|
|
עמוד:33
אביהו בן נון , בהתייחסו לחלקה החשוב של התקשורת בהשפעה על התדמית של תוצאות מלחמה . אלוף בן נון טען כי במלחמת ששת הימים - שבה לא היה כל צל של ספק בניצחון המכריע של צה"ל ועוד יותר של חיל האוויר הישראלי - היה כפסע בלבד בין הניצחון האווירי המוחץ ובין האפשרות של כישלון תקשורתי-תעמולתי חמור , שהיה עלול לפגוע בהמשך הלחימה ובתוצאותיה אילו היה מתפרסם שביום הלחימה הראשון איבדנו 19 טייסים ( מהם 16 הרוגים , ( שהיו כשבעה אחוזים מטייסי הקרב של חיל האוויר , כולל טייסי ה"פוגה מגיסטר . " זהו שיעור שחיקה עצום , ושום חיל אוויר אינו מסוגל להמשיך לפעול בנתונים כאלה לאורך זמן . בהקשר זה יש לציין את דבריו של פרופ' אשר ססר , שאילו התקשורת הישראלית הייתה מדווחת על חללי גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים באופן שדיווחה על חללי מלחמת לבנון השנייה - תוצאות המלחמה היו שונות בתכלית . החשיפה ב"עופרת יצוקה" ההערכה המקובלת היא שככל שאמצעי התקשורת משתכללים ונעשים זמינים יותר , וככל שמתרבות החברות המספקות תקשורת והתחרות ביניהן גדלה , כך גם נעשית התקשורת נגישה יותר ומעורבת יותר בכל תחומי החיים וכמובן גם בתחום הביטחוני-צבאי . התקדימים שנקבעו הם רק נקודת פתיחה לפריצה נוספת בתחום המעורבות התקשורתית , וכביכול לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור . במלחמת המפרץ הוכיחו האמריקנים שאין הדבר נכון בהכרח , וכי מדיניות אחרת יכולה להביא תוצאות שונות גם בעידן הרוויה התקשורתית . דוגמה נוספת , שהיא ליבת המאמר , זו ההשוואה בין החשיפה המוגזמת לתקשורת במלחמת לבנון השנייה ובין תיחום מעורבות התקשורת בגבולות נכונים במבצע " עופרת יצוקה . " שנה לאחר שפורסם דוח הוועדה קבע השופט וינוגרד כי גם הצבא וגם אמצעי התקשורת הפנימו היטב את הלקחים ממלחמת לבנון השנייה בכל הנוגע לדיווח על הלחימה . באשר לאבטחת המידע והתנהלות הצבא כלפי התקשורת בעת הלחימה בעזה - יושמו מסקנות הוועדה . שרתה אווירה של שמירה על ביטחון המידע בקרב העיתונאים ; ההדלפות פחתו באופן ניכר , לא הייתה תחרות על " סקופים , " התקשורת שיתפה פעולה עם הצנזורה , וכמעט שלא היו הפרות של מגבלות הצנזורה . דובר צה"ל שינה לחלוטין את דפוסי ההתנהלות התקשורתית במבצע " עופרת יצוקה . " זה היה הדובר עצמו , אבי בניהו , שתדרך את הציבור ואת העיתונאים באופן אישי ואשר היה מעורה באירועים המבצעיים ובמגבלות הפרסום גם יחד , והוא עשה זאת היטב . זאת , לעומת ריבוי המתדרכים במלחמת לבנון השנייה , שהיו בקיאים בפרטים המבצעיים אך לא הייתה להם מודעות ביטחונית . מהלקחים שיושמו ואשר תרמו מאוד לשמירת ביטחון המידע במבצע "עופרת יצוקה , " ראוי להזכיר את אלה : . 1 אי הכנסת טלפונים סלולאריים לשטחי הלחימה . . 2 אי שימוש בזימוניות בלתי מסווגות . . 3 איסור על הכנסת כתבים לשטחי הלחימה , חוץ ממקרים יחידים ובבקרה הדוקה . . 4 איסור על שידורים ישירים משדה הקרב ועל נוכחות עיתונאים בחדרי המלחמה ובחדרי הפיקוד הקדמיים . הדלפות מכת ההדלפות היא אחת הרעות החולות של החברה הישראלית . באופן טבעי , היא ממוקדת במערכת הצבאיתביטחונית ובמערכת המדינית , אך ידה גם במערכות כלכליות , חברתיות ומשפטיות ואחרות , שם היא כבר נורמה מקובלת . הדלפה היא שיטה לפרסם חומר בעל חשיבות צבאית או מדינית בידי גורם המעוניין לשמור על חשאיותו מתוך מטרה להשיג רווחי תדמית אישיים , או לפגוע ביריבים ו \ או לנטרל רעיונות , עמדות והחלטות בלתי רצויות מבחינת המדליף . כאשר יש במידע המודלף רגישות ביטחונית גבוהה , הוא מודלף ומפורסם בחו"ל כדי לעקוף את הצנזורה , ואחר כך מצוטט באמצעי התקשורת בישראל .
|
|