|
|
עמוד:11
משתתפי השיח איציק ברזלי - שהה באיראן כאיש ' המוסד' משנת ' 68 ועד אמצע שנות ה 70 במלאו סדרת תפקידים ובהם סגן ראש המוקד בטהרן . המשיך לעסוק בנושא במסגרת תפקידיו גם לאחר מכן . עמוס גלבוע ( תא"ל במיל - ( ' כראש זירה מזרחית באמ"ן-מחקר האחראי על עיראק עקב גם אחר הנעשה באיראן . עם פרוץ המהפכה שימש כעוזר ראמ"ן להערכה . המשיך לעקוב אחר הנושא כראש מחלקת מחקר באמ"ן ובתפקידיו השונים . רוני כהן ( אל"מ במיל - ( ' בתפקידו האחרון שימש כראש זירת איראן-עיראק באמ"ן-מחקר . עוסק בתחום האיראני במגוון תפקידים מאז סוף שנות ה . 80 יצחק כהני ( אל"מ במיל - ( ' סגן הנספח הצבאי לענייני מודיעין בטהרן ( הגיע לטהרן באוגוסט . ( ' 78 פרופסור מאיר ליטבק - חוקר בכיר בתחום האיראני והפלסטיני במרכז ללימודים איראניים ובמרכז דיין באוניברסיטת תל אביב . גייזי צפריר - נחשף לנושא האיראני פעמיים : כשליח ' המוסד' בכורדיסטאן העיראקית ב ; ' 75- ' 74 ובשליחות השנייה , מאוגוסט ' 78 ראש השלוחה בטהרן . גם לאחר שסיים את שירותו באיראן המשיך לעסוק בנושא . חיבר את הספר שטן גדול שטן קטן . בטהרן בראשית שנת : ' 77 סדרת פיגועים והתנגשויות בערים הגדולות ושיחות עם בכירים מהצבא - שלא הסתירו את דעתם , כי אף שאין המשטר נתון על סף התמוטטות הרי האיזון הפנימי העדין הולך ומופר - המחישו לו היטב כי העניינים יוצאים מכלל שליטה . דרך אגב , סוגיית ח'ומייני כאיום מוחשי על המשטר , כפי שהתברר בהמשך , עלתה תדיר בשיח עם בכירים בטהרן , שהעלו את הצורך להיפטר ממנו ( ברמיזה לא מוסתרת שישראל תקבל עליה את המשימה , ( גם סמוך מאוד למועד חזרתו לאיראן . בחצי השנה שקדמה למהפכה ( החל באוגוסט - ' 78 מועד הגעתם לאיראן של גייזי צפריר ויצחק כהני , ( הלכו והתרבו הסימנים למה שעתיד להתרחש : לדברי גייזי , השגריר לוברני וראש השלוחה הקודם ראובן מרחב הצביעו חודשים מספר קודם לכן על קיומם של זרמי אופוזיציה המאיימים על המשטר , אך העריכו כי נפילתו לא תתרחש בתוך חמש ( ולפי גרסה אחרת שלוש ) השנים הבאות . כבר בימיו הראשונים בטהרן , היה גייזי עד לצעדי תגובה חריפים מצד המשטר - הטלת עוצר ומשטר צבאי בבירה ובאצפהאן - סימן מובהק לדעתו לכדור השלג שהחל להתגלגל . גם כהני מצא לדבריו עם הגעתו , ללא הכנה מוקדמת ובניגוד לדברי השבח ששמע על מנעמי השירות בטהרן , מדינה קורסת . הפגנות מיליונים ברחובות , מאבק בין אנשי דת לפוליטיקאים , ואנשי בזאר , שאותם סימן כגורם כבד משקל בפוליטיקה הפנימית , בוחשים בקלחת . מציאות זו לא נסתרה כנראה מעיני מקבלי ההחלטות בישראל . עמוס גלבוע מספר על דיון שערך ( מארס ( ' 77 ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל עם בכירים על המצב באיראן , ובו ניתח השגריר לוברני את המתרחש בזירה הפנימית במדינה . לוברני העריך , כך זוכר גלבוע , כי משטר השאה עומד לפני סיום . עם זאת הבהיר , כי מדובר בתהליך שעשוי להימשך לא מעט שנים , אמירה שבעקבותיה הוחלט שלא לנקוט צעדים מעשיים מיידיים . לקראת סוף שנת ' 78 ולנוכח ההחמרה במצב הפנים , נדרש ' המוסד' להכין ' תכנית חירום' שתכליתה להוציא בזמן את כל הישראלים ששהו במדינה , אם וכאשר ישתנו הנסיבות . הוחלט לבקש את עזרת האיראנים במידע ובסיוע מבצעי על מנת לאפשר את ביצועה , וראש ' המוסד' דאז , יצחק חופי , נפגש לצורך כך עם ראש ה'סוואכ . ' לדברי גייזי , הרעיון היה לצאת מהר מספיק כדי שלא להיפגע , אך לא מוקדם מדיי שלא לספוג הפסדים אסטרטגיים ( וגם כיום הוא מצר על כך שבסופו של דבר היציאה התבצעה שבוע מאוחר מדיי , לאחר שהמהפכה כבר פרצה . ( מה עוד היה עשוי לגרום להערכה המקלה בסוגיה ? ראשית לכול , המעורבות הכלכלית והביטחונית העמוקה של גורמים ישראליים במשק המקומי באיראן " ) השקענו ושקענו , " כדברי איציק ברזלי . ( מעורבות זו יצרה לדברי כהני , גם בדרג המדיני , תחושת הדחקה עד כדי סירוב להביט במציאות נכוחה ( או אי רצון לעשות זאת . ( גם העובדה שהאמריקנים , שכ 50 אלף מאנשיהם שהו באיראן בתקופה זו , נהגו כאילו לעולם חוסן , תרמה לתחושה ששינוי הוא אפשרי אך לא בטווח הזמן המיידי . בהקשר זה , גייזי מציין שהערכות ה , CIA שפורסמו בעיתונות באותה עת , העניקו למשטרו של השאה לפחות 15-10 שנות שלטון נוספות . בראייה רחבה יותר מעריך ברזלי כי מחלת הסרטן של השאה ואכזבתו מחוסר הגיבוי של נשיא ארצות הברית האירועים לציון 30 שנות מהפכה באיראן , ובסמוך להם המהומות האחרונות בטהרן , הם הזדמנות טובה ללמוד על הזירה הפנימית המפתיעה באיראן של אז ושל היום התחושה בקרב השליחים ששהו באיראן ערב המהפכה הייתה שהם יושבים לפתחו של הר געש שהתפרצותו ודאית , אך מועדה אינו ידוע איציק ברזלי כקצין בצבא איראן 1972
|
|