|
|
עמוד:32
ניתוח גורמי החשיפה בתקשורת כללי שלושה גורמים קובעים את מידת החשיפה של צה"ל בתקשורת : . 1 דובר צה"ל . . 2 מחלקת ביטחון המידע . . 3 הצנזורה . דובר צה"ל דובר צה"ל הוא הסמכות המקצועית בצה"ל בכל הנוגע לדוברות ולהסברה בארץ ובעולם . הוא הגורם המייעץ בנושאים אלו לרמטכ"ל ולכלל הגופים בצה"ל . מקור התקלה של החשיפה החמורה של צה"ל בתקשורת במלחמת לבנון השנייה היה לדעת כותב המאמר באימוץ התפיסה התקשורתית שהנחתה את צה"ל במהלך ההינתקות מרצועת עזה באוגוסט 2005 ויישומה במלחמת לבנון השנייה , שהחלה ב 12 ביולי . 2006 ב 14 ביוני 2005 קבע הרמטכ"ל דאז דן חלוץ , כי התקשורת היא חלק בלתי נפרד מהמציאות שבה פועל צה"ל . לאור זאת תכנן הרמטכ"ל לפעול בכיוון של פתיחות תקשורתית מרבית אך מבוקרת בהקפדה על כך שכל מפקד המתבטא בתקשורת יעשה זאת ברשות ובסמכות , בכפוף להנחיות דובר צה"ל , שהוא הסמכות המקצועית לכל נושא התקשורת בצה"ל ( אבטחת המידע \ ביטחון שדה לא הוזכרו . ( בכך ככל הנראה ביקש הרמטכ"ל להבטיח שתהיה בקרה על התבטאויות קציני צה"ל . בסיום המלחמה , ב 14 באוגוסט , 2006 הוציא הרמטכ"ל רא"ל דן חלוץ איגרת למפקדי צה"ל , וזו לשונה : " מפקדי צה"ל , המלחמה בלבנון , יותר מכל קודמותיה , מתנהלת תחת זרקור תקשורתי רב עוצמה . מראשית הלחימה נוקט צה"ל במדיניות הסברה נרחבת על פעילותו בהובלת דובר צה"ל ובאמצעות מפקדי הצבא . החשיפה התקשורתית היזומה מאפשרת לציבור בעורף לחוות את מאורעות החזית ולחוש קרבה , אמון והזדהות עם הלוחמים והמפקדים , תוך חיזוק חוסנו וכושר עמידתו אל מול קשיי המלחמה . יחד עם זאת , יש לכיסוי התקשורתי הרחב גם מחיר , בעיקר בחשיפה בלתי מבוקרת של תנועת כוחות , היקפיהם , יעדיהם ועוד . ארגוני הטרור קשובים היטב לכל מילה הנאמרת ולכל תמונה המשודרת באמצעי התקשורת , ומצליחים לא פעם להיערך טוב יותר מול כוחו העדיף של צה"ל , על בסיס מידע הנחשף בתקשורת . מידע בלתי מבוקר מסכן את השגת היעדים ומעמיד בסכנת חיים את הכוחות הלוחמים . אשר על כן , לצד הפתיחות התקשורתית , יש לנקוט מדיניות ביטחון מידע מלווה . במסגרת מדיניות זו , תדריכים וראיונות לתקשורת יבוצעו באישור דובר צה"ל ולאחר תדרוך גורמי ביטחון המידע , תוך הימנעות מפירוט תכניות מבצעיות , סד"כ והיערכות הכוחות , פעילות הכוחות המיוחדים וכשירות האמל"ח . הגנה על המידע מהווה מרכיב חיוני ביכולתו של צה"ל לנצח במערכה הנוכחית , בשימור עליונותו ובהפחתת האיום על חיי הלוחמים . מפקדים , נעשה יחד לשמירה על שלמותה , עצמאותה וביטחונה של ישראל . " יש להצטער על כך שאיגרת דומה לא הופצה ב 12 ביולי , יום פרוץ המלחמה . מחלקת ביטחון המידע הגורם השני הוא מחלקת ביטחון המידע \ ביטחון שדה . תפקידה להנחות את כל שרשרת הפיקוד בצה"ל , כולל דובר צה"ל והצנזורה , באשר למדיניות ההסתרה \ ביטחון המידע , ולפקח על ביצוע הנחיות אלו , כולל מניעת דלף תקשורתי ואחר . חלק מהפיקוח כולל גם ענישה של אלו המפרים את ההוראות . הצנזורה הצנזורה מהווה את הסכר האחרון שבין הגשת מידע הכולל גם מידע מסווג על ידי התקשורת לאישור הצנזורה ( אם מוגש ובדרך כלל מוגש ) ובין פרסומו . הצנזורה פועלת באופן עצמאי על פי מדיניות ההסתרה מחד גיסא , ועל פי החוק מאידך גיסא . על החלטות הצנזורה רובץ צל כבד ומאיים של בג"ץ שניצר , הקובע כי ניתן למנוע פרסומו של מידע כאשר קיימת ודאות ממשית של פגיעה בביטחון המדינה . קביעה גורפת זו עלולה לצמצם מאוד את יכולת הפעולה של הצנזורה . גם ועדת וינוגרד פסקה שיש לקבוע קריטריונים נוספים לאיזון שבין ביטחון המדינה לחופש הביטוי , וכוונתה הייתה שיש להחמיר את הקריטריונים על מנת לחזק את ההגנה על ביטחון המדינה , גם אם על חשבון הזכות לפרסם והזכות לדעת ובמיוחד בעתות חרום . השימוש הציני של העיתונות בביטוי " זכות הציבור לדעת" משרת אותה בעיקר להצדקת פרסומו של מידע מסווג , או פרסום שעלול לפגוע בחוסן הלאומי , בשעה שהציבור ( שנתן לכך ביטוי , אפילו בוטה , במקרים רבים ) הביע את רצונו שלא לדעת , בעיקר בנושאים שהיו עלולים לסכן חיי חיילים ואזרחים . נושא הטיפול התקשורתי בסוגיות הקשורות בחוסן הלאומי בעייתי מאוד . באופן פורמלי , לא ניתן למנוע פרסומים בנושאים אלו מכיוון שהם אינם עומדים בקריטריונים שעל פיהם פועלת צנזורה של מידע שפרסומו יגרום קרוב לוודאי פגיעה של ממש בביטחון המדינה . ככל שמדובר בידיעה או בידיעות אחדות , הדבר הוא בעיקרו במסגרת הוראות החוק . אולם באופן מצטבר , פרסומים אלו גורמים לפגיעה בחוסן הלאומי מחד גיסא , ובחשיפתן של נקודות תורפה לשימוש אפשרי בהן בידי האויב מאידך גיסא . התקשורת בוודאי תטען כי חשיפת הליקויים תורמת לתיקונם ובכך - גם לחוסן הלאומי ; אך ספק אם מערכת הביטחון זקוקה לחשיפה מסוג זה כדי לתקן את הליקויים המערכתיים . ראוי להביא מדבריו של מפקד חיל האוויר לשעבר , אלוף ועדת וינוגרד קבעה שהיו כשלים חמורים וניכרים בתחום אבטחת המידע , ומצאה לנכון להמליץ המלצות מפורטות ונוקבות באשר לאופן תיקון הליקויים שנה לאחר שפורסם דוח הוועדה קבע השופט וינוגרד כי גם הצבא וגם אמצעי התקשורת הפנימו היטב את הלקחים ממלחמת לבנון השנייה בכל הנוגע לדיווח על הלחימה
|
|