|
|
עמוד:11
הטקסט המקראי משקף את תמונת העולם של כותביו ואת המשא ומתן האינטלקטואלי של תקופתם , ובמידה רבה מאוד גם את תמונת העולם של בני התקופה שלפני חורבן הבית , זו שבאה לידי ביטוי במסורת שבעל-פה ובמקורות אותנטיים המשוקעים בטקסט . מן הראוי להביא כאן את דברי פ' פולק על היחס בין המבדה הסיפורי לאמת ההיסטורית נמצא שהיחס בין מבדה להיסטוריה אינו חד-משמעי . בעניין התמונה הכללית וההשקפה המקופלת בה , יש חפיפה רבה בין סיפור להיסטוריה . דומה שהבעיה המרכזית נעוצה ביחס לפרטי המציאות המוצגת . מתפקידי ההיסטוריון , כאמור , לרדת לחקר האמת ולמסור דברים כהווייתם . עניינו של המספר , לעומת זאת , אינו באמת הממשית , אלא בסבירות ובמה שמעורר בלב הקורא תחושה של אמת עובדתית ... כדי לחזק תחושה זו עשוי המספר להביא גם פרט ממשי . זאת אומרת , הפרט המוחשי אינו רק סימן למציאות ההיסטורית אלא גם לאשליית המציאות שבמבדה . ( פולק , תשנ"ט , עמי ( 304 המסקנה מדברים אלה היא , שהדבר החשוב לענייננו איננו ההיסטוריה של האירועים המובאים בטקסט , אלא האותנטיות של הדמויות והמצבים המתוארים בהם .
|
|