר הירדן בימי יהושע יוצא הארון , עם הכוהנים הנושאים אותו , לפני העם ( יהושע ג , ג-ד , ( וכן בצאת בני ישראל למלחמה בפלשתים בימי עלי יוצא הארון אתם למערכה כדי להושיע אותם מכף אויביהם ( שמואל א ד , ג ואילך . ( ממקורות אלה עולה , כי יש לקיים מרחק בין ארון הברית ובין העם הבא אחריו : לפי במדבר י , לג נוסע הארון "ךךך שלשת ןמים" לפני העם , ואילו לפי יהושע ג , ד מבדילות אלפיים אמה בין הארון לבין מחנה ישראל * . תיאור זה מנוגד למסורות שברובד הכוהני , שעל פיהן נמצא הארון בתוך המחנה , כשמסביב לו מערכות השבטים על פי דגליהם : דגל מחנה יהודה במזרח , דגל מחנה ראובן בדרום , דגל מחנה אפרים במערב ודגל מחנה דן בצפון . גם כאשר נמצא המחנה במסע , נשמר סדר זה : "ןנסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המסנת , כאשר ? סנו כן יסעו" ( במדבר ב , יז . ( אין ספק שתיאור אחרון זה מקורו בהשקפה הכוהנית הנוקשה על המעגלים הקונצ : נטריים שמסביב לשכינה : מחנה ישראל מבחוץ , פנימה לו מחנה לוייה , ופנימה לו הכוהנים המשרתים בקודש - ואין לסטות מסידור ס ? מתי זה . לפי סכןמה זו , אין מקום לארון אלוהים כמורה דרך ההולך לפני העם ; במקום הארון מוצאים אנו כאן את הענן כמורה דרך במסעי בני ישראל : " ולפי הץלת ה ^ נן מעל האהל ... יסעו ןני ישראל , ובדקום אשר ישכן שם הץנן שם יטנו ? ני ישראל" ( ט , יז ואילך והשווה י , יא-יב , לד . ( ב . מרד קרח ודתן ואבירם . בפרשה על ההתקוממות נגד הנהגת משה ( פרק טז ) משולבות מסורות שונות : מרד דתן ואבירם , מרד קרח ועדתו ומרד בני לוי בכלל . המתיחות הבולטת ביותר היא בין שתי מסורות : בין המסורת "העממית , " המספרת על מרד דתן ואבירם במשה , ובין המסורת '' הכוהנית , " המספרת על מרד קרח ועדתו באהרן וכהונתו . גם בעונש על חטא המרידה קיים שוני . דתן ואבירם ומשפחותיהם נבלעו באדמה , ואילו קרח ונשיאי העדה נשרפו חיים באש שיצאה מלפני ה' בשעת מבחן הקטרת קטורת . במסגרת איחוד המסורות השונות צורף קרח בשני מקראות לדתן ואבירם ( טז , כד , כז , ( דבר שגרם אי הבנות ביחס לעונשו של קרח : נשרף או נבלע . ? למעשה מצויים לפנינו סיפורים על שתי מרידות שונות . המסורת "העממית" מספרת על התקוממות שבטית נגד הנהגת משה , ואילו המסורת ה"כוהנית" מספרת על ריב מעמדות שבין לוייה וכהונה : הלויים בהנהגת קרח מתקוממים נגד המעמד המועדף של אהרן ובניו . בסיפור ה"כוהני" ניכרת מגמה אטיולוגית - הוא בא להסביר את סיבת ההפרדה בין כוהנים מבני אהרן המשרתים בקודש פנימה לבין הלויים המקיימים עבודת משמרת בלבד . הפרדה זו קיימת כידוע רק ברובד הכוהני שבתורה . גם ריב נשיאי העדה שייך למסורת הכוהנית , שכן המונח "נשיאי העךה" מצוי ברובד הכוהני בלבד . העונש לנשיאים בשרפה באש שיצאה מלפני ה' ( טז , לה , ( הוא עונש טיפוסי לספרות הכוהנית , והשווה האש שיצאה מלפני ה' ואכלה את נדב ואביהוא , שהקטירו לפני ה' בהקריבם אש זרה ( ויקרא י , א-ב . ( ספר דברים , ההולך בעקבות המסורת העממית , אינו מזכיר אמ ^ ם את קרח , כי אם את מרד דתן ואבירם בלבד ( יא , ו . ( ג . פרשת המרגלים . גם בפרשה זו ניתן להבחין בין שתי מסורות שונות ונבדלות זו מזו . לפי המסורת "העממית" ( היהודאית , ( המרגל שהיה נאמן עם ה' והתנגד ליתר המרגלים שהמסו את לב העם , היה כלב ב : ן יפנה ממטה יהודה ( יג , ל ; יד , כד . ( המסורת ה"כוהנית , " שהתגבשה במקדש שילה שבהר אפרים , צירפה לכלב את יהושע בן נון ממטה אפרים והפכה אף אותו למרגל , שהיה נאמן לה' ( יד , ו-ז , ל , לח . ( בכך נוצר איזון בין מסורת שבט יהודה למסורת שבט אפרים . והוא הדין ביחס להיקף תחום הריגול . לפי המסורת ה '' עממית" ( היהודאית , ( הגיע כלב במסע הריגול עד נחל אשכל שבהר חברון ( יג , כב-כג , ( ולפיכך זכה באיזור זה בשעת חלוקת הארץ ( ראה יהושע יד . ( לעומת זאת מספרת המסורת ה"כוהנית" על ריגול בכל תחומי ארץ כנען "ממךבר צן עד ךחב לבא ממת" ( יג , כא , השווה לד , ג , ח . ( בדרך זו נוצר איזון ביחס להיקף הארץ שתרו אותה המרגלים ; המרגלים תרו בארץ כנען בגבולותיה האידיאליים ( ראה פרק לד , ( ולא רק באיזור חברון . על ידי צירוף יהושע לכלב ועל ידי
|
|