|
|
עמוד:19
הממשלה בלבנון תחת ממשלות שונות בראשות שמיר , פרס , רבין , נתניהו , ברק ושרון . הנחת העבודה של לוברני הייתה כי על ישראל לסגת מלבנון . הוא לא היה שותף לקונספציה שחיפשה לכונן " סדר ישראלי" בלבנון , בין באמצעות הנוצרים בהנהגת בשיר ג'ומייל ' ) המוסד ( ' ובין באמצעות הדרוזים בהקמת " דרוזיסטאן , " רעיון שתמכו בו גורמים ישראלים שונים . שלא כעמדת צה"ל באותם ימים , לוברני האמין שיש לסיים את הנוכחות הצבאית של ישראל בשטח לבנון בהסדר , כשברור לו שיהיה זה אפשרי רק תמורת נסיגה ישראלית " עד הגרגר האחרון . " היום , הוא אומר , ניתן לומר בביטחון שהמעורבות האיראנית בלבנון טרפה את הקלפים ושינתה את תמונת המצב מיסודה . הוא מגלה כי הסב את תשומת לבו של שר הביטחון יצחק רבין לכך שחיזבאללה גלש ממרחב ההשפעה של סוריה אל חיקה של איראן . טהרן ביקשה עתה להפוך את לבנון לבסיס ליצוא המהפכה האסלאמית אל המרחב המזרח תיכוני כולו . רבין הטיל על לוברני לעקוב אחר הנעשה באיראן , והקצה לצורך כך תקציב ראשוני של 200 אלף דולר . לוברני חושש מאוד מהמשך התחזקותו של חיזבאללה , גם אם תוצאות הבחירות האחרונות שהתקיימו במדינה מציגות תמונה אחרת . הוא מעריך כי תשומות משמעותיות של ממשל אובמה , הסעודים ואחרים , עצרו את התהליך לפי שעה . מדירים שינה מעיניו : שבויים ונעדרים , איראן " החיידק האיראני מלווה אותי עד היום כמו החיידק שמקנן בי בהקשר הטיפול בעניין השבויים והנעדרים שפעלתי לקידומו עם עו"ד אורי סלונים וסגני אל"מ ( דימ ( ' ד"ר ראובן ארליך . זכיתי שהבאנו את המכתבים הראשונים ותמונות מרון ארד , הנווט הנעדר . העברנו מכתב מתמי אל רון בתקופה שעדיין היה בידיו של נביה ברי , מנהיג אמל . חייתי את העניין הזה בצורה מאוד אינטנסיבית ושוחקת . אורי סלונים ריכז את הקשר עם המשפחה בצורה בלתי רגילה , בדבקות , באהבה ובכישרון . עד היום , מדי בוקר כאשר אני מתגלח , אני נזכר ברון ארד ואני שואל את עצמי האם יש משהו שלא עשיתי , שלא פעלתי כשורה ? אין לי על כך תשובה . נושא זה נכנס לך לנשמה , אתה לא יכול להיפרד ממנו , ואני מתייסר על כך עד היום . " כשמדובר במו"מ לשחרור חיילים חטופים , לוברני נוקט גישה עקרונית המתבססת על ההנחה שהערבים ירצו תמיד לסחוט מאתנו את המקסימום . עלינו לשים לעצמנו סייגים וקווים אדומים למחיר שנהיה מוכנים לשלם . לצורך כך , הוא אומר , " עלינו להיות מוכנים לחנך את החיילים ואת הציבור . " גם החיידק הפרסי איננו מרפה מלוברני . הוא היה הראשון שהתריע , בעת שהיה שגריר ישראל בטהרן , על המהפכה העומדת בשער , שנה לפני שפרצה . באותם ימים של סוף שנות ה 70 הגיעו יחסי איראן וישראל לשיא , ושיתוף הפעולה ביניהן פרח . מאמציו לשכנע את שר החוץ דיין לתכנן את האפשרות שנציגי ישראל באיראן יגורשו אם משטרו של השאה יקרוס , העלו חרס . גם היום