|
|
עמוד:40
מודיעין וספר " דגלים מעל הגטו" סיפורו של מרד גטו ורשה מאת משה ארנס , הוצאת ידיעות אחרונות ספריית חמד , 318 , 2009 עמודים עמוס גלבוע * בספר המופת " כוח צביקה" על הלחימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים , מעלה המחבר צביקה גרינגולד את אירועי מרד גטו ורשה כפי שלמד עליהם בקיבוץ לוחמי הגטאות , וכך הוא כותב בין השאר : " בעקבות הגירוש הראשון החליטו נציגי התנועות הפוליטיות הציוניות - השומר הצעיר , דרור , ובני עקיבא - על הקמת ארגון יהודי לוחם ( אי"ל , ( שמטרתו למצוא דרכי התגוננות והתנגדות לאקציות . בראש הארגון , שמנה כ 200 חברים , הועמד מרדכי אנילביץ' מהשומר הצעיר ... " ובתארו את יום המרד הראשון , 19 באפריל , 1943 הוא כותב : " בצהרי היום עלו שני נערים יהודים אל גג בית הספר באחד מבתי הגטו והניפו שני דגלים : הדגל האדום-לבן הפולני , ולצדו דגל כחול-לבן , דגלו של הארגון הצבאי היהודי . " אלו הדגלים בכותרת ספרו של משה ארנס . אבל , מיהו אותו ארגון צבאי יהודי שהניף את הדגלים ? האם זה אותו ארגון שבראשו עמד מרדכי אנילביץ ? ' דומני שהזיכרון ההיסטורי של רבים מאתנו הוא כמו זה של צביקה גרינגולד : מרד גטו ורשה נקשר אצלנו למרדכי אנילביץ' ולכוח היהודי הלוחם שהוא עמד בראשו , שהורכב ממגוון התנועות הפוליטיות השמאלניות \ סוציאליסטיות שהיו דומיננטיות ביישוב היהודי טרם קום המדינה ובעשורים הראשונים שלה . אנחנו גדלנו על הנרטיב של " תנועת העבודה" ועל מרד גטו ורשה . פה ושם נכתב בעבר הרחוק שהנרטיב הזה אינו נכון , אינו משקף את המציאות , וכי במרד גטו ורשה היו למעשה שני כוחות יהודיים לוחמים : הכוח בפיקודו של מרדכי אנילביץ' הידוע ; וכוח של תנועת בית"ר הרוויזניוסטית שנקרא אצ"י ( ארגון צבאי יהודי . ( קיומו של הארגון השני לא זכה לתהודה , אם משום שרוח התקופה עד לשנות ה 80 הייתה " הרוח המפא"יניקית , " ואם משום שלא נותר איש בחיים מלוחמי אצ"י שיספר את סיפורם . ספרו של משה ארנס , מהנדס אווירונאוטיקה במקצועו , שלוש פעמים שר הביטחון של ישראל , שר החוץ ושגריר ישראל בוושינגטון , בא לתקן עוול היסטורי ולהציג את התמונה המלאה , והנכונה מבחינת העובדות על מרד גטו ורשה , שתחילתו ב 19 באפריל וסופו ב 16 במאי . 1943 זהו מחקר המבוסס על מקורות ארכיוניים , ראיונות , סיור בשטח וכלל הספרות הקיימת בנושא . מקום מיוחד במקורות תופסים הדוחות והעדויות של הגרמנים , ובכללם הדוחות היומיים של הגנרל שטרופ שעמד בראש הכוח הגרמני שדיכא את המרד . 13 פרקי הספר מציגים את הרקע הכולל למרד , את ההכנות לקראתו , את המרד ואת אחריתו . שתי תובנות עיקריות עולות מהספר , ובהן ייחודו : הראשונה - במרד גטו ורשה התקוממו ולחמו שני כוחות יהודיים : האחד , הכוח הידוע של מרדכי אנילביץ ; ' האחר היה הכוח של תנועת בית"ר ( אצ"י . ( כוח זה היה מצויד ומאומן טוב יותר מהכוח של אנילביץ' ולא נפל ממנו במספר , ולפי המקורות הגרמניים לחימתו הייתה עזה ביותר , בעיקר בכיכר מורנובסקי , השטח החיוני של הגטו . בראש הכוח הזה עמד פבל פרנקל , דמות חדשה עבורי , ואני מניח שגם עבור רבים אחרים . במילים אחרות , העובדות כהווייתן מציגות לנו בספרו של ארנס מרד יהודי שבראשו עומדים שניים : אנילביץ' ופרנקל . השנייה , והמדהימה כשלעצמה - שני הכוחות היהודיים הללו לא לחמו כגוף אחד , אלא בנפרד . לא היה למעשה שום תיאום אופרטיבי וטקטי ביניהם ; כל הניסיונות לאחד את השורות לא צלחו . ארנס מביא את הסיבות לתופעה התמוהה הזאת , ובמרכזן הקרע האידאולוגי בין שני המחנות . לא יכולתי שלא להיזכר בתיאוריו של יוסיפוס פלביוס על כך שהכוחות היהודיים לא יכלו להתאחד מול התופת הרומאית . האם " מלחמות היהודים" הן קללה נצחית , או לקח מר שחובה עליונה להתעלות מעליו בימי פקודה ? הספר , שלא כמחקרים ' יבשים' וקשים לקריאה , כתוב ברור , קל ונוח לקריאה . נספחיו , הכוללים את הדוחות היום יומיים של הגנרל שטרופ , הם מרתקים ( גם מהבחינה הצבאית גרידא . (! מפה צבעונית מוצגת לקורא כאמצעי המחשה מצוין להבנת תיאורי הקרבות . איני מוסמך לקבוע אם בספר נפלו אי דיוקים היסטוריים ואחרים או לא , אך אין לי ספק שלפנינו ספר תורם ומחדש , וראוי שישמש לא רק ספר קריאה רגיל אלא גם ספר לימוד עבור הנוער שלנו . " Foxbats over Dimona " the Soviets' nuclear gamble in the Six-Day War Yale University Press 2007 . 287 p . Isabella Ginor and Gideon Remez . New Haven ; מתי מייזל ** זה ספר מעניין ומעורר לבחון מחדש את ההיסטוריה של מלחמת ששת הימים . שני המחברים , גינור ורמז , מערערים על ההסברים הידועים באשר לסיבות המלחמה ומציעים הסבר שונה . הם טוענים שהמלחמה פרצה משום שברית המועצות הייתה מעוניינת בה ; היא אשר תכננה אותה ולכן גררה את מצרים לפעולה צבאית . לטענתם , ברית המועצות ביקשה למנוע מישראל פיתוח עוצמה גרעינית , וכדי להשיג מטרה זו יזמה משבר שגרם לפרוץ המלחמה , בהנחה שישראל תובס והכור הגרעיני בדימונה ייהרס . במחקר היסטורי לא מספיק לטעון טענות אלא צריך גם להוכיח אותן , ובכך כשלו המחברים . סיבה ראשונה לכך היא המחסור החמור במקורות ראשוניים * תא"ל ( מיל , ( ' לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ; ** amos 39 @ 012 . net . il ד"ר , היסטוריון , אוניברסיטת תל אביב mayzel @ post . tau . ac . il ;
|
|