|
|
עמוד:17
באדם שלישי שנועד עם רה"מ . לוברני הסיק את המתבקש והתפטר במהרה מתפקידו . " הגילוי הזה , שהוא לא נתן בי אמון מלא , הכה בי . לא ייתכן מצב שבו ראש ממשלה לא נותן אמון מלא בראש הלשכה שלו . אשכול הבין את זה , וכשביקשתי לעזוב את המקום ברגע שנכנסתי , הרגשתי שהקלתי עליו . " שילוב הדרוזים וקידום הסדר פיצויים לפליטים עוד מאז תקופת כהונתו כיועץ רה"מ לענייני ערבים בממשלותיו של בן גוריון , לוברני זוכר היטב שני נושאים שפעל לקידומם . הראשון היה סיפור הצלחה - שילובם של בני העדה הדרוזית בחיי המדינה , ובעיקר בצה"ל , אף שמתנגדים רבים הטילו ספק בנאמנותם . הנושא השני כשל - מאמציו של לוברני לקדם הסדר של תשלום פיצויים כספיים " כאיש סוד המקורב לקברניט , אתה חשוף למעשה לכל המעלות ולכל החולשות שלו . כאשר הציע לי משה שרת להיות מזכירו האישי , הוא ציין בפניי שאני הולך לראות אותו לבוש בתחתונים" לערבים שעזבו את בתיהם ואיבדו את זכויותיהם . " ישנה התנגשות אמיתית בין הצדק שלהם לצדק שלנו , ואני כמובן מצדד בצדק שלנו . אבל מה שניתן לקדם בכסף וברצון טוב - צריך לעשות . נתקלתי בערבים שעומדים ברחוב ורואים יהודים שגרים בבתים שלהם . חשבתי שבזיכרון הקולקטיבי שלהם ייחשב הדבר כגזל . מי שהביא אותי לראייה הזאת היה ראש העדה הקתולית הבישוף חכים , שהיה לימים הפטריארך הקתולי בדמשק , מקסימוס ה . 12 היה לחכים יחס אמביוולנטי לישראל . מצד אחד היה שונא ישראל , ומצד שני היה מעוניין לקבל הטבות . הוא טען שאנחנו צריכים לשלם פיצויים על מה שלקחנו בניסיון להוציא מידה גדולה של ארס ועוקץ מהיחסים בין יהודים לערבים . כדי לבדוק את העניין מעשית , סוכם שאבוא לוותיקן ברומא למפגש עם משלחת של נציגי הפליטים שבראשה תוכנן לעמוד חכים עצמו . " בן גוריון אמנם לא האמין שהערבים יקבלו אישור למהלך , אך נתן את האור הירוק לבדיקת הנושא ולעבודת מטה לקראת מפגש אפשרי ברומא . הנושא טופל בחשאיות מוחלטת כשבסוד העניין הוכנסו רק יעקב הרצוג ממשרד החוץ וראובן אלוני מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל . ההערכה הייתה שמדובר בסכומי עתק , אך הרצוג הסתמך על הבטחה אמריקנית שניתנה לו ממזכיר המדינה האמריקני פוסטר דאלס , בזמן שכיהן כציר בשגרירות ישראל בוושינגטון . לפי אותה הבטחה , ארצות הברית תסייע לישראל אם זו תחליט ביום מן הימים לשלם פיצויים . בעבודת המטה לקראת המפגש ברומא גובש בין השאר מסמך עקרונות לחתימה הדדית כחלק מהסדר פיצויים . בסופו של דבר השיחות ברומא התנהלו מול משלחת נציגים של 35 , 000 פליטים שישבו בלבנון ומחוצה לה , רובם בני העדה היוונית-קתולית , עדתו של חכים . הנציגים שעמם נפגש לוברני אף הביעו נכונות לחתום על המסמך שהוצג בפניהם , אולם בסופו של דבר הטיפול בנושא נקטע לאחר חזרתו של לוברני לישראל . הסיבה העיקרית לכך הייתה התפטרותו של בן גוריון מראשות הממשלה והחלפתו בלוי אשכול . זה בחר שלא להמשיך לעסוק בנושא . קשרים אישיים ומבצעים חשאיים - אידי אמין הידידות עם אידי אמין , לימים שליטה העריץ של אוגנדה , נוצרה מתוך חוויה אורי לוברני - כרטיס ביקור לוברני נולד בשנת 1926 בחיפה . בוגר בית הספר הריאלי בחיפה וחניך תנועת הצופים . בנעוריו התנדב לפלמ"ח והשתתף במפעל ההעפלה . במהלך מלחמת העצמאות ב 1948 שירת כקצין מודיעין בחטיבה 7 ובחטיבת יפתח . אחרי המלחמה הצטרף למשרד החוץ . היה מזכירו של משה שרת , וב 1956 נתמנה לתפקיד היועץ לענייני ערבים לראש ר הממשלה . בשנים 1964-1963 היה מנהל לשכת רה"מ לוי אשכול . לוברני כיהן כשגריר בקניה , באתיופיה ובאיראן . בשנים 2000-1983 היה מתאם פעולות הממשלה בלבנון , עד לנסיגת כוחות צה"ל מהמדינה . מאז הוא משמש יועץ מיוחד לשר הביטחון לעניינים איראניים . השגריר לוברני ורעייתו שרה עם קיסר אתיופיה היילה סילאסי
|
|