לזכרם

עמוד:36

לזכרם יוסי הראל ( המבורגר ) 2008-1918 יוסי , יליד ירושלים , הצטרף ל'הגנה' כבר בגיל . 15 ב 1936 היה מראשוני המתגייסים ליחידה " הנודדת" שהקים יצחק שדה בירושלים , היחידה שפרצה את מחסום ההבלגה והמגננה ואשר סיסמתה הייתה "לצאת את הגדר . " בשנת 1938 היה יוסי מ"העולים לחניתה , " מיתוס בתולדות ההתיישבות בארץ . בחניתה פגש את הקולונל הבריטי צ'רלס אורד וינגייט , " הידיד , " שגייס אותו ליחידה שעתה זה הקים SNS - היא פלגת הלילה המיוחדת . זו הייתה יחידת הקומנדו הראשונה של כוח המגן העברי בארץ , שפעלה על פי תורת לחימה סדורה בחסות הבריטים ובשיתופם . בשנת 1939 שירת יוסי כמ"מ בפו"ש ( פלוגות השדה - הגרעין הקרבי שממנו צמח החי"ש - חילות השדה - ואלה נהפכו לחטיבות הבלתי סדירות של צה"ל בראשיתו . ( ב 1940 הגיע יוסי לכלל מסקנה שיש צורך להירתם למאמץ המלחמה הבריטי נגד גרמניה , ולמרות התנגדות מטה ' ההגנה' התגייס לחיל האוויר הבריטי . לבקשתו , הוצב בטייסת מפציצים במצרים שפעלה בקרבות הקשים בצפון אפריקה ובכרתים . יוסי נפצע במלחמה זו . ב 1942 השתחרר מהצבא הבריטי , שב ארצה והשתייך למסגרת הקבע של ' ההגנה . ' יוסי פעל במשימות מיוחדות של ' ההגנה' עם הבריטים בתקופה המוכרת כ"תקופת השיתוף . " ב 1945 החל את פעילותו במסגרת " המוסד לעלייה ב "' תחת פיקודו של שאול אביגור . תפקידו הבולט בארגון היה הפיקוד על אניות המעפילים הגדולות ביותר : כנסת ישראל 4 , 000 - מעפילים , פאן יורק ו פאן קרשן 15 , 000 - מעפילים , והידועה מכול - אקסודוס היא יציאת אירופה 1947 עם 4 , 500 מעפילים . בסך הכול הביא יוסי לארץ כשליש מכלל המעפילים בעלייה הבלתי לגאלית בדרך הים . יוסי טרח תמיד להדגיש ולהעלות על נס את חלקם של המעפילים במאבק לעלות לארץ . הוא לא הסתפק במילים בלבד , אלא גם פעל להקים אנדרטה בטיילת של תל אביב לכבודם ולזכרם של המעפילים שלא זכו להגיע ארצה . יוסי מיעט להופיע , אך כשדיבר - תמיד סיפר על התרשמותו מהמעפילים . בנוגע לאקסודוס , סיפר : " ראיתי בתפקיד הזה משהו קדוש ולא היה דבר שלא הייתי מוכן לעשות עבורם . בראותי אותם , גם ידעתי שאותנו לא יעצור דבר . חזרתי לאנייה ורק דבר אחד ראיתי - את מבטם של הילדים . " יוסי הספיק גם לשמש שלישו של הרמטכ"ל הראשון רב אלוף יעקב דורי , וכן מזכירו הצבאי והאחראי לביטחונו של הנשיא הראשון חיים ויצמן . ב 1950 פרש ללימודים ימיים בארצות הברית , אך בסוף , 1954 בטרם הספיק לסיימם , נקרא על ידי הרמטכ"ל משה דיין לחזור ולפקד על יחידה 131 באמ"ן . יחידה זו הייתה במחצית השנייה של אותה שנה במצב קשה , לאחר " עסק הביש" במצרים כש 13 מלוחמיה נתפסו במהלך משימה מבצעית . מטה היחידה פורק והיחידה שותקה . יוסי נקרא על מנת לשקם את היחידה והוא עשה זאת ביעילות רבה . פחות משנה לכניסתו לתפקיד הופעלה היחידה שוב בפעילות מבצעית מורכבת , וזו הסתיימה בהצלחה מרשימה . יוסי בנה מטה חדש ופיקד על היחידה במשך שלוש שנים . ב 1957 ביקש לסיים את תפקידו והעביר את שרביט הפיקוד על היחידה לסגנו יוסקה יריב ז"ל . ב 1958 פנה יוסי לעסקים פרטיים . יוסי לא היה מן הדוברים , לא נטה להתראיין ולא חיפש פרסום לעצמו . כשהגיע לגבורות כתב עליו הסופר יורם קניוק ספר ושמו אקסודוס - אודיסאה של מפקד . יוסי היה איש של עשייה . הוא סלד מפוליטיקה וכאב את הנעשה במדינה בשנים האחרונות . פשטות הליכותיו הייתה לגמרי מנוגדת לחלקו הנכבד בכמה מהמיתוסים שליוו את המדינה - חניתה , וינגייט , אקסודוס , פרשת לבון - כמו גם לעובדה שהצליח בעסקיו והיה לאיש אמיד . " יוסי היה ונשאר כל ימיו איש שטח" - כתב עליו יורם קניוק בספרו - " הפעילות אצלו התבטאה בהפנמת האירוע ותרגומו למעשים . את רגשותיו נעל מאחורי מנעול ובריח . יצירתיותו - במעשים . והוא מתעלה על עצמו כשנדרשים ממנו דברים גדולים מעל ומעבר למידות בהן הוא מודד את עצמו . " יוסי הניח אישה - ג'ולי , ושלושה ילדים - נורית , דוד ושרון . מותו הותיר תחושה של אובדן אצל מי שזכה להכירו , אובדן של איכות ייחודית נדירה , של אישיות , של מפקד ! יהי זכרו ברוך ! ישעיהו וייסיד 2009-1922 אישמיוחדבמינו . כל ראשי אמ"ן ומפקדי היחידות ב ת ק ו פ ת ו הכירוהו אישית , העריכו וחיבבו אותו . אין פינה או אתר בחמ"ן שלא נראות בהם טביעות אצבעותיו של האיש ויחידתו . כאשר הוחלט בחיל המודיעין , מטעמי סודיות ומידור , להקים יחידה של החיל שתעסוק בעבודות בינוי , תחזוקה ואחסון בתוך מתקני חמ"ן , הוטלה משימת ההקמה והאיוש על אע"צ ישעיהו וייסיד , אשר לימים גויס לצבא הקבע והתקדם עד לדרגת סא"ל . וייסיד ריכז סביבו קבוצה של עובדים , שרובם היו יוצאי בולגריה וכל אחד מהם שלט בלפחות שניים ממקצועות הבינוי והתחזוקה כך שהייתה זו מסגרת בעלת כישורי ביצוע מגוונים ויעילים . חבורה זאת זכתה חיש מהר לכינוי החיבה " הבולגרים , " והקרובים לישעיהו עצמו נהגו לפנות אליו בשמו הבולגרי "שרקו . " שנים רבות עבד האיש במחיצתי או בקרבתי ( חלק מהזמן הייתי מהנהנים משירותי יחידתו וחלק מהזמן כמפקדו , ( ושתיים מתכונותיו נחרתו בזיכרוני : מעולם לא ראיתיו כועס ; הכול נעשה על ידו וסביבו ברוח טובה , בנועם ובחביבות חברית בלתי אמצעית . תכונה שנייה שבה ניחן האיש הייתה שמעולם לא שמעתי מפיו תגובה כמו " לא , איננו יכולים לבצע . " לעתים , תוך סיכון אישי ממשי , ביצעו הוא ואנשיו כל משימה שהוטלה עליהם . היו בעבודות שביצעה היחידה גילויים של מסירות אין קץ , ביום ובלילה , בחגים ובשבתות , בשטח המדינה ומחוצה לה , וברמת ביצוע ראויה לציון ולהערכה . סא"ל ישעיהו וייסיד השתחרר משירות קבע בשנת 1989 לאחר 40 שנות שירות . יהי זכרו של האיש נצור אתנו לעד ! אל"מ ( מיל ( ' אריה זמירי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא