|
|
עמוד:31
חשיפת צה"ל בתקשורת במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה" יואב דייגי * מטרת המאמר מטרת המאמר לבחון את התמורות שחלו בחשיפת צה"ל לתקשורת בין מלחמת לבנון השנייה למבצע " עופרת יצוקה" על פי : . 1 לקחי מלחמת לבנון השנייה כפי שבאו לידי ביטוי במסקנות ועדת וינוגרד . . 2 בדיקת יישום הלקחים על ידי שר הביטחון , הרמטכ"ל ושאר הגורמים . במאמר תתואר חשיפת צה"ל בתקשורת בעת מלחמת לבנון השנייה לעומת חשיפתו במבצע " עופרת יצוקה . " כמו כן תתואר ותנותח פעילות דובר צה"ל , הצנזורה הצבאית ומחלקת ביטחון המידע , ומתוך כך - מידת החשיפה של צה"ל בתקשורת בשני האירועים . המאמר ידון גם בכמה סוגיות הקשורות ביחסי צבא-תקשורת , כגון חלקה של התקשורת בחוסן הלאומי , והשאלה אם אנו נעים על ציר הזמן בנתיב חד כיווני שבו גוברת החשיפה לתקשורת . פרק מיוחד מוקדש לסוגיה הכואבת של הדלפות ודרכי ההתמודדות עמן . המאמר מבוסס כמובן על חומר גלוי בלבד , והמסקנות על אחריות הכותב בלבד . חשיפת צה"ל בתקשורת במהלך מלחמת לבנון השנייה החשיפה ניתן לקבוע בוודאות כי למרות השוני מבחינת אופי הלחימה והיקפה , בין מלחמת לבנון השנייה ( יולי ( 2006 ובין מבצע " עופרת יצוקה" ברצועת עזה ( דצמבר , ( 2008 חלה תמורה משמעותית לחיוב בנושא חשיפת צה"ל לתקשורת במהלך האירועים . מדיניותו והתנהלותו של צה"ל כלפי התקשורת במלחמת לבנון השנייה גרמו לחשיפה חסרת תקדים של צה"ל שהסבה נזקים מודיעיניים חמורים וסייעה לשירותי המודיעין של האויב והיריב ( אף שהלחימה הייתה בחיזבאללה בלבד . ( הסיקור התקשורתי האינטנסיבי והמזיק של תהליכי קבלת ההחלטות - דיונים במטכ"ל ובמשרד הביטחון , אישורים בקבינט , במליאת הממשלה ובכיוון ההפוך של מתן הנחיות לצה"ל - סיקור זה גרם לחשיפת מהלכים אופרטיביים וטקטיים מתוכננים , כמו התכנית לכבוש רצועה בת שלושה ק"מ מצפון לקו הגבול ואחר כך רצועת ביטחון בעומק שישה ק"מ , ובהמשך להגיע לליטאני בלי לכבוש את צור , וכן הלאה . התקשורת פרסמה כמה אוגדות גויסו וציינה את מספרן , נחשפו מספרי חטיבות וגדודים , לוחות זמנים לגיוס , סוגי האימונים שאומנו הגייסות טרם כניסה לקרב ; דווח על חוסר מוכנות של הכוחות , מחסור בציוד , תקלות בהספקת מזון , צירי תנועה ועוד . מפקדים רואיינו באשר למשימותיהם לפני הכניסה לקרב , נמסרו פרטים על האיגוף האנכי , דווח על המבצעים המיוחדים בבעל בק ועל מבצע השייטת בצור להריגת שלושת המחבלים , וכל זאת בתיעוד מדויק של אופן ההגעה והפינוי מהיעד ושל אמצעי הלחימה שהפעיל הכוח . על כל אלה יש להוסיף את הפרשנויות של קצינים בכירים בדימוס ושל כתבים , שניזונו מהדלפות טריות ואשר ציירו תמונת מודיעין מדויקת של כוחותינו ושל כוחות האויב והערכות המצב בזמן אמת . אלה היו בוודאי מאירות עיניים ואוזניים גם לגורמי המודיעין של האויב והיריב , אשר עקבו אחר הנעשה בישראל בעת המלחמה ולאחריה כדי להפיק לקחים . הנזק שנגרם הדיווחים המדויקים בזמן אמת על אודות נפילות הקטיושות והרקטות ותיאורי הנזק הפיזי והמוראלי שנגרם , היו בעלי ערך רב לאויב - סוריה , איראן , מדינות נוספות וחיזבאללה - והיה להם משקל רב בפגיעה בתדמית המרתיעה של צה"ל ומדינת ישראל . ההרתעה מורכבת משלושה גורמים : . 1 כושרו של הצבא ויכולתו להכריע את האויבים . . 2 כושרו הנתפס של הצבא בעיני האויב . . 3 נחישות ההנהגה להפעיל את הכוח הצבאי ( שהוא פועל יוצא גם של חוסן העורף , המעמד הבין לאומי ועוד . ( שני המרכיבים האחרונים ( הכושר הנתפס והנחישות ) נפגעו . אמנם הפרסומים חשפו והטמיעו בתודעה את היכולת האווירית הגדולה - בתקיפות יום ותקיפות לילה שנעשו בדייקנות ובאינטנסיביות על בסיס מודיעין מדויק - ואת כושר הנחתת הכוחות מהאוויר . אולם נפגעה התדמית של עוצמת השריון בגלל פגיעותו לטילי נ"ט , ונפגעה תדמית הנחישות של כוחות החי"ר להילחם באויב עיקש . כמו כן דווח שוב ושוב על ההססנות של ההנהגה המדינית והצבאית לבצע מהלכים צבאיים משמעותיים . ונוסף על כל אלו הובלטה שוב הרגישות הישראלית לאבדות ולפגיעות בחזית ובעורף . נושא חשוב זה זכה לטיפול יסודי ומעמיק של ועדת וינוגרד , והיא ייחדה לו פרקים נרחבים בדוח המסכם שלה . הוועדה קבעה שהיו כשלים חמורים וניכרים בתחום אבטחת המידע , ומצאה לנכון להמליץ המלצות מפורטות ונוקבות באשר לאופן תיקון הליקויים . במלחמת לבנון השנייה התקשורת פרסמה כמה אוגדות גויסו וציינה את מספרן , נחשפו מספרי חטיבות וגדודים , לוחות זמנים לגיוס , סוגי האימונים שאומנו הגייסות טרם כניסה לקרב ; דווח על חוסר מוכנות של הכוחות , מחסור בציוד , תקלות בהספקת מזון , צירי תנועה ועוד * אל"מ ( מיל , ( ' לשעבר ראש מחלקת ביטחון שדה
|
|