|
|
עמוד:12
קרטר למדיניותו , היו המסמרים בארון שלטונו שהיה רעוע בלאו הכי ( החלפת ראשי ממשלה חדשות לבקרים , ונכונותו לבגוד באנשי שלומו למען האינטרסים האישיים שלו כדברי גייזי , ( וזאת בשעה שאנשי הממסד הביטחוני האיראני בטוחים כי יעלה בידם להחזיר את המצב על כנו גם במחיר דמים כבד . הפתעה - הייתה או לא הייתה ? ובסיכומו של עניין , למה הופתענו ( אם בכלל ) במקרה האיראני , ואילו תובנות ולקחים אקטואליים ניתן ללמוד מהאירוע על איראן של ימינו ועל מדינות האזור בכלל ? נראה כי גם הגורמים בשטח , וכפועל יוצא מעדותו של עמוס גלבוע גם קהילת המודיעין בארץ , היטיבו לכאורה לזהות את תהליך התפוררותו של משטר השאה אך הופתעו מהמהירות שבה התחולל . רוב המשתתפים גורסים כי אין מדובר בהפתעה אסטרטגית יסודית אלא בהפתעה טקטית בלבד , שנזקיה מוגבלים יותר לכאורה . מנגד , ברזלי טוען כי מדובר בהפתעה רבתי , שכן איש לא צפה את הסתלקות השאה ואת הגעתו של ח'ומייני בתוך פרק זמן כה קצר ( או לפחות קצר בהרבה מהתחזיות הפסימיות ביותר . ( כך או כך , בוויכוח הבלתי פתור ביקשנו מהמשתתפים להביע את דעתם בעניין הסיבות לקושי בזיהוי תהליכים וכן להצביע על מועד הבשלתם ככל שהדברים נוגעים לזירה הפנימית . ברזלי טוען כי גם היום איננו מכירים לעומק את " התרבות הפוליטית באיראן" כהגדרתו . מניסיונו העמוק בשטח , שליטתו בשפה הפרסית וחייו בקרב האוכלוסייה תוך מגע מתמיד עם עמיתים מקומיים , הוא מייחס חשיבות רבה להבנת התרבות ודפוסי ההתנהגות הייחודיים לאיראנים . אלה מתבטאים , לדבריו , בעיקר בכפל לשון ( השפה ככלי משחק , מסחר ודיפלומטיה , ( בהתנהלות מתנשאת ( ביטחון עצמי מזויף ) וביכולת שלא לומר את מה שהם חושבים ( כפי שהגדיר זאת לדבריו שגריר בריטי באיראן בשנות ה ( 60 ולא לעשות את מה שהם אומרים , ובסופו של דבר ליישם מה שהם רוצים ולבלבל את מי שמבקש לעקוב אחר מהלכיהם . פרופסור מאיר ליטבק מציין את משקלו הגבוה של הגורם האנושי בניבוי תהליכים חברתיים ופוליטיים ארוכי טווח , החל במרכיב ' הפסיכולוגיה של ההמון' - כך למשל היגררות האזרח אחר מעשי שכניו \ חבריו ונכונותו לצאת לרחוב ולהתקומם נגד המשטר - וכלה בשאלה כיצד יגיב השוטר ברחוב האמון על מניעת הפרות סדר . חשובה לא פחות היא צניעותו של איש המודיעין , שחייב להיות ער לכך שהיריב , כל שכן זה האיראני , אינו חושב כמוהו , לא מבחינת התוכן ( למשל , האם אנחנו מתכוונים לאותו מושג כאשר אנו מדברים על רצון הציבור בחירות ) וודאי שלא בתפיסת העולם , הנעוצה בתרבות פוליטית ייחודית המשתנה על פי הנסיבות . לדעת ליטבק , אחד מכשלי המודיעין הוא היעדר היכולת להבין את התרבות הפוליטית של מושא היעד המחקרי שלו - הכרת ההיסטוריה , החברה , התרבות והשפה - לאורך זמן ( זיכרון ארגוני , ( ולא במסגרת תפקידים קצרי זמן , דבר שבולט במיוחד במודיעין הצבאי . עמוס גלבוע סבור כי המהפכה האסלאמית לא הייתה בבחינת הפתעה אסטרטגית יסודית אלא טקטית בלבד . השאלה לא הייתה האם , שהרי תהליך התפוררות משטר השאה כבר נצפה , אלא מתי . גם אם כך , אין פירוש הדבר שהפתעה טקטית אינה בעלת משמעות . על מנת לשפר את יכולת ההתמודדות המודיעינית עם אירועים דומים ואחרים , יש להעמיק את המודעות , להבין את התרבות ולהכיר את השפה , את הדקויות שבה ובמיוחד לקרוא עיתונים . בכל מקרה , גם לדעת גלבוע , אין בכך כדי להקנות למעריך את האינדיקציה המדויקת למועד הבשלתו והתפרצותו של התהליך שחזה . גייזי צפריר סבור שההפתעה ב ' 79 הייתה גם אסטרטגית וגם טקטית . לטענתו , לא מספיק להצביע על תהליכים ולמצוא קווי דמיון בין מה שקרה בעבר למה שעשוי לקרות שוב , אלא יש להיות עם היד על הדופק ולזהות את חילופי השחקנים במחזה . לשם כך עלינו להעמיק את הכרותנו עם זירות הפנים במדינות היעד . כהני , האוחז בגישה דומה , סבור שיש להיות ערים להתהוותם של תהליכים ולנתח את מרכיביהם . כך למשל הוא מדגיש כי היום כבעבר , קיימים באיראן מגזרים רחבים המבקשים שינוי . שאיפותיה של האינטליגנציה הצעירה והמתוסכלת , בבחינת פרולטריון חדש , שונות ומרחיקות לכת בהרבה מאלה של דור המהפכנים מלפני שלושה עשורים , וכפועל יוצא אולי גם עוצמת המחאה נגד המשטר . הוא גם מציין את התפיסה שרווחה בזמנו , כי אנשי דת אינם מסוגלים למעשה של ממש , תפיסה שהתנפצה נוכח אירועי המהפכה ואשר את השלכותיה על הפוליטיקה הבנת תהליכים פנימיים באיראן מחייבת להכיר את התרבות הפוליטית הייחודית במדינה : שליטה בשפה , הכרת אורחותיה ומנהגיה ולאורך זמן - זיכרון ארגוני שאינו מתאפשר כיום לנוכח תפקידים קצרי זמן - ובעיקר נדרשת צניעות מאיש המודיעין המחויב להיות ער למגבלותיו ביקור ראש המוסד צביקה זמיר באבדאן . ( 1968 ) סיור בשט אל ערב - ברקע הגדה העיראקית . משמאל , איציק ברזלי
|
|