לוברני רוחש כבוד והערכה רבים כלפי העם האיראני , לתרבותו ולמורשתו הייחודית . הוא מציין שיש לו לעתים קושי להסביר שהעם האיראני איננו דומה לעם הערבי . מדובר לטענתו בעם יהיר , גאוותן , לאומני ובעל מורשת היסטורית של מעצמה אזורית מובילה . מכאן גם נובעת החתירה להצטייד ביכולת גרעינית המשותפת לציבור האיראני כולו . " רבים מהם חושבים בלבם : אם לפקיסטאנים יש , להודים יש , לישראלים יש , הרי גם לנו מגיע . " תהליך התגרענותה של איראן הוא בלתי נמנע , לדעת לוברני , אך יש להמשיך לעשות כל מאמץ כדי לבלום אותו . מטרידה אותו ה"אצבע על הכפתור . " " החבורה הזאת שיושבת כיום בטהרן מפעילה את כל המנגנונים השלטוניים נגד העם שלה ומאמינה שהיא עושה זאת מתוך קשר ישיר אל האלוהים שלה . לכן , היא מסוכנת בהקשר הפעלתו של נשק גרעיני . " הוא מעריך כי הפתרון לדאגותיה של ישראל טמון בהפיכת השלטון בטהרן , מבית . הפעלת מנגנוני הכוח האכזריים ביותר נגד מתנגדי המשטר תביא כנראה לדעיכתו של גל המחאה הנוכחי , אך לוברני מוסיף ש"בסוף - העם יקבע . גל ההתקוממות הציבורית האחרון ברחובות ערי איראן הוא תחילת סופו של משטר האייתוללות . " " הגילוי הזה , שהוא לא נתן בי אמון מלא , הכה בי . לא ייתכן מצב שבו ראש ממשלה לא נותן אמון מלא בראש הלשכה שלו" על השאלה כיצד ניתן לצפות הבשלה של תהליכים פנימיים לכלל מהפכה , השיב לוברני כי לא ניתן ללמוד על כך באוניברסיטה . הבסיס לכך הוא הצטברות של תחושות , אירועים , ניסיון נלמד ובעיקר אינטואיציה . זה היה הכלי העיקרי שעמד לצד אורי לוברני כאשר חזה את נפילת משטר השאה . עדות מאיראן ישראלי שהזדמן לאיראן ביוני 1978 והיה במחיצתו צתו של השגריר לוברני מעיד : יכולתו ליצור קשר אישי אמיץ עם כל מי שראוי היא תכונה מובהקת של לוברני , שסייעה לו בתחומים רבים , כולל הפעלת האינטואיציה המודיעינית האגדית שלו . ישבנו שעות בשגרירות הישראלית בטהרן והוא חזר וטען : " המשטר גמור , המהפכה בשער . " משסיימנו את כל הניתוחים המלומדים הוסיף : " בוא אספר לך מדוע זה סופי . מפקד חיל האוויר של השאה - אחד האישים החזקים במערכת - שפך בפניי את עלבונו . בשבוע שעבר , סיפר לי מפקד חיל האוויר , ביקש ממני הנהג האישי הלוואה של 100 אלף טומאן ( כ 100 אלף דולר של אותם ימים ) כדי להשיא את בתו . אמרתי לו שזה סכום דמיוני , וכי אתן לו חמשת אלפים במתנה . מה זאת אומרת לא תיתן לי 100 אלף , זעם הנהג , אני נתתי כבר עשרת אלפים לכל אחד משני השומרים בשער ? אתה מבין , " אומר לי לוברני , " האיש החזק הזה בלע את עלבונו ונתן לו למחרת את ' ההלוואה . ' היררכיית הפחדים התהפכה . המפקד ירא מהנהג שירא משומרי השער . המשטר גמור . " לוברני יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים ביומו האחרון של בן גוריון כראש ממשלה , . 1963 צילום : דוד חריס
|
|