|
|
עמוד:38
כל הכבוד הנני מביא אותם מאר ? צפון ( ירמיהו ל"א , ז ( ' דייויד ליטמן מקבל את "אות יקיר הסתר" המקום - ז'נבה . הזמן - ראשית . 1961 דייויד ליטמן , יהודי צעיר יליד אנגליה , קורא את הספר " עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי , " ובלבו מתעוררת תהייה : כיצד ייתכן שהיהודים שישבו מחוץ לתחום הכיבוש של גרמניה הנאצית עשו כה מעט למען אחיהם הסובלים . ומיד מתגלגלת השאלה לשאלה אחרת - " מה אני עושה למען היהודים השרויים במצוקה היום ? את מצוקת הקהילה היהודית במצרים , למשל , מכיר ליטמן בזכות רעייתו ג'יזל , שנמלטה משם עם הוריה בעקבות מהפכת הקצינים . הוא מתחיל להתדפק על דלתותיהם של ארגונים הומניטאריים בעירו ומציע את עזרתו . איש לא נענה לצעיר הגמלוני , עד שהגיע ל . Swiss OSE- שם מפגיש אותו מנהל ארגון הסעד , ז'ק בלוך , עם נפתלי בר גיורא , איש הסוכנות היהודית , שפנה אליו כמה ימים קודם לכן בבקשת סיוע להצלת ילדים יהודיים ממרוקו . בשלב זה אין לליטמן מושג כי ' הסוכנות' משתפת פעולה במבצע זה עם ' המוסד' בראשות איסר הראל , וכי למעשה הוא נכנס למסגרת של פעילות חשאית . מבצע " מוראל" יוצא לדרך . המקום - מרוקו . הזמן - מארס , 1961 חודשיים אחרי טביעת אניית המעפילים " אגוז . " שערי העלייה ממרוקו נעולים . דייויד וג'יזל ליטמן מגיעים לקזבלנקה בשם בדוי , בזהות נוצרית , עם בתם התינוקת דיאנה . הכיסוי - שליח הארגון העולמי למען הילד . OSEAN - הם מתאכסנים באחד המלונות היוקרתיים בעיר , ודייויד מתחיל בביסוס הכיסוי שלו באמצעות טוויית קשרים חברתיים ומגעים עם גורמים רלוונטיים בממשל המרוקני , כולל " גיוס" בכיר באחד משירותי הביטחון המרוקניים . בד בבד הוא מקיים פגישות סתר עם שליחי ' המוסד' אלכס גתמון , גד שחר ופנחס קציר , ועם חברי " המסגרת , " צעירים ציוניים שהתגייסו למבצע העלייה של קהילתם . היעד : העלאת ילדים יהודיים ממרוקו לישראל דרך אירופה . השיטה : קבלת אישור מהשלטונות להוציא ילדים מרוקניים , יהודים ומוסלמים כאחד , לקייטנות קיץ בשווייץ . דייויד מתחיל בארגון הרשימות כדי להוציא לילדים דרכון קולקטיבי - שיטה שהציע אחרי שעמד על כך ששלטונות מרוקו מעדיפים שלא להנפיק לילדים דרכונים אישיים . את רשימות הילדים היהודיים מכינים עבורו חברי " המסגרת . " את רשימת הילדים המוסלמיים מכין דייויד בעזרת השלטונות מקרב ילדיהם של הלוחמים על עצמאות מרוקו . בין ה 26 ביוני ל 24 ביולי 1961 יוצאים 530 ילדים יהודיים , הצעירים שבהם בני שבע , בחמש טיסות לשווייץ , משם יעלו בהמשך לישראל . דייויד ליטמן ומשפחתו נלווים לקבוצה האחרונה . מבצע "מוראל" הגיע לסיומו המוצלח . המקום - ישראל , אתר ההנצחה של קהילת המודיעין והמרכז למורשת המודיעין . הזמן 1 - ביולי , 2009 ארבעה ימים לפני יום הולדתו ה 76 של דייויד ליטמן , המקבל את " אות יקיר הסתר . " האות מוענק על ידי המל"מ וקהילת המודיעין לאנשים , יהודים ושאינם יהודים , שסייעו בהתנדבות וללא כל תמורה למבצעים חשאיים של מדינת ישראל , לעתים תוך סיכון חירותם ואף חייהם . דייויד הוא התשיעי במניין מקבלי האות . באולם רעייתו , שבינתיים התפרסמה במחקריה על יהודי מצרים בכינוי " בת יאור , " בתו אריאן ומשפחתה , קרובי משפחה נוספים , נציגי ה"ילדים , " אנשי ' המוסד' בעבר ובהווה , וחברי עמותת המל"מ . אל"מ ( מיל ( ' יוסי דסקל הציג את נימוקי ועדת הפרס , שקיבלה את המלצת ' המוסד' להעניק לליטמן את האות : " מר ליטמן התנדב ביוזמתו לסייע בהעלאת ילדים יהודיים ממרוקו בשנת . 