|
|
עמוד:10
ירבעם , המלך החדש בישראל , חשש כי : "אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית ה' בירושלים ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה , והרגני" ( מל"א יב . ( 27 בעקבות חששו זה הוא קבע את מרכזי הפולחן בדן ובבית-אל , במקום ירושלים , וכן "בדה" מלבו חג חדש ( שם , שם . ( 33-26 הערות מתודולוגיות ניתוח הטקסט המקראי באמות מידה תקשורתיות מעורר שאלות מתודולוגיות האם אפשר לחקור תופעות שהתרחשו בעבר על פי מושגים עכשוויים ? האם אפשר לדון בנושאי חברה ותקשורת ללא מחקר אמפירי בדרך של "ניסוי וטעייה ! " האם אפשר להגיע למסקנות מכלילות על סמך החומר המצוי במקרא ? כידוע , החומר המקראי אינו מובא בצורה שיטתית ומסודרת , והמידע המצוי בו בנושאים שונים , כולל בנושא התקשורת , אינו שלם . נוסף לבעיות המתודולוגיות הקשורות בתקשורת ישנן בעיות מתודולוגיות של הטקסט המקראי עצמו : . 1 טקסט זה אינו מקיף את כל תחומי החיים של התקופה , ובנושאים רבים הוא מספק מידע מועט ביותר ; . 2 לעתים יש סתירות בין תיאור אירועים במקום אחד לתיאור אותם אירועים במקום אחר ; . 3 לעתים לשון הטקסט איננה נהירה ; . 4 עמדותיהם המוצהרות של כותבי הטקסט מבטאות את דעותיה של שכבה אינטלקטואלית דקה , והתמונה המצטיירת מהן על חיי האנשים בתקופתם עשויה להיות מעוותת . כך , לדעת כותבי הטקסט , בני התקופה לא עבדו את ה' כפי שנצטוו לעשות , וכל מי שחרג ממצוות ה' נחשב לסוטה מן הנורמה ונתפס כחוטא . אבל בדיקה שטחית למדי עשויה לגלות כי ההתנהגות והאמונה שכותבי הטקסט חשבו אותן לסטיות - היו דווקא מקובלות ונפוצות , ואילו עמדותיהם ואמונותיהם של הכותבים ייצגו דעת מיעוט . לדוגמה , עמדת הנביאים באשר להתנהגות המוסרית של האדם לעומת פעולתו הפולחנית : "ויאמר שמואל : החפץ לה' בעלות וזבחים כשמע בקול ה ? ' הנה שמע מזבח טוב , להקשיב - מחלב אילים" ( שמ"א טו . 22 וראו גם יש' א ; 17-11 נח ; יר' ז ; 28-21 עמ' ה . ( 25-21 הבעיות הללו מקשות על הכרת החברה שחייה אמורים לבוא לידי ביטוי במקרא . ועוד , מרבית ידיעותינו על התקופות הנדונות ביחידת הוראה זו מקורן בטקסט המקראי על בעיותיו , וממנו צריך לדלות את המידע על אורח החיים בראליה המקראית : אמונות ודעות , דרכי התנהגות , מנהגים , מוסדות וכיו"ב . הטקסט נמשל למחיצה שקופה-למחצה המפרידה בין הקורא לבין המציאות המקראית , אך עדיין אפשר להבחין בעדה באמת ההיסטורית .
|
|