|
|
עמוד:18
משותפת לאחר ביקור בתרגיל של צבא אוגנדה . לוברני , שהיה שגריר ישראל במדינה , חזר בטיסה יחד עם אידי אמין שהיה בזמנו סגן הרמטכ"ל . " הייתה תקלה במטוס וחששנו לחיינו . אמין שהיה מוסלמי התפלל לאללה , ובסופו של דבר הטייס האוגנדי הצליח להנחית את המטוס על גחונו . לאחר מכן דרש אמין שטייס ישראלי יטיס אותנו בחזרה לבסיס . כשהגענו בשלום הצהיר אמין כי בגלל אותו אירוע אנחנו לא פחות מאשר אחים בדם . כמה שעות אחר כך , בשעת לילה מאוחרת , נקראתי עם אשתי שרה כדי לחגוג עם אמין את סיומה המוצלח של אותה טיסה , ומאז היו בינינו יחסים מיוחדים . הם נוצלו במהלך פרשת אנטבה ב 1976 כשהייתי השגריר באיראן . ממקום מושבי בטהרן כתבתי לשר החוץ יגאל אלון כי אני חושב שאמין יסכים לקבל אותי במקום האמהות והתינוקות החטופים . נקראתי בדחיפות לארץ , אולם באותו שלב כבר נפל הפור על פעולה צבאית לחילוץ החטופים . " היה גם מי שהחליט שלוברני יצטרף לכוחות שיצאו לאנטבה . לוברני ייעץ לממשלה , בין השאר , שלא לבקש מהקנייתים מראש שירותי תדלוק למטוסים . " כשנחתנו בניירובי , הטילו עליי להודיע לג'ומו קנייאטה , נשיא קניה , שנחתנו . הנשיא הזקן כעס מאוד שהטרדנו את שנתו בשעה מאוחרת , וכן שהפרנו את הריבונות של הקנייתים . הוא דרש שנעזוב את קניה בתוך שלוש שעות . " מבצע שלמה וחילו ? יהודי אתיופיה בראשית שנות ה 90 היה לוברני מתאם פעולות הממשלה בלבנון , וגם שימש כראש המשלחת למו"מ עם לבנון במסגרת שיחות מדריד . בשנת 1990 נקרא לוברני , שהיה השגריר באתיופיה הקיסרית בראשית שנות ה , 70 אל לשכתו של רה"מ שמיר . זה הטיל עליו את המשימה לסייע בחילוצם של יהודי אתיופיה לישראל . תחילה שמיר ביקש רק להגדיל את מספר היהודים שממשלת הרודן הקומוניסטי מנגיסתו היילה מרים תתיר להוציא מאדיס אבבה . באותה תקופה הצטופפו בבירת אתיופיה קרוב ל 20 אלף יהודים שעזבו את בתיהם בצפון המדינה כדי להגיע לישראל . אדיס אבבה עצמה הייתה אז כבר במצור הולך ומתהדק של כוחות המורדים שעתידים היו ( בברכת ארצות הברית ) להדיח את מנגיסתו עוד במהלך חודש ינואר . 1991 שמיר , שהוזהר על ידי ארצות הברית שלא לסייע לרודן האתיופי , הנחה את לוברני ש"לא להבטיח למנגיסתו ' משהו שיורה , ' וכן לא לפנות אליו בענייני כספים אלא לפנות היישר אל יהודי ארצות הברית ( שכמה מפעיליהם כבר הספיקו לסייע ליהודי אתיופיה להגיע לאדיס אבבה . " ( בתום שבעה חודשים של פעילות אינטנסיבית ומו"מ מאומץ מול ראשי המשטר באתיופיה החליטה ממשלת שמיר , שהוזהר על ידי ארצות הברית שלא לסייע לרודן האתיופי , הנחה את לוברני ש"לא להבטיח למנגיסתו 'משהו שיו ? רה , ' וכן לא לפנות אליו בענייני כספים אלא לפנות היישר אל יהודי ארצות הברית ישראל על " מבצע שלמה" ( לוברני רושם לעצמו זכות יוצרים על שם המבצע : ( רכבת אווירית ישראלית להוצאתם של כ 17 , 000 מיהודי אתיופיה לארץ בסוף שבוע אחד . לוברני ניצח על המו"מ החשאי מול מנגיסתו ושליחו קאסה קבדה ( בתיאום עם האמריקנים ) אשר בסופו גובש הסדר ובו קיבלו האתיופים 35 מיליון דולר לפני בריחתם מאדיס אבבה , שנפלה בידי המורדים כעבור זמן קצר . על המבצע הצבאי שתואם עם ' המוסד' ומשרד החוץ פיקד סגן הרמטכ"ל דאז , אמנון ליפקין שחק . לוברני מצטער שקרדיט כה גדול נפל בחלקו שלו על חשבון אלה שביצעו את " מבצע משה" ב , 1984 " שהיה מסובך יותר , מסוכן יותר , ויקר יותר גם בנפש . " מנסה לחל ? מהבו ? הלבנוני בשנים האחרונות לוברני מזוהה יותר מכול כמרכז והמתאם של פעולות איך מגבשים תפיסת עולם ? לוברני נזכר כיצד בהיותו ילד בן עשר בחיפה , נסע יום אחד עם אביו באוטובוס עמוס , אשר אליו עלתה אישה ערבייה עם סלים . אביו הורה לו לפנות את מקומו לגברת , כשמישהו צעק לעבר אביו : " שהילד ישב . לא צריך לקום . היא ערבייה . " לוברני האב התעלם , והסביר לבנו שעליו לפנות את מקומו : " עלינו להסתגל לרעיון שנצטרך לחיות עם הערבים גם בעוד 2 , 000 שנה . " תקרית זו נחקקה בזיכרונו של לוברני הצעיר כאירוע מכונן , ועד היום הוא חש כי ילדותו בחיפה , העיר שהייתה דוגמה טובה ליחסים בין העמים , השפיעה רבות על גישתו כלפי הערבים ועל חייו בכלל . לוברני שגריר באוגנדה , בריקוד אפריקני עם אידי אמין
|
|