|
|
עמוד:29
נתניהו , שלפיהם אסרה ארצות הברית על ישראל לנקוט פעולה צבאית עצמאית נגד מתקני הגרעין באיראן , אפילו אם תיחום הזמן שתגדיר וושינגטון לשיח עם טהרן לא יישא חן בעיני ירושלים . מה שכנראה כן מטריד את אחמדינג'ד זו יכולת המודיעין המפותחת של ישראל לאתר כל שינוי והתפתחות בפרויקט הגרעין , בבת עינו , ואולי גם לעקוב באופן אישי אחריו ( אפילו אם אין כל עניין במשימה כזו . ( אין זה מרחיק לכת להניח שחשיפת פרויקט העשרת האורניום בנתאנז , כבר באוגוסט , 2002 הייתה מכה מתחת לחגורה למנהיגות האיראנית . בין שגורמי אופוזיציה גולים ובין שגורמים אחרים עמדו מאחורי הפרסום , הפרסום חשף את ערוות טהרן ברבים ויצר את הפלטפורמה המרכזית להיאבק בה במסגרות הבין לאומיות השונות . ערים לעיניים המודיעיניות הבולשות סביב , מנהיגי איראן מתנהגים לכאורה כאילו אין להם מה להסתיר , אך בוודאי הם מוטרדים מאוד מיכולות המערב בכלל וישראל בפרט , לעקוב מעקב מודיעיני ( באמצעות לוויינים ואמצעי איסוף אחרים ) אחר התקדמות הפרויקט ורכיביו העלומים האחרים , שהוסתרו עד כה בהצלחה . בסך הכול , במציאות של הערכת סיכון נמוך לתקיפה ( בצד טהרן , ( יש מקום להניח שיכולות המודיעין הישראליות הן המרתיעות כיום את איראן , כנראה יותר מכול . לא ניתן להשלים את ה"טור דה הוריזון" האזורי בלי שנביט בנעשה בסמוך כל כך אלינו , בגבול רצועת עזה . את השקט היחסי בזירה זו מאז נגמר מבצע " עופרת יצוקה" אפשר לייחס לכמה גורמי הרתעה , אך ברור שיכולות המודיעין הישראלי ( שב"כ ואמ"ן ) הן מן הדומיננטיות שבהם . לא בכדי שהתה הנהגת חמאס במשך כל המבצע ( ואחריו ) מתחת לפני האדמה . החלטת הנייה , אל זהאר והמפקדים הבכירים האחרים להסתתר נבעה מהחשש שיאותרו בידי המודיעין הישראלי וכי גורלם יהיה כשל שיח' יאסין ורנתיסי . אם לא היה ברור להם קודם לכן , המבצע בוודאי הבהיר למנהיגי חמאס עד כמה גדול היה חלקו של המודיעין בהשגת 15 היכולת לתקוף מטרות עם פתיחת המבצע ובמהלכו . זה היה תנאי הכרחי , אולי יותר מאי פעם , להוצאת המבצע אל הפועל . ובסך הכול , בין רכזי השב"כ הפעילים בשטח , אמצעי התצפית המשוכללים של מודיעין השדה , המזל"טים המרחפים ממעל ואמצעי ההאזנה החודרים לכל מי שפולט אות אלקטרוני - הנוכחות המודיעינית כגורם מרתיע כלפי הפלסטינים בכלל , וערביי עזה בפרט , דומיננטית מאוד . הכרעה המעבר ההיסטורי מלחימה בעצימות גבוהה לעידן הלחימה בעצימות נמוכה מקשה מאוד להשיג הכרעות בשדה הקרב , אם בכלל . אייקונים קלאסיים של הכרעות-עבר - כיבוש סיני בשישה ימי לחימה תוך השמדת מרבית הצבא המצרי ; כיבוש מהיר של הגדה המערבית ושל רמת הגולן והשמדת כוחות צבא גדולים של ירדן וסוריה ; התייצבות בקילומטר ה 101 בכביש קהיר-סואץ ; ירי ארטילרי מאזור תל שמס לעבר פרברי דמשק ; ואף כיבושה של בירת לבנון , ביירות - כל אלה אינם וכנראה גם לא יהיו עוד , לפחות בטווח הנראה לעין . את הגדרת ההכרעה הקלאסית ( כיבוש שטח והשמדת אויב ) ניתן להחליף בהגדרה הזאת : ניהול מאבק ולחימה עם אויבי ישראל ויריביה , תוך שימור עליונות בולטת בזירה המדינית ובשדות הקרב המעשיים והווירטואליים , כך שיסייע באופן ישיר לשמר את ייעוד המדינה ולהשיג את האינטרסים שלה , מטרותיה ויעדיה . מבחינה מעשית , אף שמערכת הביטחון אינה פטורה מחובת שימור יכולת ההכרעה במובנה הקלאסי ( למשל בזירה הסורית , ( הרי זו הוחלפה במידה רבה ביכולת לפגוע כדי : להשהות תהליכים אסטרטגיים מאיימים ; לבצע סיכול ממוקד ; לרכוש מטרות רחבות היקף ; ולשלוט במאבק על התודעה . . 15 לדברי קמנ"ר היוצא , תא"ל יובל חלמיש , " במבצע הותקפו מהאוויר ומהקרקע 3 , 000 מטרות , 2 , 000 מהן על בסיס ' בנק היעדים' המודיעיני שהוכן מראש . " יובל חלמיש , "מודיעין יצוק סייע לעופרת , " בתוך : מבט מל"מ , גיליון , 53 אפריל , 2009 עמ' . 4
|
|