|
|
עמוד:8
האלה הם מציעים נקודות מבט ייחודיות משלהם , הבנויות על היגיון ילדי , המשלב בין דמיון למציאות ( למשל , אורן בתור , ( 60 או על היגיון בוגר , מבוסס מציאות של עולם המבוגרים ( למשל , אריאל בתור . ( 57 בשני המקרים הילדים מגלים יכולת לנסח טיעונים וטיעוני-נגד מנומקים באופן , המעיד גם על כשירות שיחתית וגם על הקשבה רבה זה לטענותיו של זה . אמנם רוב השיחה היא שיחת דיון , אולם יש בה גם סיפור קצר על מקרה פרטי ") איך פעם אבא שלי , " ... תור , ( 61 ואחד הילדים מגיב אליו בהערה מכלילה : " נו לכל אחד זה קורה" ( תור . ( 62 השיחה על בילבי מעוררת כמה שאלות יסוד , אשר יעסיקו אותנו בספר כולו : מה ניתן ללמוד מהתבוננות בשפה דבורה בין ילדים-עמיתים על התפתחות כישורי תקשורת של ילדים ? מה הן היכולות התקשורתיות של הילדים ? מהו מגוון טיפוסי השיח שלהם בגילים שונים ? מה הם האפיונים הייחודיים של שיח ילדי גן לעומת ילדים בוגרים יותר ? מה בשיח הילדים משתנה עם הגיל ? מהו תפקידו של עולם הבדיון בשיח הילדים בגילים הצעירים ? מהי הדרך המיטבית להתבונן בשיחות בין הילדים ? בפרק זה נפרוס את התשתית התיאורטית , אשר הדיון בשאלות אלה בפרקים הבאים מבוסס עליה . כמו כן , נציג את דרך האיסוף והניתוח של הנתונים , שהספר כולו מבוסס עליהם . התפתחות לשונית-פרגמאטית : מה הם רכיבי הכשירות התקשורתית ? הערות מקדימות השפה משמשת אותנו , בין היתר , לשיחה חברתית , להעברת מידע , לשכנוע , לסיפור בדיחה , לקנטור הזולת , וגם כדי להפליג לעולם הבדיון במשחק סמלי בילדות ובקריאת רומן בבגרות . כל אלה מתאפשרים בזכות השליטה בידע מורכב מתחומים שונים של הלשון ובדרכי השימוש בה . התחום הראשון , שנחקר בהרחבה מנקודת מבט התפתחותית , כולל היבטים שונים של כישורים ושל ידע לשוניים . התחום השני עניינו כישורים וידע בתחום השיח . תחום זה כולל רכיבים שונים של הכשירות התקשורתית , 4 ) Hymes , 1972 b Communicative Competence , ) המבוססת על היכרות עם מערכות הכללים של השימוש בשפה בהקשריה החברתיים-תרבותיים . ההבחנה בין שני התחומים אינה תיאורטית בלבד , אלא היא עשויה להתבטא בכישורים של הפרט . כך , למשל , ילדים אוטיסטים ולומדי שפה שנייה יכולים לשלוט יחסית היטב במערכת הדקדוקית של השפה , אך להתקשות מאוד במישור התקשורתי . ( Ochs , Kremer-Sadlik , Sirota & Solomon , 2004 Kasper & Rose , 2002 ;) הכשירות התקשורתית של הדוברים 3 בעקבות יזרעאל ( תשס"ב ) אנחנו מבחינים בין שפה דבורה , לציון הלשון הטבעית , לעומת שפה מדוברת , לציון כל תקשורת בעל-פה , טבעית או מדובבת . הספר כולו מבוסס על חומרים מן השפה הדבורה . 4 כפי שיפורט להלן , אנו מרחיבים את המושג כשירות תקשורתית , שטבע היימס , כך שיכלול הן ממדים פרגמאטית שנכללו Snow , ) בו במקור Ninio & ( כגון : הלימות Snow , 2004 חברתית Kulka , ( & והן כישורי Blum- שיח 1990 ; הנידונים Becker , בספרות 2004 b ; על התפתחות . ( 1996 Aukrust ,
|
|