1961 הוא עשה זאת תוך סיכון מעמדו ומשפחתו , באומץ לב , בתושייה רבה וללא כל תמורה . " נשאו דברים יו"ר המל"מ ולשעבר ראש המוסד אפרים הלוי ; סגן ראש המוסד ר , ' ושמואל טולדאנו , שהיה האחראי מטעם ' המוסד' על מבצעי עלייה חשאיים בתקופת מבצע " מוראל . " כל הדוברים העלו על נס את רוח ההתנדבות של דייויד ליטמן , את תושייתו הרבה ואת נכונותו לסכן את עצמו ואת משפחתו למען הצלת אחים יהודים . זאת , בלי שקיבל כל הכשרה מוקדמת . האות הוענק למר ליטמן על ידי אפרים הלוי , סגן ראש המוסד ר , ' ונציגת הילדים הגברת רוזה רוט . דייויד ליטמן הודה על הענקת האות והסביר את מניעיו בהדגישו את תמיכתה של רעייתו . לדבריו , אלמלא עזרתה קרוב לוודאי שהיה מסיים את דרכו במרוקו בכלא . הוא גם הביע את הערצתו להורים שהיו מוכנים להפקיד את ילדיהם הרכים - ביניהם כאלה ששלחו ל"קייטנה" ארבעה מילדיהם - בידי מה שהוצג בפניהם כארגון לא יהודי , בלי שיהיה להם מושג אם יזכו אי פעם לראותם שוב . בערב הוקרן קטע מסרטו של הבמאי יהודה קווה על דייויד ליטמן ומבצע " מוראל . " מרגשת במיוחד הייתה עדותו של אחד הילדים , ימין כנען , היום אל"מ ( מיל ( ' בחיל המודיעין , על הפרידה ממשפחתו ועל התהייה המלווה אותו עד היום מהיכן שאבה אמו את האומץ והאמונה לתת אותו ביד אנשים שלא הכירה , ובלבד שיגיע לישראל , ומדוע בחרה דווקא בו מכל אחיו ואחיותיו ( ניתן לצפות בסרט במרכז הצפייה של המל"מ . ( יוכי וינטרויב פרס ביטחון ישראל תשס"ט לשני צוותים מאגף המודיעין ביום שלישי 23 ביוני התקיים במשכן הנשיא שבירושלים טקס הענקת פרס ביטחון ישראל במעמד נשיא המדינה שמעון פרס , שר הביטחון אהוד ברק , ומנכ"ל משרד הביטחון פינחס בוכריס . פרס ביטחון ישראל הוענק לשלושה צוותים , מהם שניים נמנים עם אגף המודיעין . פרס אחד הוענק לצוות של אגף המודיעין , על פיתוח ויישום מבצעי של פרויקט טכנו מודיעיני שנותן מענה לסוגיה שבראש סדר העדיפויות . בפרויקט זה באו לידי ביטוי חשיבה מקורית ויצירתיות מן המעלה הראשונה . היישום המבצעי של הפרויקט הניב במישרין הישגים ערכיים מרחיקי לכת בתרומתם לביטחון המדינה . פרס אחד הוענק לצוות של חברת , Vision Map מפא"ת , משרד ראש הממשלה , חיל האוויר וחיל המודיעין , על פיתוח מערכת מתקדמת ביותר שכבר נהפכה למבצעית . המערכת פותחה בידי צוות מצומצם , בעלות נמוכה ובזמן קצר יחסית , והיא מאפשרת להשיג הישגים הגדולים לאין שיעור מאלה שהיו מקובלים עד היום . המערכת נותנת מענה לבעיה מבצעית חשובה ביותר , וזאת לצד יכולות נוספות וייחודיות שהן נדבך מרכזי במיצוי יכולותיו של צה"ל באזור . בכך תורמת המערכת תרומה חשובה ביותר לביטחון ישראל . הפרס השני הוענק לצוות של רפא"ל , מפא"ת , זרוע היבשה ופיקוד העורף , על פיתוחה של מערכת להתרעה על שיגורי רקטות וטילים אל עבר מדינת ישראל . מערכת זו מאפשרת לתושבי העורף להיכנס בזמן למרחבים מוגנים וגם להמשיך בשגרת חיים סבירה במצב חירום . המערכת הופעלה לראשונה בשנת 2004 כאשר חוברה למערך " צבע אדום" " ) שחר אדום" של אותה תקופה ) ביישובי עוטף עזה , והיא סיפקה התרעה לתושבי הצפון בעת מלחמת לבנון השנייה . לאחרונה גם היה לה תפקיד מרכזי בחיזוק יכולת העמידה של תושבי הדרום במבצע " עופרת יצוקה . " ניתן לומר בוודאות כי המערכת הביאה להצלת חייהם של אזרחים רבים , ובכך תרמה תרומה בעלת חשיבות מן המעלה הראשונה לחוסנו של העורף מפני מתקפות של רקטות וטילים .
|
|