מודיעיון

עמוד:27

4 עד כמה הוא מסובך אם לא בלתי אפשרי , לא הורידו במאום מאחריות הקהילה ואף הגדילו אותה . העדות לכך ניכרת בכל צעד ושעל של התנהלות גופי המודיעין לאחר המלחמה , עד היום : החל בהקמת גופי מחקר חדשים ויצירת פלורליזם מחקרי בין היחידות בקהילה ובתוכן ; עבור לחיזוק הקשר עם גופי המחקר האקדמיים , בניית גופי בקרה ונקיטת שיטת האיפכא-מסתברא ( פרקליט השטן ;( וכלה באימוץ מיטב הטכנולוגיות ויכולות המחשוב לשירות יעד זה . המעבר להתמודדות עם עימות בעצימות נמוכה הפך את אתגר ההתרעה המודיעינית למורכב ומסובך יותר . מחד גיסא , גם אם פחתו מקומה של ההתרעה למלחמה בצי"ח האיסופי ותשומת הלב המחקרית כלפיה , היא בוודאי לא הוסרה מסדר היום של גופי הקהילה . זו כנראה פריבילגיה 5 שקהילת המודיעין אינה יכולה להרשות לעצמה ( ודאי בנסיבות שבהן איראן מדברת על השמדת מדינת ישראל ; בעת ש"החזית המזרחית" ש"קרסה" לאחר ניצחון ארצות הברית בעיראק עלולה להשתקם ולקום מחדש בהובלת איראן ; כל עוד האסלאם הרדיקאלי מאיים על יציבות משטרים במדינות האזור ; ובמיוחד - כאשר פיתוח מקורות איסוף חדשים ובניית יכולות מחקריות רציניות דורשים זמן ממושך . ( מאידך גיסא , הקהילה נדרשה לפתח יכולות התרעה על ניסיונות פיגוע של גופי הטרור , משימה שהתחדדה במיוחד נוכח מתקפת טרור המתאבדים באינתיפאדה השנייה . האיום על האוכלוסייה האזרחית בעומק מדינת ישראל מחייב התגייסות מוחלטת לבניית יכולות סיכול כלפי פעולות טרור , שלעתים מבוצעות לא רק בידי ארגוני הטרור אלא אפילו כיוזמה פרטית של קבוצה מצומצמת או אף אדם יחיד , שהסיכוי לאתרו מבעוד מועד מוגבל . ובכל זאת , קשה שלא להשתאות משיעורי ההצלחה המדהימים של שירות הביטחון הכללי ( בשת"ף עם אמ"ן וגופים אחרים ) לסכל את 6 פיגועי הטרור הפלסטיני . הצלחה מקצועית זו אכן הייתה תעודת כבוד לקהילה ומושא לקנאת גופי מודיעין אחרים בעולם , ולא זו בלבד אלא היא גם אפשרה לישראל להמשיך לשגשג ולצמוח מבחינה כלכלית , ולתושבים - להמשיך לחיות בדפוס חיים נורמאלי , כמעט לחלוטין . יכולת ההתרעה של קהילת המודיעין לנוכח אתגרי הלחימה נמוכת העצימות מן הסתם איננה אבסולוטית . ללא התרעה , ההפתעה גובה מחיר כואב בחיי אדם . כך באותם פיגועים מועטים , שלצערנו בכל זאת מתממשים ; במעט הפיגועים נגד אובייקטים יהודיים בחו"ל ; בירי הנמשך זה שנים של רקטות " קסאם" על יישובי עוטף עזה ( שדוכא כמעט לחלוטין אחרי מבצע " עופרת יצוקה . ( " אך גם כשלי התרעה נקודתיים אלה רחוקים מליצור איום קיומי של ממש על מדינת ישראל . חשובים ומשמעותיים ככל שיהיו השינויים שחלו בתפקיד גופי המודיעין בתחום ההתרעה , ההערכה והסיוע להרכשת מטרות , הרי מרשימה יותר העמקת אחיזת גופי המודיעין בשני התחומים האחרים של תפיסת הביטחון הקלאסית - ההרתעה וההכרעה . הרתעה יכולת ההרתעה של ישראל לאורך השנים הושתתה בין השאר על מצג של הנהגה איכותית ומשטר יציב , של חברה חסונה , שוויונית ודמוקרטית . אלה נסדקו משהו בשנים האחרונות , וכנראה כבר פחת מקומם בדמות העוצמה של ישראל . ההרתעה הייתה בנויה גם על מארג יחסיה המצוינים של ישראל עם ארצות הברית , ועל הבנה ברורה שזו תהיה לימינה כמעט בכל עת שתזדקק לה . נתון יסודי זה לא השתנה בשמונה שנות כהונת בוש בבית הלבן ( ומסר המחויבות אולי אף התחזק , ( אך דומה שהמשבר הכלכלי הגלובלי ששורשיו בארצות הברית , ובעיקר חוסר ההצלחה המעשית של ההתנהלות האמריקנית באזור ( עיראק , אפגניסטן , פקיסטן וחוסר היכולת - לפחות לפי שעה - לעצור את תהליכי ההתגרענות של איראן ) - כל אלה החלישו את דמות האח הבכור של ישראל כגורם גלובלי כל-יכול , או כבריון המרתיע של השכונה המזרח תיכונית . העברת שרביט הנשיאות בוושינגטון בינואר 2009 לידי ברק אובמה יצרה לישראל בעיה נוספת , שהשתקפה היטב 7 בנאום נשיא ארצות הברית במצרים : וושינגטון החדשה מאותתת ברורות כי בניגוד לעבר , ירושלים תצטרך להתנהל בדרך המצופה ממנה , כחלק מהמתווה הכולל של מדיניות החוץ האמריקנית להשיג פתרון אזורי . בסך הכול , קשה להניח כי לנתוני יסוד חדשים אלה אין השפעה מזיקה על דמות ההרתעה הכוללת של ישראל . אשר למגרש הביטחוני , אם נתעלם מאלה שבכלל כופרים 8 בעצם קיומה של יכולת הרתעה ישראלית , ייאמר שעם דעיכת העימותים בעצימות גבוהה נשחקה גם ההרתעה שנבנתה על ניצחונות בזק בהסתערויות ענק של עוצבות ששעטו עשרות ומאות של קילומטרים לעומק שטח האויב . מיתוס השריון הצה"לי , כאבן הראשה בהרתעה הישראלית , נפגע קשות בפועל , קהילת המודיעין על כל גופיה ניצבת , כבר זמן לא קצר , במרכז במת העשייה הלאומית . משחקן חמישייה רגיל היא נהפכה ל"שחקן ציר" מרכזי ביותר , שחיוניותו ונטל האחריות שעל כתפיו להתמיד ולנצח ( לשמר את ייעודה של המדינה , את אינטרסיה הלאומיים , את מטרותיה ויעדיה ) - רק גוברים והולכים . 4 על פי הגדרתו הזהירה של אפרים קם : ... " ייתכן ... שהצלחת האויב להפתיע במתקפתו הינה התופעה הרגילה , ואילו הצלחת הצד המופתע למנוע הפתעה היא היוצאת דופן ... ההיסטוריה אינה מספקת עידוד לקורבנותיה האפשריים של מתקפת הפתע . " ... מתוך : אפרים קם , מתקפת פתע , מערכות \ משרד הביטחון ההוצאה לאור , המרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה , , 1990 ע"ע . 5 . 265-6 או בלשונו של ראש אמ"ן לשעבר , אלוף זאבי : " יש הטוענים כי המודיעין מתיימר לתת התרעה . אני חושב שבמצבה הביטחוני של מדינת ישראל , אין למודיעין ברירה , הוא חייב לתת התרעה . למרות הכול , יש צורך בהתרעה של המודיעין , שכן לעת הזו אין בנמצא גוף אחר שימלא את החלל הזה . מתוך : אהרון זאבי ( פרקש , ( " המודיעין בעין בוחנת : לקחים ומסקנות , " עדכן אסטרטגי , כרך , 9 גיליון , 4 מארס , 2007 עמ' 80 . 6 . 43 אחוזים ומעלה הצלחה בסיכול הניסיונות לביצוע פיגועי התאבדות אחרי " חומת מגן . " יצחק בן ישראל , " התמודדות עם טרור המתאבדים - המקרה הישראלי , " אצל חגי גולן ושאול שי , פצצה מתקתקת , מערכות , משרד הביטחון ההוצאה לאור , , 2006 עמ' . 7 . 16 "נאום הפיוס עם האומה האסלאמית , " אוניברסיטת קהיר , 4 ביוני . 8 . 2009 וראו לעניין זה למשל את מאמרו של גבי שפר , הטוען כי ... " אפשר לקבוע כמעט בוודאות שלישראל , כמו למדינות גדולות וחזקות ממנה , לא הייתה ואין עתה יכולת הרתעה נגד האויבים הברורים והסמויים שלה . " ... מתוך : Ynet דעות , 29 באפריל . http : // www . ynet . co . il / articles / 0 , 7340 , L-3536856 , 00 . html , 2008

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא